מאמא מיה: כואבת לי האוזן
הבחירה בשחקנים בעלי קול כמו של פירס ברוסנן לשיר שירים של להקת אבבא, הופכת את המשמש המבדח לרעש של הנגרייה ממול. יוצרי מאמא מיה העדיפו שחקנים גדולים עם קולות קטנים. התוצאה מבדחת, אך צורמת לאוזן. תודה על המוזיקה, אבל לא תודה
מאמא מיה צילום: יחסי ציבור
כפי שקשה לי עם כל מחזמר תפור, ויהיה זה משירי קווין, בוב דילן או צביקה פיק (להבדיל, להבדיל). לבנות מחזמר על פי שירי להקה או אמן משול בעיניי להשלכת חצים ולסימון המטרה סביב מקומות נעיצתם. מאגר שירים קיים, סופי, וכזה שאין בו מלכתחילה רצף נרטיבי הגיוני, הוא מגבלה יצירתית כבדה שעלולה לחייב תפירה גסה.
התוצאה צפויה להיות כישלון אמנותי בניחוח מסחרי זול. "מעבר ליקום", שהשתמש בשירי הביטלס, עוד גרם לי לפקפק. השילוב בין ספר השירים של הביטלס לדמיונה השופע של הבמאית ג'ולי טיימור, הצליח להתגבר על מגבלות התסריט הקלוש ולהפוך למסע קסם מסתורי.
על "מאמא מיה!"- העיבוד למיוזיקל המצליח המבוסס על שיריה של להקת אבבא - כבר אי אפשר להגיד את זה.
היתרון הגדול של תסריטאי המבקש לשבץ את להיטי אבבא בתוך נרטיב קוהרנטי הוא דווקא בפשטנותם של השירים, ובתמה המשותפת לרובם: אהבה, כמובן. משיר הנושא, דרך Love On Me" "Lay All Your, ועד Gimme! " "Gimme Gimme. עכשיו, כשברור שאהבה זה כל הסיפור, המלאכה פשוטה. שלא לומר פשטנית.
"מאמא מיה!" מציב את השירים כתפאורה לחתונה: חתונתה של סופי (אמנדה סייפריד), הנערכת על אי יווני פסטורלי.
סופי מבקשת לנצל את הרגע המשפחתי הקדוש כדי לפתור משבר ילדות ולגלות מיהו אביה.
לשם כך היא מזמינה שלושה חשודים פוטנציאליים באבהות: ביל ההרפתקן (סטלן קארסגארד), הארי המסודר (קולין פירת') וסם השרמנטי (פירס ברוסנן).
כנגד שלושה אבות מוצבות גם שלוש אמהות - אמה של סופי, דונה (מריל סטריפ), ושתי חברותיה הטובות (כריסטין ברנסקי וג'ולי וולטרס). וכדי להשלים את השילושים הקדושים, לסופי יש שתי חברות טובות שיוכלו לגרום לנערות המזדקנות להביט בהן ולהיזכר בערגה בימים שבהן היו דאנסינג קווינס שובבות ופרועות.
התסריט נעדר המורכבות אמור לפחות שלא לעמוד בדרכם של הלהיטים המנצחים. אבל העובדה שהלהיטים הללו צריכים להישמע לא מהגרונות השבדיים המקוריים, אלא ממיתרי הקול המתאמצים של סטריפ (שעוד צולחת את המבחן הזה בחינניות), או מאלה של ברוסנן - אלוהים, בונד שלו יכול היה לשתק את הקג"ב כולו רק בשירה - הופכת את המופע לביזארי.
בעוד שב"מעבר ליקום" השתתפו שחקנים אלמוניים בעלי יכולות קוליות טובות (וזמרים בתפקידי אורח), "מאמא מיה! " העדיף לרפד את עצמו בשמות מוכרים בעלי קולות בינוניים. התוצאה מבדחת, אך צורמת לאוזן. תודה על המוזיקה, אבל לא תודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
