שקועים בחובות: איך הגרסה האמריקאית של "החוב"?
המתח בגרסה האמריקאית לסרט "החוב" נובע רק מהשאלה מי גרוע פחות - המקור הישראלי או החיקוי שלו
"החוב", ארה"ב/בריטניה 2011
סצנה דומה המשולבת בסרטו החדש של ג'ון מאדן ("שייקספיר מאוהב", "המנדולינה של קפיטן מורלי"), שמתבסס על האורגינל הישראלי הכושל, שולחת דווקא את הלן מירן למאבק הסכינאות הזה, שמתנהל בעיקר על רצפת חדר שירותים באוקראינה. גם הקטע של מירן מוגש באופן די ירוד אם כי במידה פחותה מהמקור ההיסטרי. מה שמעיד כי בכל זאת נרשמה פה התקדמות בטיפול העדכני במורשתו הפילמאית של ברנשטיין הצעיר.
ואכן דומה כי המתח העיקרי הבוקע מסרט מתח זה נובע מהשאלה העקרונית כל כך: מי גרוע פחות? הישראלי או החיקוי המשוכלל שלו? לטובת מי שלא יודע במה הדברים אמורים, הנה עיקריה של עלילת "החוב": בשנת 1965 נשלחים שני גברים ואישה צעירה, שלושתם סוכני מוסד, לברלין הרחוקה, כדי לאתר ולחטוף גינקולוג גרמני החשוד שאינו אלא התואם של דוקטור מנגלה. הרופא הזה, שכונה המנתח מבירקנאו , ביצע בשנות השואה ניסויים מעוררי חלחלה בקורבנותיו היהודים, ואחת דינו - משפט ראווה! בדיוק כפי שעשתה מדינת הציונים לאדולף אייכמן.
משימת חטיפתו של הנאצי עולה ברע, והוא חומק מדירת השבי שבה הוחזק. שלושת הישראלים מחליטים באופן ספונטני להסתיר את האמת המביכה הזאת, וחוזרים ארצה עטורי תהילה, כאילו הם חיסלו במהלך קרב את הנאצי הנודע. והנה חולפות להן 32 שנים בלבד, ובישראל רואה אור ספר הזיכרונות של הסוכנת. ובדיוק באותו היום מחליט אחד משני הקולגות שלה למשימה ההיא לטרוף את חייו. ובדיוק באותו היום מחליט גם זקן אחד המאושפז במוסד סיעודי בעיירה באוקראינה לפטפט ולטעון כי הוא הנאצי שמעולם לא חוסל. כן, הקולנוע
לצורך התגלגלותו של הסיפור המקרטע, העלילה מדלגת בין התקופות, ושישה שחקנים - שלושה צעירים ושלושה קשישים - נדרשים פה לצורך גילומם של הישראלים. לשם גילומו של הנאצי הסתפקו כאן בשחקן אחד בלבד. הדילוג בין הזמנים עשוי באופן גמלוני ונטול אלגנטיות. קטעי העבר, אלה שמתרחשים בברלין, צולמו בגוונים חומים, אולי כדי להעניק להם חזות ארכיונית, ואולי כהצעדה ויזואלית למדים החומים שבהם התהדרו פעם הנאצים ועוזריהם.
קטעי ההווה, שמתחוללים באוקראינה הקפואה, מוגשים בחן מועט וחסר תחכום העומד בסתירה גמורה לפוזת השפיונאז' המורכבת עלק, שבה מתהדר "החוב". הבמאי , מאדן, שבעברו הפילמאי כמה סרטים מצליחים, נפל ככל הנראה קורבן למתקפת שיתוק, שמשרה תחושת התאבנות על עבודתו הנוכחית.
עליבות הסיפור נוטלת את העוקץ מדיון מעניין, שאפשר היה לגלגל מסביב להתרחשויות בסרט - סוגיית הגבורה הצה"לית והקשר הקלוש שבין דימוי למציאות. מירן, שכבר התמודדה בעבר, במהלך פרקיה של הסדרה המהוללת "החשוד העיקרי", עם פושעים כבדים ומתוחכמים, נראית הפעם אבודה מתמיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם