מדף הספרים של רשף ורגב לוי
התסריטאי והסטנדאפיסט רשף לוי בוחר את עשרת הספרים המשמעותיים עבורו: מוודי אלן שמלמד איך לכתוב קומדיות לספרי המדע הבדיוני של רוג'ר זילאז'ני, דרך ספר מרגש על אהבה ועד לספר הפרופורציות של החיים
וודי אלן על וודי אלן (אנגלית)
במתכונת של הספר המפורסם של טריפו מראיין את היצ'קוק, יש סדרה שלמה של ספרים חדשים יחסית שבהם מראיין מעריץ מלומד את הבמאי האהוב עליו. מה שמצא חן בעיני בספר של וודי אלן זאת הכנות הרבה שהוא מפגין ביחס ליצירה שלו,
סידני לומט – עשיית סרטים (אנגלית) making movies
ספר חובה לבמאי בכל שלב בחיים. לומט לא זכה מעולם בפרס האוסקר, מה שיוצר את התחושה שהגדולים באמת לא זוכים אף פעם בזמן הנכון, אלא תמיד באיחור. הוא כתב ספר הדרכה פרקטי-פרטני ואפילו אובססיבי על איך צריך לביים סרט. הוא עובר מחלקה, מחלקה בתחום הבימוי ופורס את הרעיונות שמנחים אותו מהתאורה של "אחר הצהרים של פורענות" ועד צבע הספות ב"רצח באוריינט אקספרס".
סיפור - רוברט מקי
ספר הדרכה לכתיבת תסריטים. מרבית הספרים הללו מתגלים עם השנים כנוסחתיים מידי. מקי לא מציג נוסחה הוא מנסח כללי עומק רחבים שיכולים להכניס תחת כנפיהם את אי.טי מצד אחד, ואת אינגמר ברגמן מצד שני. הוא עונה על שאלות בסיסיות [מה יותר חשוב עלילה, או דמות – התשובה, זה אותו דבר, אין הבדל בין השניים] . בין עמודים 259 ל 271 קראתי את החומר העיוני הכי חשוב שקראתי אי פעם על כתיבת סיפור.
מאז שגיליתי את איזק אסימוב בגיל שמונה אני פריק של ספרי מדע בדיוני. הטעם שלי בספרים האלו הוא קצת שמרני, אני פחות נמשך לספרי פנטזיה חסרי פשר – עולם שבו כולם מסתובבים עם קוף קטן על הכתף, ומסוגלים באמצעות לחשים לגרום לקוף של האויב שלהם לסבול משלשול.
אני יותר בעניין הספרים שהיו יכולים להיות נכונים אילו... אלו ספרי המדע בדיוני הקשה שבו נותנים לך הסבר מופרך כלשהו מדוע אנשים יכולים לעבור ממקום למקום בשנייה אחת.
זה הרחבה שלה חוק השני של התרמודינמיקה, יחד עם תורת הקוונטים. ועכשיו כל הקוראים שאינם חנונים מטורפים רוצים לעשות לי ווג'י לתחתונים, וכל החנונים המטורפים מזועזעים שאני מסוגל לחשוב שבגלל החוק השני מישהו יכול לעבור ממקום למקום בשנייה. ספרי המדע הבדיוני שיש לי בבית שאני ממליץ עליהם ללא היסוס:
איליום - דן סימונס
ספר פוסט-מודרניסטי שמערבב את האילידה של הומרוס, עם ספרות הרובוטים של שנות החמישים של המאה הקודמת, וספרות האוטופיה של המאה התשע עשרה. גיבור הספר הוא תומס הוקנברי שהעירו אותו לאחר מותו מסיבה אחת בלבד, הוא היה היסטוריון שחקר את המיתוסים של הומרוס. וכעת הוא יוצא למשימת חייו לשנות את סיפור האילידה לבקשת של הלנה היפה שאפילו שוכבת איתו פעם אחת, וכל זה על האולימפוס של מאדים. אם אתם מסוג האנשים שאהבתם את באפי ואתם יודעים מי זה רוג'ר ז'ילאז'ני זה הספר בשבילכם.
מעבר לעלטה – אורסולה להגווין
דמיינו עולם שבו אין הבדל בין נשים וגברים וכולם יכולים בשלב כזה או אחר של חייהם ללדת. לתוך החלום האוטופי הזה נכנס זר שדווקא נושא איתו צמד אשכים באופן יומיומי. טקסט פמיניסטי חשוב קראה לזה אריאנה מלמד, ואני מסכים ומוסיף – מעולם הקרח לא היה מושך יותר.
תשעה נסיכים לאמבר וכל שאר ספרי הסדרה - רוג'ר זילאז'ני
בעולם של אמבר יש קוטב אחד של סדר וקוטב אחד תוהו. כל העולמות שאנחנו מכירים כולל זה שלנו הם צל של העולם האמיתי של אמבר ממלכה של אצילים בני המאה השש עשרה שבמרכזה הדגם שהוא המקור לכל הדברים בעולם. זילאז'ני לוקח את הפילוסופיה של אפלטון שגרס ראשון שכולנו צל דהוי של משהו יותר יפה, חוץ מבר רפאלי כמובן, והופך אותה להרפתקה מרהיבה. אולי באחד מהעולמות המקבילים שלנו הדמות שלי הופכת את הספר הזה לסרט בתקציב של מאה מיליון דולר.
ספר האגדה
רבניצקי וביאליק אספו את הסיפורים והמשפטים המגניבים של חז"ל וארזו אותם בספר אחד עם הסברים קטנים למטה. לפני השינה כשאני רוצה לחדד את מוחי העייף אני אוהב לקרוא את התמצית המוחלטת של ארון הספרים היהודי.
אחת הפרשיות העתיקות שמתוארות בו מספרת על שלושה חכמים שנכנסו לפרדס ורק אחד מהם יוצא חי. את המשל הזה ניסו להסביר בהרבה צורות, הם ניסו לדבר עם אלוהים, הם פגשו את השכינה פנים אל פנים. ואף אחד לא חשב על ההסבר הפשוט ביותר – רבי עקיבא הריץ ליין של הימורים כל תקופת המשנה, וסגר איתם את החשבון בפרדס שנייה אחרי שהם אמרו לו שאין להם זוז שקלים להחזיר לו.
מינוטאור - בנימין תמוז
ספר מכתבים בין סוכן מוסד ואהובתו. נשמע כמו התחלה של ספר טיסה בינוני, אבל זה הוא אחד הספרים הכי מרגשים על אהבה שקראתי מימי.
אורי היה חבר טוב שלי. הכרנו כשעבדנו ביחד על תיק סגור, הוא היה אחד מעורכי התסריט, ומאז היינו מדברים בטלפון אחת לכמה ימים ומחליפים טקסטים. זהו הספר האחרון שהוא עבד עליו לפני מותו, ואני קראתי כמה גרסאות מוקדמות שלו. זה ספר שבכל פעם שאני עובר לידו אני מחייך בגעגוע לאיש שכתב בגובה העיניים, והתייחס אל עבודתו בחרדת קודש של פקיד – התכונה שאני הכי מעריך אצל כותבים מבריקים.
ספר קהלת
באחת התוכניות האחרונות של דיויד לטרמן התארח סטנדאפיסט שספד לג'ורג' קרלין שנפטר לפני שבועיים. קרלין היה מגדולי הסטנדאפיסטים והוא אמר שככל שהוא מזדקן הוא קורא יותר ויותר בתנ"ך כי הוא מתכונן לבחינות הגמר. אחת לכמה שנים אני קורא את התנ"ך מתחילתו, ובייחוד נעצר וקורא בספר קהלת.
ספר הפרופורציות של החיים. סרטים יוצאים מצליחים ונשכחים, ספרים נכתבים ואחרי זמן מותם הודאי יגיע, הכל חולף, הכל הבל הבלים, הכל הבל. ועדיין תמיד אחרי שאני מסיים לקרוא את הספר הפסימי הזה, אני יוצא אל העולם עם הרעב הכי גדול שיש לחיים.
סרטו של רשף לוי, "איים אבודים", יצא השבוע לאקרנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
