מדף הספרים של מירון איזקסון
במפגש הקרוב בסדרת שלישירה (ג', 20:30 בבית הליקון) ייפגשו אהרן אפלפלד, חתן פרס ישראל ומירון איזקסון, חתן פרס הנשיא לשיחה על ספרות יהודית וישראלית. איזקסון מספר על חוויות קריאה משמעותיות

מובן שאי-אפשר למנות את התנ"ך כספר "נוסף". עם זאת הדומיננטיות של התנ"ך על אמונתי, הכרתי וכתיבתי כה רבה, שאיני יכול שלא להזכירו כראשית לכל הדברים. אני קורא בו כמשורר ולא כתלמיד חכם, ואין מקום בחיי פנוי ממנו.
משנה תורה - רמב"ם
למרות משיכתי הרבה לפילוסופיה יהודית ולספרו הגדול של הרמב"ם "מורה נבוכים", יש לי חיבה מיוחדת ל – 14 הספרים הכלולים במשנה תורה. יצירה זאת נכתבה במקורה בעברית ולא בערבית ויש כאן אפשרות ללמוד על גאונותו של הרמב"ם גם בתחום הלשון והספרות. מעבר לכך אני חושב (בניגוד לחלק מהמומחים) שדווקא כאן הרמב"ם היה קרוב ביותר לדעותיו העמוקות ביותר במספר נושאים מורכבים ורגישים.
ספר השירים - ביאליק
ביאליק היה מהאנשים הקרובים לסבו של אבא, ד"ר מזיא. יחד פעלו בהובלת הוועד ללשון עברית. השילוב המרתק של משורר גדול ומקורי ושל אדם שהוא מרכז תרבותי לעמו, שובה את לִבִי מאוד. עבודתו המדעית-פרשנית של הפרופ' אבנר הולצמן במהדורה החדשה, מעולה.
בעל הייסורים - אברהם יצחק גרין
ספרו של גרין על רבי נחמן מברסלב מהווה דוגמא מופתית לכתיבה על דמות מדהימה ומורכבת בצורה מרתקת ועלילתית. אפשר להזדהות עם יסוריו של רבי נחמן ולהעמיק בשיטתו, תוך כדי קריאת ספרות במיטבה.
הרוזן ממונטה כריסטו - אלכסנדר דיומא
זה היה ספר הילדות האהוב עליי מבחינת הדמיות הססגוניות ובעיקר מבחינת האפשרות "לעשות צדק" במקום של עוֶל אישי ואנושי.
החטא ועונשו -דוסטויבסקי
רומן נפש בדרגה הגבוהה ביותר אשר מוכיח שסופר גדול חייב להיות פסיכולוג מעמיק ובעל עושר ערכי ותוכני.
כל כתבי אורי צבי גרינברג
המפעל של כל כתבי אצ"ג בעריכת פרופ' דן מירון מהווה דרך "מנצחת"
להבין עד להיכן הגיעה נפשו מבחינת השאלות האנושיות והלאומיות. דן מירון מאפשר לקורא להירטב בים הסוער, אבל לא לאבד את הנשימה.
סיפור חיים - אהרון אפלפלד
ייתכן מאוד שדווקא באמצעות הספרים הלא אוטוביוגרפיים אפשר ללמוד יותר על חיי אפלפלד. אבל ספרו האוטוביוגרפי הזה מוכיח את זהירותה, ייחודה ועדינותה של כתיבתו.
המשפט - קפקא
אחד המקרים היחידים בהיסטוריה של הכתיבה, בה מצליח חלום להישאר חלום, גם כשהוא הופך לספר כמעט מושלם.
דברי ימי אנגליה - אנדרי מוראה
היכולת לכתוב את ההיסטוריה האנושית כרומאן מרשימה אותי ביותר. בכל זאת צריך גם לדעת "משהו" כדי להתווכח בלהט, ואת הצורך לדעת אנחנו