מדף הספרים של אילנה זפרן
הקומיקסאית אילנה זפרן בחרה את עשרת הספרים שבלעדיהם הספרייה שלה לא היתה שלמה. מהעכברים של ארט שפיגלמן לברווז של דודו גבע, מספר קומיקס תיעודי דרך רומן גרפי אוטוביוגרפי לשירי ילדים ולספר אחד "רגיל"
Maus1,2 - Art Spiegelman
ספר קומיקס תיעודי שזכה בפוליצר וגרם לעולם להתייחס טיפה יותר ברצינות לקומיקס. הספר עוסק בנושא שלפחות בזמן יציאתו של הכרך הראשון לאור בשנת 1986, לא היה נושא טיפוסי לקומיקס - השואה. הזוועות מסופרות מנקודת מבטו של אביו של המחבר ששרד את השואה בפולין, כשברקע מתרחש סיפור נוסף שמתאר את יחסיו המורכבים של המחבר עם אביו המזדקן בזמן העבודה על הספר בניו יורק, מנקודת מבטו של הבן.
הדבר היחיד שאינו ריאליסטי להכאיב בספר הוא איך שהוא מצוייר: היהודים מצויירים כעכברים או יותר נכון כאנשים עם ראש של עכבר, הנאצים כחתולים והפולנים כחזירים. האימג' החזק ביותר בספר הוא של עכברים צורחים/בוכים כשראשם מוטה לאחור ופיותיהם פעורים והוא חוזר למרבה הזוועה שוב ושוב בשני הכרכים של הספר המטלטל הזה.
Perspolis 1,2 - Marjane Satrapi
זהו רומן גרפי אוטוביוגרפי שמצייר את ילדותה והתבגרותה של המחברת בטהרן על רקע המהפכה האיסלמית ומלחמת איראן-עיראק. סטראפי שהיתה ילדה סקרנית עם נטייה לאאוטסיידריות, גדלה למזלה במשפחה ליברלית ופתוחה, במעין אי קטן של שפיות בתוך ים פונדמנטליסטי. היא מציירת את ילדותה שכללה היתקלויות עם אנשי המשטר, מוות, וגלות של ארבע שנים באוסטריה - בשחור לבן ובהרבה הומור.
בדומה לעכברים הזועקים של שפיגלמן, גם כאן יש אימג' שחוזר לאורך שני הכרכים של הספר, הפעם של נשים דתיות תומכות המשטר שמצויירות כמשולש שחור לחלוטין עם פרצוף קטן מבצבץ בניגוד למתנגדות המשטר שזוכות לנימות לבנות בלבושן השחור. אל תסתפקו בסרט הנהדר שנעשה על פי הספרים. הגירסה המודפסת טובה, מצחיקה ועצובה אפילו יותר.
The Rabbi's Cat - Joann Sfar
ספר קומיקס צרפתי שמספר על רב ובתו ובעיקר על החתול שלהם, בשנות ה-30 באלג'יר. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של החתול, חתול אפור אבל צבעוני מאוד, שבולע את התוכי המשפחתי וכך זוכה ליכולת דיבור זמנית. הרב מנסה לחנכו בדרכי התורה, אבל החתול כמו חתול, הוא סקרן גדול שנוטה להתפלסף ומתקשה לקבל את הדברים כמו שהם.
כל עמוד מחולק לשישה פריימים אחידים בגודלם, אך מגוונים, מצחיקים מאוד ומצויירים להפליא. אם אתם מאלו שמעדיפים כלבים, אתם תאהבו חתולים טיפה יותר בסוף הספר ואם אתם אנשי חתולים, יהיה לכם יותר קל לקרוא את המחשבות של היצורים הפרוותיים והמגרגרים שלכם מכאן ואילך.
Fun Home - Alison Bechdel
רומן גרפי אוטוביוגרפי של אליסון בצ'דל, יוצרת קומיקס אמריקאית שמוכרת בעיקר הודות לסטריפ הקומיקס הלסבי - Dykes to watch out for"". בצ'דל מספרת בשחור ולבן ובהרבה אפורים קודרים על ילדותה והתבגרותה בצילו של אב שמסתיר סוד אפל. הספר מדלג קדימה ואחורה בזמן כשבמרכזו של ציר הזמן הזה נמצאים מותו המוזר ומעורר השאלות של אביה והיציאה מהארון שלה שמתרחשת ממש בסמוך, או במילותיה שלה (בתרגום חופשי): "איפה שהשקר של אבא שלי נגמר, מתחילה האמת שלי".
שם הספר Fun Home הוא בעצם שם החיבה שנתנו המחברת ואחיה לעסק הקבורה המשפחתי: "Bechdel Funeral Home והוא מקפל בתוכו את הקומדיה והטרגדיה שמובילים את הסיפור הדרמטי למדי הזה שמסופר ומצוייר בצורה נוגעת ללב ומלאת הומור. לא רק ללסביות.
Exit Wounds - Rutu Modan
רותו מודן כתבה וציירה סיפור מסע קטן-גדול של בן כועס ומאהבת נטושה על רקע נופי הארץ ופיגועיה, בניסיון לגלות אם גופה בלתי מזוהה שייכת לאביו הבלתי מתפקד וחסר האחריות של הגיבור. מעבר לעלילה הסוחפת, הישראלית מאוד מצד אחד (מסע החיפוש נעשה במונית) והעדינה והמאופקת מצד שני, הספר הוא יצירת מופת מבחינת איור, קומפוזיציה וצבע ולא בכדי הוא מצליח וזוכה להכרה בארה"ב ובאירופה. כשייראה אור בעברית יכבוש מן הסתם גם אותנו.
Blood Song - Eric Drooker
אגדה אקולוגית שיוצאת נגד תהליכי הגלובליזציה, או במילים אחרות האדם הקטן מול העולם הגדול והאכזר. הסיפור מסופר בעזרת ציורים בלבד. שמחה, עצב, פחד, יופי, הרס והרבה אקשן בלי לומר מילה. דרוקר, מאייר ויוצר קומיקס אמריקאי, מעביר את מסריו בספר הזה וגם בספריו האחרים בצורה כל כך רגישה ונוגעת, שאפילו חובבת עיר כמוני מזדהה איתם מיד.
שתיקת הברווז - דודו גבע
הספר האחרון שהברווז חסר המנוח והחתרן הבלתי נלאה עבד עליו ושהתפרסם לאחר מותו. את רוב מדורי "שתיקת הברווז" שבספר, מדורים שהתפרסמו בעמוד האחורי של עיתון "העיר" בשנים 2002--2004, פגשתי בזמן אמת פזורים במערכת העיתון עם תיקוני הגהה של העורך וכיף לקרוא אותם ברצף, ארוזים יחדיו בלי תזוזות הדפוס האופייניות לעיתון ועל נייר קצת יותר משובח.
כל מדור הוא עולם ומלואו, עמוס פינות וסטריפים וגם מנהל מלחמה עיקשת עם הברקוד שבתחתית העמוד. המדורים נצבעו מחדש לכבוד הספר בשחור-לבן ואדום, והם מתייחסים בהומור ועם הרבה ביקורת חברתית ופוליטית לנושאים אקטואליים כואבים כמו אבטלה, מחבלים מתאבדים וציצים.
פו הדב, הבית בקרן פו - א"א מילן
תיאור מדויק של הילדות רגע לפני שכריסטופר רובין הופך לעוד מבוגר מקולקל. במשך שנים העדפתי את הדוב וחבריו ליער באנגלית, אבל מאז התרגום של אבירמה גולן לספר הראשון, אני אוהבת אותם גם בעברית. העלילות הפשוטות והמשעשעות, השירים, והציורים המופלאים של א"ה שפרד מחזירים אותי אליהם שוב ושוב.
אור בעליית הגג, בקצה מדרכת הרחוב, ליפול למעלה - של סילברשטיין
שירי ילדים שמבוגרים ייהנו מהם אפילו יותר ושיזכירו להם שהילד הזה הוא הם. השירים החכמים והמצחיקים מלווים באיורי שחור לבן צבעוניים מאוד שלפעמים גם מהווים שורות נוספות בשיר. של סילברשטיין, הילד הנצחי, מותח ביקורת עדינה על עולם המבוגרים הקר והפחדן ומציע אלטרנטיבה מלאת דמיון ואמיצה. הנה כך:
You have a
That will whiz you through the air,
To Spain or Maine or Africa
If you just tell it where.
So will you let it take you
Where you've never been before,
Or will you buy some drapes to match
And use it
On your
Floor?
("Magic Carpet" מתוך: אור בעליית הגג A light in the Attic)
משפחתי וחיות אחרות - ג'ראלד דארל
ולסיום, ספר אחד "רגיל" וכנראה החביב עלי מבין הספרים מסוגו. סיפורה של משפחתו של המחבר (שהפך לחוקר טבע נודע וכתב עוד עשרות ספרים מלאי ידע ומשעשעים), בילדותו, בזמן ששהו באי קורפו שביוון בשנים שלפני מלחמת העולם השניה. ספר נטול ציורים, אבל מלא בעלילות מתובלות בהומור בריטי משובח ובחיות מכל המינים והסוגים.
אילנה זפרן כותבת ומציירת את טור הקומיקס השבועי "רישומון" בעיתון "עכבר העיר". ספרה של זפרן "סיפור ורוד", המתאר את תולדות הקהילה ההומו-לסבית בישראל, יצא לאור בהוצאת מפה ב- 2005.
נא להמתין לטעינת התגובות
