הגביר עזב את עיירת התרבות
מוסדות התרבות המרכזיים בישראל התרגלו לבסס חלק גדול מתקציבם על תרומות אבל לאור המפולת הכלכלית, הברז נסגר באחת. התוצאה: חלק ממנהלי המוסדות בפאניקה של ממש, חוששים מפני סגירה מיידית, אחרים מקצצים בצורה דרסטית ברפרטואר
בחודשים האחרונים מספרם של התורמים והתרומות פחת בצורה משמעותית. להקת המחול הקיבוצית קיבלה בשנה האחרונה תרומות בסכום של כשני מיליון שקלים. "השנה בניתי רק על רבע מזה", אומר נתן טל, מנכ"ל הלהקה. סכום דומה קיבל גם התיאטרון הקאמרי. השנה יפחתו כספי התרומות בכחצי. מיליון שקלים גייסה סינפונייטה באר שבע מתורמים בשנה שעברה, השנה הם מקווים להגיע לשליש.
כ-400 אלף שקלים קיבל סינמטק שדרות בשנה האחרונה מתורמים פרטיים. השנה הם בונים על מחצית הסכום. ההאטה בתרומות הגיד עה גם למוזיאון ישראל ולמוזיאון תל אביב. הירידה בכמות התרומות מובילה לשינויים ולקיצוצים כמעט בכל תחום אפשרי. התזמורת הסימפונית ירושלים, למשל, לא תנגן את הרקוויאם של ברליוז, "יצירה מגלומנית שתשכיב על הבמה 200 אלף שקלים לפני שהאורות יידלקו", מסבירים בתזמורת.
מספר התערוכות במוזיאון תל אביב יצטמצם השנה מ-25 ל-20, כמות הפגישות בין יהודים לערבים בבית הגפן תרד בצורה תלולה, בסיד נמטק שדרות עלולים להפחית את ימי הפעילות, הסינפונייטה של באר שבע תצמצם את הפעילויות החינוכיות בבתי הספר בעיר, בתיאטרון באר שבע ידחו את עליית ההצגה "בית המשפט" "והתפאורה של "השחף" של צ'כוב תהיה פחות מפוארת ממה שרציתי", אומר נתן דטנר, מנכ"ל התיאטרון. "וזו רק ההתחלה", הוא מבטיח. "הבעיה הגדולה תתעורר בשנה הבאה".
התרבות הישראלית נשענת בשנים האחרונות על תורמים. אי-די-בי תורמת לתזמורת הפילהרמונית, אינטל תורמת לבית הגפן, משפחת רקנאטי תורמת למוזיאון ישראל, האוליגרך ליאוניד נבזלין תורם לבית התפוצות, חברת אמפל תורמת למוזיאון ארץ ישראל, כימיקלים לישראל של האחים עופר תורמת לתיאטרון באר שבע, גאידמק תרם לפסטיבל הים האדום, עמי שגיא נחשב לאחד התורמים המרכזיים של האופרה הישראלית.
"אני בדילמה", אומר מנהל מוסד תרבותי גדול. "מצד אחד אני רוצה לזעוק, למחות, לעורר מודעות, שכולם ידעו כמה קשה לנו לשרוד, ומצד שני אני לא רוצה לפגוע בתורמים שלי. במשך שנים הם תרמו לנו בנאמנות, לא נוח לי לפגוע בהם דווקא עכשיו, כשהם נפלו ולא יכולים לתרום לנו כמו בעבר".
לא כולם בדילמה. "אני מרגיש כמו החורף והגשם. אין גשם. מדובר בבצורת טוטאלית", אומר נתן טל, מנכ"ל להקת המחול הקיבוצית. עם 30 רקדנים וגירעון צבור של כמיליון שקלים, טל בפאניקה. "בשנה האחרונה היו לנו קרוב ל-80 אלף צופים בארץ ובחו"ל. ההזמנות לחו"ל נסגרו כבר לפני חצי שנה, כך שלא צפויה ירידה בכמות הצופים אלא ירידה בהכנסות מפני שהדולר יורד. גם 2009 כבר די סגורה. הבעיה תיחשף במלוא חומרתה כשנתחיל לשווק את 2010.
"המשבר הכלכלי מציב סימן שאלה גדול מאוד. הפסד טיבלים הגדולים מצטמצמים, ואיטליה, גרד מניה וארצות הברית, שהן השוק הגדול שלנו, נמצאות במשבר עמוק. בארץ הבעיה גדולה לא פחות. כולם מתקשים לשלם על ההופד עות שלנו, עיריות, מועצות, אמנות לעם, אמרגנים פרטיים. אנחנו מופיעים בכל תנאי אבל לא מקבלים תשלום, התורמים בבצורת, הירידה בתרומות גדולה ודרמתית.
"התנועה הקיבוצית, חמישה מפעלים אזוריים, התעשייה הקיבוצית, קרנות של כמה אנשי עסקים שתרמו לנו בעבר - השנה אני לא יכול להגיד להם 'חבר'ה, הרווחתם יפה, תמשיכו לתרום', מפני שאני מתאר לעצמי שהמצב הכלכלי שלהם פחות טוב. הגעתי למצב שאני חושש שהלהקה בסכנה קיומית".
מה יחלץ אתכם מהסכנה?
"ללא מדיניות תומכת של המדינה אנחנו צפויים לכליה. אבל המדינה, שנותנת לנו ארבעה מיליון וחצי שקלים מתוך תקציב של 13 מיליון שקלים, לא העבירה החודש את חלקה היחסי מפני שתקציב המדינה עדיין לא אושר. בקרוב לא נוכל לשלם משכורות ונצטרך לצמצם את פיתוח המופעים. היינו בתנופת פיתוח של כפר המחול בגליל. עכשיו אנחנו בבעיה קשה".
"20 שנה אני מגייסת תרומות", אומרת ירדנה בנימין מסינפונייטה באר שבע, "ובפעם הראשונה אני נתקלת בקרנות נכבדות ביותר שחזרו בהן בגלל המצב". עם 35 נגנים, 2,500 מנויים וגירעון צבור של שלושה מיליון שקלים חוששים בסינפונייטה מהשנה הקרובה.
"אנחנו בבעיה", אומרת בנימין.
"משמעות התרומות בשביל התזמורת היא דרמתית", אומר עופר סלע, מנכ"ל הסינפונייטה. "המשכורות אצלנו נמוכות ומבישות. נגן בעל 25 שנות ותק ותואר שני מרוויח 5,000 שקלים ברוטו. יש לנו הרכב נגנים יציב, איכותי וקבוע ואין לנו אפשרות או רצון לקצץ במספר הנגנים או בשכרם. איכות התזמורת נמדדת קודם כול בנגנים. אם המצב לא ישתפר ניאלץ לקצץ את רוב הפעילויות החינוכיות שלנו בבתי הספר".
המדינה לא תשלים את החסר?
"ב-2002 קיבלנו מהמדינה תמיכה בגובה של ארבעה מיליון וחצי שקלים. היום אנחנו מקבלים רק שני מיליון שקלים. המדינה אמורה לתת הרבה יותר, בטח אם היא רוצה להבטיח שגם בפריפריה יהיו אמנים. באמנ נת התרבות של יונסקו, שישראל חתומה עליה, נכתב שמדינות יקצו חצי אחוז מתקציבן לתרבות. ישראל נותנת רק פרומיל וחצי. אף אחד מהפוליטיקאים לא מעלה את הנושא לסדר היום שלו לפני הבחירות. אין ספק שתרבות לא מעניינת את הפוליטיקאים הישראלים".
"או שנקרוס או שנתייעל", אומר בני כהן, מנכ"ל סינמטק שדרות. בשנה שעברה קיבל הסינמטק 400 אלף שקלים תרומות מקרנות ומחברות כמו אינדינבי. "השנה אני מניח שנקבל חצי מהסכום", אומר כהן. "יש לנו אלפיים מנויים, מתוכם 750 ילדים שהתרומות מממנות אותם. בכל אזור הדרום אנחנו הסינמטק היחיד, אין פה הרבה אפשרויות תרבותיות אחרות, היכולת שלנו להתייעל די קטנה.
"יש פה רק ארבעה עובדים קבועים שעושים כל מה שאפשר כדי להחזיק את המקום. מנהל התפעול הוא גם המקרין. אני לא רוצה לקצץ בימי פעילות מפני שזה עלול להשפיע על מספר המנויים, ואני רוצה לשמור על קצב פעילות שישאיר את המקום חי ותוסס. בניתי רף של כמות פעילות ואני לא רוצה לפגוע בו. אנחנו מחנכים דור חדש לתרבות ופגיעה כלכלית תפגע למעשה בדור העתיד של שדרות והאזור".
מה חלקה של המדינה?
"בשנה שעברה קיבלנו ממועצת הקולנוע 234 אלף שקלים. השנה, על פי המקדמות, אני מניח שלא נעבור את ה-180 אלף שקנ לים. הסוכנות העבירה לנו בשנה שעברה 80 אלף שקלים, השנה שוררת אי ודאות, אני יודע שזה יהיה נמוך בהרבה מפני שאין להם תמיכה של יהודים מחו"ל. ערפל סמיך של אי ודאות מרחף מעלינו".
אי הוודאות שמרחפת על מוזיאון תל אביב גדולה הרבה יותר. שליש מתקציב של 52 מיליון שקלים הגיע ב-2007 מתרומות. אמנם התרומה של סמי עופר, שהציע 20 מיליון דולרים בתמורה לקריאת אגף במוזיאון על שמו, נדחתה, אולם המוזיאון, באמצעות מועדון חברות מפותח, הצליח להשיג תרומות בסכום של 17 מיליון שקלים.
במוזיאון ישראל בירושלים מנסים לשמור על אווירה אופטימית. בימים אלה עובר המוזיאון תהליך התחדשות. הבניין המרכזי משתדרג בסכום של 80 מיליון דולרים. התרומות להליך השדרוג מגיעות כסדרן, אומרים במוזיאון.
מייקל שטיינהארט, לדוגמה, הבטיח עשרה מיליון דולרים והוא ממשיך לשלם, כמוהו גם תורמים גדולים אחרים, ביניהם אודי רקאנטי, אראל מרגלית, רבקה סאקר ועוזי צוקר. התפעול השוטף בעייתי יותר. המוזיאון סובל מגירעון צבור של 11 מיליון שקלים ומקבל מהמדינה תמיכה בסכום של 14 מיליון שקלים. הפחתה בתרומות עלולה להגדיל את הגירעון הצבור.
"ב-2008 קיבלנו תרומות בסכום כולל של 12 מיליון דולרים, שזה כל מה שהובטח לנו", אומר דור לין, משנה למנכ"ל המוזיאון. "ב- 2009 אנחנו צופים שנקבל את אותו סכום למעט חריגים קטנים. אני לא מאמין שכנ מות התרומות תפחת בחצי ובינתיים אין לי תחושה של מצב חירום, אם כי כבר היו לנו תורמים שהודיעו שהשנה הם לא יתרמו והיו כאלה שהפחיתו את התרומה בחצי. הבעיה הגדולה היא לקבל התחייבויות לתרומות חדשות. יש לנו מעט מאוד התחייבויות חדשות. עם יד על הלב, אני ממש לא יודע מה יהיה בעתיד".
העתיד מדאיג גם את תיאטרון באר שבע. בשנה האחרונה התיאטרון קיבל תרומות בסכום של כ-200 אלף שקלים מכימיקלים לישראל של האחים עופר וחברות הבנות, השנה הם סבורים שיקבלו רק מחצית מהסכום.
"אנחנו דוד מול גולית גם בלי המצב הכלכלי המיוחד", אומר אורן אהרוני, המנהל האדמיניסטרטיבי של התיאטרון. "עד 2003 קיבלנו תשעה מיליון שקלים תמיכה ממשלתית, בחמש השנים האחרונות התמיכה היא בסכום של שישה מיליון וחצי שקלים. כל תרחיש גרוע שיגרום לנו לצמצום פעילות או לעמוד בסכנת סגירה יגרום לחצי מדינה להישאר בלי תיאטרון וזה פשע".
הפשע, חוששים בתיאטרון, יתרחש בעוד שנה. "השנה מפעל המנויים שלנו סגור ואי אפשר לצאת ממנו", אומר נתן דטנר, המנהל האמנותי של התיאטרון. "החשש שלי הוא ממה שיקרה בעונת המנויים הבאה. זאת החרדה הגדולה. בינתיים אנחנו מנסים להצטמצם.
"ישנם שחקנים מחוץ לתיאטרון שהייתי איתם בקשר לגבי הפקה שעומדת לעלות בקרוב, אבקש מהם לבדוק את האפשרות להוריד בשכר. יהיה שינוי ברמת הרפרטואר. מאוד יכול להיות שאעבור להצגות קטנות, אני לא אוהב תיאטרון סלוני אבל כנראה לא תהיה ברירה, נצטרך לעבוד בעיקר עם 12 השחקנים של הלהקה שלנו".
בבית הגפן בחיפה, העתיד כבר כאן. מאהה מחמיד, סמנכ"ל בית הגפן, אומר שפרויקט להכשרת מנהיגות עתידית של יהודים וערבים, שאמור היה להימשך עשר שנים בשיתוף עם מועדון רוטרי בארצות הברית, הופסק אחרי שלוש שנים. "אנחנו פועלים מתוך אידאולוגיה שאומרת שמפגשים בין יהודים וערבים ישנו את האקלים החברתי וייצרו שיח והידברות לטווח הרחוק", אומר שלמה בן חמו, מנכ"ל בית הגפן.
"ככל שיש לנו יותר כסף כך יהיו יותר מפגשים". מתוך תקציב של שבעה מיליון שקלים, 300 אלף שקלים מגיעים מתרומות של אנשים וחברות. אחת התורמות הקבועות לבית הגפן היא חברת אינטל, שהפחיתה השנה את סכום התרומה מעשרת אלפים דולרים לחצי. "יש לנו שליחות", אומר בן חמו, "מתסכל מאוד שאי אפשר לממש אותה בשלמותה".
איך אתה מסתדר?
"בינתיים אני לא רואה פיגורים בהעברת התרומות בסכום דומה לזה שקיבלנו בשנה שעברה, אבל ברור לי שיש מקום לדאגה שנובעת משני רבדים. האחד קשור לתורמים ולמצב הכלכלי בארצות הברית. אם החודש התרומות לא יגיעו אני אתחיל להיכנס לחרדה. הרובד האחר קשור למיתון בארץ ולהשפעתו על מכירת הכרטיסים. אנחנו מקווים שבימי מיתון אנשים ירצו לשמוע מוזיקה".
בכל מחיר?
"נלך עם הזרם ונוריד את מחירי הכרטיסים מ-140 שקלים למאה שקלים, נציע חבילות מיוחדות. נשנה תוכניות. לא בטוח שנוכל לנגן את הסימפוניה התשיעית של מאהלר כפי שאני רוצה, מפני שדרוש מספר גדול יותר של נגנים ממה שיש לנו בתזמורת. הרקוויאם של מוצרט מתאים יותר לתקופה, זו יצירה צנועה, הקהל אוהב אותה וגם הנגנים נהנים לנגן אותה".
בתזמורת הפילהרמונית ינסו לגרום הנאה לתורמים. "נעשה להם אירועים קטנים", מבטיחה טלי גוטליב, מנהלת קרן התזמורת. "השבוע, למשל, ערכנו אירוע ל-200 תורמים בשיתוף תיאטרון הקאמרי. נערוך אירועים בבתים פרטיים לתורמים ונפגיש אותם עם מנצחים וסולנים שמגיעים מחוץ לארץ, יש לנו מופע פארודיה על אופרות שמיועד לתורמים, אנחנו מזמינים אותם לקונצרטים מיוחדים, החלפת הכרטיסים לתורמים נוחה יותר, אנחנו מחלקים להם תוכנייה בחינם".
עם כל הכבוד לפינוקים, מי שלחוץ כלכלית לא ימהר לתרום לתזמורת.
"חלק מהתרומות מובטח. בנק הפועלים הבטיח לתרום כ-300 אלף דולרים בשנה למשך חמש שנים והוא יכבד את ההתחייבות. אולם אין לי ספק שזו תהיה שנה קשה. בקרן בארצות הברית יש הרבה תורמים שנפגעו בצורה דרמתית ואנחנו נרגיש את זה.
"אגודת ידידי הפילהרמונית השקיעה כסף אצל מיידוף. ברור לי שנצטרך לעבוד קשה יותר, אני לא חיה באשליות. בסיום השנה הייתה לנו גאלה שהמכירה שלה הייתה קשה והיינו צריכים להשקיע מאמצים רבים יותר כדי להגיע לסכום דומה לזה שהשגנו שנה לפני כן. אבל במצבים כאלה הגישה משתנה. במקום לבנות על כמה תרומות גדולות, נפנה לקהל רחב יותר בבקשה לתרומות קטנות יותר".
זו תהיה גם הטקטיקה של בית התפוצות שבין תורמיו אפשר למצוא את משפחת ברונפמן, האוליגרך ליאוניד נבזלין שתורם מיליון וחצי דולרים בשנה, משפחת פדרמן וגד זאבי, שתרם באחרונה 300 אלף דולרים. ניל לוי, מנהל פיתוח משאבים של המוזיאון, אומר שלא יהיו תורמים חדשים.
"זה הזמן להגביל את עצמנו לתורמים הקיימים ולהוריד ציפיות. לולא המצב הכלכלי אני מניח שאפשר היה לגייס ארבעה מיליון דולרים. בגלל המצב הורדנו את הציפיות ואנחנו עומדים על סכום של שני מיליון וחצי דולרים. אולי בעוד כמה חודשים יתברר שזה סכום לא מציאותי וניאלץ להוריד את ההערכות, אבל ברגע זה נראה שאפשר יהיה לעמוד ביעד".
תוצאות המצב הכלכלי הורגשו כבר בשנה שעברה. "ב-2008 היו לי שני שלישים של תרומות לעומת 2007", אומר שגיא בלשה, מנהל הכספים של בית התפוצות. "זה לא פשוט מפני שהתרומות מהוות שליש מהתקציב. אנחנו מאמינים שפוטנציאל גיוס התרומות שלנו מגיע לעשרות מיליוני דולרים בשנה, אבל כמו כולם גם אנחנו חיים במציאות.
"היה מצב שתורם הבטיח סכום כסף מסוים ובנק שהוא שותף בו בארצות הברית פשט את הרגל ולא קיבלנו כלום. הבעיה שזה לא נכון לבנות על סיוע ממשלתי. מהמדינה אנחנו מקבלים שבעה מיליון שקלים בשנה. אין גבול לכמה שמוסד תרבות יכול לקבל מהמדינה, אבל זה לא נכון כלכלית להישען עליה".
מוניץ היא חברה בוועד של 60 מנהלי מוסדות התרבות הגדולים, שכבר הצליחו בעבר במאבקים כשאילצו את מנהל התרבות לא להפחית את המענקים שהם מקבלים באופן דרמתי. "הפורום ינסה לארגן דילים של פרסומים מוזלים לכולם, וייאבק בקיצוצים של העיריות. עיריית תל אביב, למשל, מקצצת לאחד הפרויקטים של האופרה מיליון וחצי שקלים. נבוא מעמדת כוח כדי שנוכל לעבור את התקופה הזאת בצורה טובה".
במוזיאון ארץ ישראל פחות מוטרדים, באופן יחסי. עם גירעון צבור של חמישה מיליון שקלים, תקציב של 30 מיליון שקלים שכמחצי?תו מגיע מעיריית תל אביב ותרומות מחברות כמו מקורות, אמפל וקרן מרק ריץ' בסכום של כמיליון שקלים בשנה, אומר אילן כהן, מנכ"ל המוזיאון, ש"למזלנו הגדול אין לנו תורמים גדולים לתקציב השוטף.
"אנחנו מתכננים להקים מבנה חדש, ולאחרונה נדונה תרומה גדולה של כמה מיליוני דולרים להקמתו. הנושא נמצא בדיונים ואנחנו מחכים לתשובה. יש אקלים של דחייה ושל 'נבדוק', אבל אני לא מרגיש באופן מיידי את הירידה. אולי מפני שאנחנו לא נסמכים על התרומות".
קטן, רזה, צנוע ולא חי על תרומות של מיליונרים - זו גם הססמה של פסטיבל המשוררים במטולה. 40 משוררים משתתפים באירוע, הכניסה לאירועים בחינם, והמדינה מממנת את רוב העלות בסכום של כרבע מיליון שקלים. "ניסינו לגייס תורמים פרטיים ולא הצלחנו", אומר אפי בניה, מנכ"ל בית הקונפדרציה בירושלים שמארגן את האירוע. "לא הצלחנו גם למשוך חסויות משמעותיות, ואנחנו נסמכים על תמיכה ממשלתית. השורה התחתונה היא שאנחנו לא נפגענו מהמשבר הכלכלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם