בלי ספקות: ויולה דיוויס צועדת לאוסקר
ויולה דיוויס, שמגלמת ב"ספק" תפקיד קצר אבל כזה שמשאיר טעם מריר – מתוק ובעיקר משכנע, היא לא שחקנית הוליוודית רגילה. מי שמגדירה את עצמה כ"אנדרדוג", חומקת מהצהרות על שאיפות עתידיות, עושה תחקירי דמות מקיפים ומשליכה הכל דרך החלון כשהיא עומדת מול המצלמה

"אני לא יכולה להתמודד עם התנהגות השחקנים", אומרת דיוויס בחיוך גדול בראיון שנערך בטקס פרסי איגוד הבמאים, "אני לא יכולה להתמודד עם עצמי, אז בטח שלא עם אחרים. אנחנו נוירוטיים ואומללים. אני אוהבת לעשות את מה שאני עושה, אבל כשאני משחקת אני אומללה".
ב"ספק", מגלמת דיוויס, שנולדה בדרום קרולינה ב-1965, את גב' מילר, אמו של דונלד, הנער שמגיע ללמוד בבית הספר הקתולי סנט ניקולאס, ומעורר בראשיהן של שתי הנזירות, סיסטר אלויסיוס (מריל סטריפ) וסיסטר ג'יין (אמי אדמס), חשדות לגבי מערכת יחסים לא הגונה בינו ובין הכומר פלין (פיליפ סימור הופמן).
דיוויס, שמופיעה בסרטו של ג'ון פטריק סטנלי, רק בסצנה אחת וחזקה, לצדה של מריל סטריפ, מהפנטת כשהיא מגלמת את תפקיד האם
"כתבתי לעצמי ביוגרפיה בת 50 דפים", מספרת דיוויס בראיון לאתר The Hollywood Interview, "כתבתי עליה, על הבן שלה ועל אביו. כתבתי עד שלא יכולתי לכתוב יותר. כשיש לך סצנה אחת בסרט, אתה נכנס בכל הכוח לתוך הדמות, כי אם לא תעשה זאת באותו הרגע, תראה כאילו סתם התאמצת והיית מאולץ בתוך הסצנה".
"נולדתי בעיירה קטנה, סיינט מתיוס בדרום קרולינה", מספרת דיוויס בצניעות כשהיא מתבקשת לספק כמה עובדות על עצמה, "סבתי היא זו שיילדה את אימי, כי המיילדת איחרה. לא היו שם הרבה שחורים באותו זמן, היום זה אחרת. חיינו בשוליים של החברה המקומית וניסינו כל הזמן לחדור פנימה. יש לי זכרונות של קטיף תפוחים, של צעדות ברגל לשמורות הטבע, של פארקים. הכל היה מאד אידילי".
"מצד שני, הרגשתי פעמים רבות שאני אאוטסיידרית", מוסיפה דיוויס שעשתה את צעדיה הראשונים דווקא על בימת התיאטרון, ולאחר מכן השתתפה בסרטים כמו "דיסטרביה" ו"קייט וליאופולד" וכן "טראפיק" ו"סולאריס" של סטיבן סודרברג ובסדרה "חוק וסדר".
"המשפחה שלנו הייתה ענייה, אבא שלי גידל ואימן סוסים למחייתו, אבל בסך הכל אני זוכרת רגעים של אושר טהור ושמחה, זו הייתה ילדותי – חוסר שייכות ואושר".
על התפקיד החשוב שלה עד כה, גב' מילר ב"ספק", תפקיד שהביא לה מועמדות לפרס גלובוס הזהב ולפרס האוסקר, לצד ביקורות מהללות בארצות הברית וברחבי העולם, היא מדברת בצניעות שלא הייתה מביישת את דמותה בסרט.
"פשוט הגעתי לסט והפכתי לדמות, זו העבודה שלי – פשוט לשחק תפקיד, אני לא חושבת על שום דבר אחר. אני לא חושבת 'היי, יש לי עכשיו סצנה של שבע דקות ואעשה כל מה שאני יכולה כדי שתצא מצויינת' ואתה לא חושב 'אני אייצג בכבוד מגזר כלשהו' או 'אהיה האישה השחורה החזקה', אתה לא יכול לעשות זאת".
"כל מה שאתה צריך לעשות הוא לקחת את כל מה שגיבשת לעצמך בראש ולהשליך את כל המחשבות מהחלון ופשוט להיות שחקן".