תנו לגדול בשקט: מדונה בת 50
מדונה מעולם לא הייתה האישה שציפינו שתהיה וזה בדיוק מה שהפך אותה לאלילה. עכשיו הניחו לה בבקשה להזדקן בדרכה שלה

בתקופה האחרונה מתחוללת סביב מדונה סערה תקשורתית מהסוג הלא נעים, כזה שמדיף ריח של ציד זקנות, בעקבות פרסום תצלומי פפראצי, בהם היא נראית לא ממש במיטבה, כחושה ומותשת מהרגיל. אם אכן עובר עליה משבר, כפי שטוענים, אפשר רק לזקוף לזכותה את העובדה שהיא לא טורחת להסתתר בבית ולרצות את הציפיות ממנה שתיראה צעירה לנצח.
הרבה חיות רוקנרול פרועות כבר חצו את סף ה-50 לנגד עינינו, אבל הם היו גברים. מדונה היא אישה, ועוד פאם פטאל, בעלת עבר פרוע לשמצה. אחת שהרביצה קריירה מסחררת על הכישרון לפתות בדרכים יצירתיות יותר ופחות את קהל המעריצים שלה. שלושה עשורים שהיא מתהלכת בשדה המוקשים הזה של התניות חברתיות הקשורות בהתנהגות נשית הולמת ומנטרלת אותם בזו אחר זו. היא השתעשעה ביחסים דו מיניים, ילדה תינוקת מחוץ לנישואים, התחתנה, ילדה בשנית, השתקעה בעבודה רוחנית ואימצה ילד שחור.
החיים תחת זכוכית מגדלת לא גרמו לה, אף לא לשבריר של רגע, להתאים עצמה לציפיות או להגדרות חיצוניות. למתן כהוא זה את הצגת עצמה כאוביקט של תשוקה שמנהל יחסים מגרים ומתגרים עם סביבתו. בניגוד לנשים מפורסמות אחרות אשר גילמו עבורנו מודל נשי סקסי, עצמאי ומשוחרר להזדהות עמו, היא אילצה את הציבור להסתגל אליה, אל הדרך שבה היא בוחרת לחיות את חייה, מבלי להסביר את עצמה או להתנצל. אלה הם חיים הכרוכים במאבק תמידי על זכותך להישאר מי שאת. גם כשאת משתנה. היא לא הראשונה שמנהלת אותו, אבל היא ללא ספק האמיצה, הנחושה והעקבית מכולן.
במבט רטרוספקטיבי על הקריירה של מדונה אפשר לזהות בנקל את הדחף הבלתי פוסק שלה להשתנות ולהמציא את הפרסונה הציבורית שלה מחדש שוב ושוב. מה שנדמה היה כאסטרטגיה שיווקית עסקית שמטרתה למכור תדמית, התברר בחלוף השנים כאג'נדה קיומית: לא רק שיקולים מסחריים חילצו את מה שנראה היה כסדרה מחושבת ומתוזמנת של התחפשויות לדמויות שונות, זו הייתה ועודנה נקיטת עמדה עקרונית. הספקולציות שעוררה מדונה בכל פעם ששבה לזירה עם תקליט, מופע או סרט חדש היו ונותרו פועל יוצא של הדינמיקה הזאת שבה היא מזמנת אותנו, לא פעם למורת רוחנו, לדו קרב עם הנטייה האנושית שלנו להתקבע.
הרבה לפני שצללה לתוך היוגה והקבלה כבר הייתה לה תפיסה רוחנית אינסטינקטיבית צלולה וחדה. בגיל צעיר יחסית מדונה הבינה את מה שלרובנו נדרשים חיים שלמים כדי להפנים - התשוקה שלנו להיאחז במוכר, בידוע ובנוסך בנו ביטחון היא זו שכולאת אותנו, ושההיענות האוטומטית שלנו להגדיר את עצמנו על פי מה שאחרים רואים בנו היא המקור לאומללות שלנו. ומדונה, וזו הסיבה שהיא ממשיכה להאיר את תודעתנו, סירבה לכלוא עצמה מרצונה ומיאנה להיות מאושרת באומללותה.
השאפתנות העצומה שמתדלקת את המסע שלה ברקיע הכוכבים של תרבות הפופ התנגשה לא פעם עם הכמיהה הגלויה שלה להיות חופשייה ומשוחררת. היא עובדת, אחרי הכול, במקצוע שבו אתה מחויב לספק ציפיות. להצטיין, להדהים, לעורר, להפגיז, לספק פעם אחר פעם חוויה חדשה, שטרם ראינו כמותה. נדרשה ממנה לוליינות על מנת להלך על החבל הדק שמתוח בין הנטייה להשתעמם והחרדה מפני הבלתי ידוע. התהום הפרושה מתחתיה, זו של ההימאסות והשחיקה, גרמה לה לא פעם לסגת לאחור ולזנק לפנים, לאבד פה ושם את שיווי המשקל ולדרוך במקום, אבל אחרי הכול היא תמיד נותרה זקופה, רואה נכוחה.
בעולם שבו, כפי שהיטיבה לנסח זאת להקת "אבבא" - המנצח לוקח את הכול ואילו המפסיד נאלץ ליפול - מדונה באמת שיחקה אותה. היא מסיימת את היובל הראשון של חייה על פני האדמה מבלי שנאלצה להתפשר על מה שבאמת יקר ללבה. היא מתקתקת קריירה שידעה שיאים מרשימים, בכפוף ללוח הזמנים שלה, היא מתמסרת לגידול ילדיה ואת שאיפותיה היא לא מקריבה על מזבח הנישואים ואת גופה ורוחה היא מאמנת בשקידה על מנת שתוכל להמשיך לממש באינטנסיביות את היעדים שלה.
תוך שהיא מצפצפת על הנבואות הקודרות ועל אילוצי הטבע, מדונה צולחת