פול ניומן הלך לעולמו

השחקן והבמאי האמריקני, שהשתתף בלהיטים קולנועיים רבים, בהם "חתולה על גג פח לוהט", "העוקץ", "קיד וקסידי" ו"צבע הכסף", הלך לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן

nrg מעריב | 27/9/2008 16:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שחקן הקולנוע האגדי פול ניומן מת היום (שבת) בגיל 83, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.  השחקן האמריקני המוערך, אחד הסמלים הגדולים של הוליווד, לקה בסרטן הריאות ומת בביתו בווסטפורט, קונטיקט כשלצידו אישתו וחמש בנותיו. בתחילת אוגוסט עזב ניומן את בית החולים אחרי סדרה של טיפולים כימותרפיים, וביקש למות בביתו.
פול ניומן מתוך ערוץ הביוגרפיה

ניומן נולד בשנת 1925 בשייקר הייטס, פרבר של קליבלנד, אוהיו. הוריו של ניומן, ארתור היהודי ותרזה הסלובקית, ניהלו חנות למוצרי ספורט וגידלו את פול ואת אחיו ארתור, שהפך למפיק ולמנהל הפקות. על אף שהוטבל בגיל חמש, ניומן עצמו הצהיר שהוא יהודי משום שזה מהווה "אתגר גדול יותר".

מגיל צעיר גילה ניומן עניין בתיאטרון, ובגיל שבע, בעידודה של אמו, השתתף בהפקת בית הספר של המחזה "רובין הוד". ב-1943 הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון המקומי ונרשם לללימודי כלכלה ב-Kenyon College.

בזמן מלחמת העולם השנייה נשלח ניומן לתכנית אימונים מיוחדת באוניברסיטת ייל היוקרתית, אשר במהלכה אמור היה לקבל הכשרה כטייס. מאחר וניומן התגלה כעיוור צבעים הוא הוכשר לבסוף כתותחן, ושירת בחיל הים בזירת הקרבות שהתנהלה באוקיינוס השקט.

לאחר המלחמה הוא השלים את התואר בקולג' וסיים ב-1949. בהמשך הוא למד משחק באוניברסיטת ייל ובסטודיו הידוע למשחק של לי שטרסברג.

פול ניומן ב"המורד" - 1967
הופעת הבכורה של ניומן בתיאטרון ברודווי הייתה לצידה של קים סטנלי בהפקה המקורית של "פיקניק" מאת וויליאם אינג'. מאוחר יותר הוא הופיע בהפקות המקור "שעות נואשות" של ג'וזף הייז ו"ציפור הנעורים המתוקה" של טנסי וויליאמס, כשלצידו ג'רלדין פייג'. הצלחת המחזה הביאה להפיכתו לסרט בכיכובם של פייג' וניומן בשנת 1962.

סרטו הראשון של ניומן "גביע הכסף" משנת 1954 נחל כישלון קופתי צורב, אך לאחריו כיכב ניומן בשורה ארוכה של סרטים שביססו את מעמדו ככוכב קולנוע עולמי. בין היתר גילם ניומן את המתאגרף רוקי גרציאנו ב"מישהו שם למעלה אוהב אותי" (1956), שיחק ב"חתולה על גג פח לוהט" על פי מחזהו של טנסי ויליאמס לצד אליזבת טיילור (1958) וכיכב ב-1955 לצד פרנק סינטרה בגרסת הטלוויזיה למחזה "העיירה שלנו" ("Our Town"). בשנת 2003 הפיק ניומן את הדרמה מחדש, כשהפעם הוא משחק בתפקידו
המקורי של סינטרה כמנהל הבמה, וזכה במועמדות לאמי ולפרס הטוני.

שנות השישים הפכו את ניומן לכוכב, כשהיה לאחד השחקנים המבוקשים בעשור וגרף שלוש מועמדויות לאוסקר על תפקיד השחקן הטוב ביותר בסרטים The Hustler (1961), "האד"(1963) ו"המורד" (1967). בשנת 1960 הופיע ניומן בסרט "אקסודוס" בתפקיד ארי בן כנען. הסרט תיאר את סיפור ההעפלה והמאבק על עצמאות ישראל. בשנת 1968 הפציע ניומן לראשונה כבמאי בסרט "רייצ'ל, רייצ'ל" וזכה בפרס גלובוס הזהב על עבודת הבימוי שלו.

בשנת 1969 הופיע לראשונה הצמד פול ניומן ורוברט רדפורד בסרט "קיד וקסידי", ואחר כך שיתפו השניים שוב פעולה בסרט "העוקץ" (1973). ניומן השתתף בסרטים רבים בשנות ה-70' וה-80', ביניהם "פסק דין" (1982) "המגדל הלוהט" (1974) ו"צבע הכסף" בשנת 1986, אשר זיכה אותו בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר.

פול ניומן - מתוך אקסודוס - 1960
ניומן היה נשוי פעמיים. נישואיו הראשונים לג'קי ויט נמשכו מ-1949 עד 1958 ובמהלכם נולדו לזוג שלושה ילדים: סקוט, סוזן וסטפני. סקוט השתתף במספר סרטים, בהם "המגדל הלוהט", ומת בנובמבר 1978 ממנת יתר של סמים.

מותו של סקוט השפיע עמוקות על ניומן, שהקים על שמו את המרכז למניעת שימוש בסמים, ומאז התמקדה הקריירה שלו בכיוונים אחרים מלבד הקולנוע: כנהג מירוצים נלהב מאז תחילת שנות ה-70', כבעלים של קבוצת מירוצים מצליחה, וכבעל חברה למוצרי מזון בשם "ניומנס", אשר כל הכנסותיה היו קודש לצדקה. במהלך חייו, תרם ניומן למעלה מרבע מיליאד דולר למטרות צדקה שונות.

ניומן הופיע עם אשתו השנייה, השחקנית גו'אן וודוורד, בשורה ארוכה של סרטים, ביניהם"הארי ובנו" (1884) ו"מר וגברת ברידג'" (1990) ואף במיני סדרת טלוויזיה של HBO בשם "אימפריות נופלות", אך לבני הזוג לא היו בה סצנות משותפות.

מנישואים אלו נולדו לניומן שלוש בנות: אלינור "נל" תרזה, מליסה "ליזי" סיוארט וקלייר "קליאה" אוליביה. בשנת 1972 ביים ניומן את הסרט "The Effect of Gamma Rays on Man-in-the-Moon Marigolds", בו השתתפה השתתפה בתו אלינור (ששמה הבימתי הוא נל פוטס) בתפקיד הראשי לצידה של אמה.

פול ניומן אצל לטרמן באחד מראיונותיו האחרונים
הופעתו הקולנועית האחרונה של ניומן היתה ב-2002 בסרט "הדרך לגיהינום" לצידו של טום הנקס. הוא המשיך לתרום את קולו לדיבוב סרטים, בין היתר בדיבוב דמותו של דוק הדסון, נהג מרוצים בגימלאות בסרט "מכוניות" של אולפני דיסני/פיקסר.

במאי 2007 הודיע ניומן שהוא פורש סופית ממשחק  והצהיר שהוא לא יוכל לשחק יותר ברמה אליה הוא שואף. "אתה מתחיל לאבד את הזיכרון, את הביטחון, את יכולת ההמצאה. אני חושב שזה הזמן לסגור את הספר", אמר ניומן.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים