ראשי » תרבות » תיאטרון ובמה » תיאטרון

יגאל שדה הוא שחקן של שחקנים

בעולם התיאטרון הוא זוכה לפרגון גורף ונדיר, אבל מחוץ לבמה הוא כמעט אנונימי. יגאל שדה טוען שבסדר לו ככה

בעולם התיאטרון הישראלי, שבו הפרגון הוא תכונה נדירה, יגאל שדה הוא סוג של קונצנזוס נדיר. הוא אחד השחקנים הבודדים שזוכים לפרגון כמעט מקיר לקיר בין אנשי תיאטרון ומבקרים כשחקן איכותי ביותר, וגם כאדם נעים לעבוד איתו. לעומת זאת, בקרב הקהל הרחב שדה הוא אלמוני לגמרי.

שמו ופניו לא אומרים הרבה לרוב האנשים, כי הוא לא מופיע בטלוויזיה, ואפילו קהל התיאטרון לא קונה כרטיס להצגה כי יגאל שדה נמצא בה. לטענת שדה הוא מודע למעמדו, אבל חי איתו די בשלום.
"אני לא עוסק אף פעם בכמה אני פופולרי", הוא אומר. "לא השקעתי בזה אנרגיה אף פעם. גם בראיונות לעיתון, אגב. אין לי בעיה עם זה".

אם היית מוכר יותר יכולת לדרוש מהתיאטרון יותר כסף.
"בזה אתה צודק. אין ספק. יכולתי להרוויח יותר. אבל זה אני כנראה".

ומה בנוגע לטלוויזיה ולקולנוע?
"אני דווקא אוהב מאוד לעשות טלוויזיה וקולנוע ומוצא בזה הרבה פאן. מדי פעם, כשמציעים, אני עושה בשמחה, למרות שנכון שבדרך כלל התפקידים שאני מקבל לא ראשיים".

ואף פעם לא היה איזה רצון להיות מין ליאור אשכנזי כזה? שחקן שתופרים סביבו סדרה שלמה או סרט מצליח?
"אני בקושי מצליח להיות יגאל שדה, אז להיות ליאור אשכנזי?".

רבים מהשחקנים הבולטים היום בתיאטרון נמצאים שם כי הם מוכרים מהטלוויזיה.
"אין טעם להילחם בזה, זו רוח התקופה. אנשים רוצים להיות סלבז, חבר'ה צעירים שרוצים ללכת לסדרות ולטלנובלות מחפשים קיצורי דרך כמו'כוכב נולד'. מצד שני, אני מאמין בכוחו של התיאטרון לשרוד ולהישאר רלוונטי".

למה לדעתך אנשי מקצוע מעריכים אותך כל כך?
"משמח אותי לשמוע שאתה אומר את זה, כי זה לא משהו שאני הולך איתו על הגב, איזו תווית. ממש לא. אני כן חושב שכשאני עובד, יש איזה משהו שלי מאוד. אני עובד עם המון התכוונות לדבר שאני עושה ובלי אגו. לא שאני איזה צדיק - אני רוצה תפקידים ורוצה דברים, זה חשוב לי וזו האמנות שלי - אבל אני לא משרת את האגו שלי על הבמה, אלא מנסה להקדיש את עצמי באמת לעבודה בלי מניעים זרים".

שדה, בוגר בית צבי, בשנות ה-40 לחייו. את רוב הקריירה הוא העביר בהבימה, עם תפקידים בולטים בקלאסיקות דוגמת "אנטיגונה" ו"חודש בכפר", אבל גם בשלאגרים מסחריים כמו "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" ו"מרי לו".

כרגע הוא משתף פעולה בהבימה עם יבגניה דודינה בתפקיד זוג הורים שכולים של ילד שמת בתאונה, במחזה "איולף הקטן" מאת הנריק איבסן ובבימויו של חנן

שניר. המחזה עוסק בהתמודדות של זוג הורים עם גידולו של ילד נכה, ובהתמודדותם עם מותו של הילד בתחילת המחזה.

"הכותרת של אלפרד, האבא, כדמות", מנתח שדה את דמותו, "היא 'אבא של איולף' וכשלוקחים לו את זה הוא אבוד. האיש הזה מחפש את המשמעות האמיתית של הקיום שלו אחרי שבנו מת, וזה משהו שאני מתחבר אליו בנבכי נשמתי כי אני מרגיש שגם אני כזה.

אתה לא אבא, זה קשה לגלם תפקיד שהאבהות היא חלק גדול ממנו?
"שיחקתי המון הורים על הבמה. מתו לי המון ילדים על הבמה. כך שזה לא משהו שאני חושב עליו כבר. אבל לגבי ילדים, נכון לעכשיו, לחמש דקות הקרובות, אני לא יכול להגיד שאני רוצה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...