ראשי » תרבות » קולנועגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

סרטי האוסקר: הגרוע, הרע והלא נורא

במרכז טקס האוסקר השנה חמישה סרטים פגומים וקלושים למדי. השאלה, על כן, היא מי יזכה בפרס הבמאי הפחות איום, ומי יקטוף את תואר התסריט הפחות מופרך

המנצח הגדול בטקס האוסקרים יהיה דווקא "האביר האפל". על אף שאינו מועמד בשתי הקטגוריות הנחשבות ביותר - סרט ובימוי מצטיינים - ייצא מחרתיים "האביר האפל" מטקס חלוקת הפרסים עם שישה פסלונים מוזהבים (לפחות). יהיו אלה בעיקר פרסים בקטגוריות טכניות כמו סאונד, עריכת סאונד, אפקטים מיוחדים ואיפור, אך מותר להניח שגם אחת הקטגוריות הקריאטיביות יותר - צילום, עיצוב או עריכה - תניב לו פסלון. וכל זאת, בלי שנכתבה פה עדיין מילה אחת על הית' לדג'ר.

לטוב או לרע (בעיקר לרע), "האביר האפל" היה ה-סרט ההוליוודי בשנת 2008. הן בפרמטרים של הכנסה בקופות והן אצל מבקרי הסרטים האמריקנים, שדומה כי ירדו לגמרי מהפסים נוכח הסרט הנבוב הזה. לכן, מוזר היה להיווכח לפני כחודש שדווקא ההצלחה הזאת סולקה מטבלת המועמדויות לתואר ההפקה הטובה של השנה, ובשטח נותרו חמישה מועמדים דלים למדי, שקשה, קשה מאוד, למצוא בהם משהו חיובי.

"נער החידות ממומביי" החלוש, "נער קריאה" העלוב, "מילק" הצפוי, "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" המבולבל ו"פרוסט/ניקסון" המוחמץ. מי מבין חמשת האינוולידים האלה בכלל ראוי לתואר?
הבאזז התקשורתי גורס ש"נער החידות ממומביי" הוא שייקח הפעם את האוסקר. והרי היו כבר דברים מעולם.

 הזבל הניאו נוצרי "התרסקות" לקח את אותו הפרס ב-2005, וארבע שנים קודם לכן הוא נפל בחלקו של "נפלאות התבונה" המטופש. שלא לדבר על השעמומון הקולוסלי "הפצוע האנגלי", שצחק על כולם לפני תריסר שנים, כשהציב בארון הגביעים שלו את מדליית הזהב הבלתי צפויה שנפלה פתאום בחיקו.

"נער החידות", לא יותר ממבט בריטי פולקלוריסטי מתנשא על תרבות זרה ומוזרה, עדיף על מיאוס "נער קריאה", שניכרים בו סממנים מהוססים להבנת הצד הנאצי שבסיפור מלחמת העולם השנייה ולקבלתו. שני מתחרים נוספים על הפרס, "מילק" ו"פרוסט/ניקסון", מעדיפים להתמקד בעוללות הפוליטיקה האמריקנית בשלהי שנות ה-70, ושניהם מאכזבים באותה המידה. בעיקר בגלל היעדר זווית ראייה חברתית רעננה או משום חוסר מקוריות באופני ההגשה של שני המוצרים הפילמאיים הללו לצרכניהם.

מהבחינה הזאת, "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" הוא ממש פריצת דרך. שכן ניכר בו שהבמאי דיוויד פינצ'ר עושה כל שביכולתו כדי להשחיל אלמנטים מאתגרים אל תוך הסיפור הקטן הזה. על אף שהתוצאות על הבד אינן מספקות, סרט זה הוא המוצלח מבין החמישה. האם זוהי סיבה להעניק לו פרס אקדמיה? לא בהכרח. הבאזז כנראה ינצח ו"נער החידות" הוא שיזכה. פינצ'ר יתנחם בפרס הבמאי הטוב. או שמא מוטב להגדיר זאת כבמאי הפחות גרוע.

מזל שמיקי רורק עשה השנה את הקאמבק שלו, וסגר את הסיפור בכל הקשור לקטגוריית השחקן המצטיין. רורק, בהתפרצות פראית שיונקת ממקורות של התייסרות נוצרית, טורף את הבד בסרט "המתאבק" ולא מותיר שום פיסת עוגה למתחריו.

בנסיבות אחרות, ניתן היה להצביע על פרנק לנג'לה - המגלם באלגנטיות תיאטרלית את הנשיא המבוזה ריצ'רד ניקסון ב"פרוסט/ ניקסון", כזוכה ראוי. אך לא כשחיית הטרף רורק משוטטת בזירה. שון פן ("מילק") וריצ'רד ג' נקינס ("האורח") אינם משחקים תפקיד משמעותי בהתמודדות הנוכחית, ואפילו לא המגה סטאר בראד פיט, שמועמד על התעלול "בנג'מין באטן".

החצי השני של פיט, כלומר אנג'לינה ג'ולי האיומה, דווקא מצטיירת כמועמדת אפשרית ביותר לזכייה בפרס המשחק הנשי, על הופעתה הלא מתוחכמת ב"ההחלפה". ג'ולי ופיט הם זוג כוכבים שכמו נתלש מתוך ההקשר הנושן של הוליווד הקלאסית. צמד זוהר המטופח על ידי עיתונות התעשייה ומגזיני המעריצים, כדי לספק לקולנוע את אלמנט הגלאם שהולך ודועך בשנים האחרונות.

ומי כמו 5,000 החברים באקדמיה ההוליוודית יודעים להעריך מאמץ יחצני שכזה. סיבה מספיק ראויה כדי להפוך את ג'ולי למועמדת מספר אחת לזכייה. דומה שבקטגוריית השיפוט הזאת התרכזו השנה יותר דמויות מקוממות מאשר בכל קטגוריה אחרת.

מריל סטריפ, שמרביצה שטיקים מעולם התיאטרון ב"ספק" ; אן האתוואיי, בהופעה מעצבנת ב"רייצ'ל מתחתנת" ; קייט ווינסלט, שדומה כי אין במילון הקונבנציונלי די מילות גנאי כדי לתאר את הופעתה ב"נער קריאה". האלמונית מליסה לאו ("נהר קפוא"), שלא תזכה באוסקר, היא היחידה שראויה לו, ועל כך בהרחבה בהמשך הסקירה.

המקרה העגום הקשור במנוח הית' לדג'ר, חותם כל דיון הקשור לזהות הזוכה באוסקר המיועד לשחקני משנה. זה שלו וזהו. שונה המצב אצל המועמדות לתואר הנשי המקביל, שבו יכולה לזכות כל אחת מהחמש: איימי אדמס ("ספק"), פנלופה קרוז ("ויקי כריסטינה ברצלונה"), ויולה דיוויס ("ספק"), טאראג'י הנסון ("בנג'מין באטן") ומריסה טומיי ("המתאבק"). הימור פרטי הנטול כל בסיס או היגיון: מיס קרוז.
 עם השנים התבסס מעמדם המכובד של שני האוסקרים המיועדים לתסריט המקורי ולתסריט המעובד. פרסים אלה הם בדרך כלל מנהרת המילוט של האיכות הקולנועית, או לפחות העמדת פנים שכזו. זאת, על אף שהשנה קשה להסמיך את הקביעה הזאת אל חמשת המועמדים לפרס התסריט המעובד. "ספק" ו"פרוסט/ ניקסון" נותרו כמבע תיאטרלי. "בנג'מין באטן" זקוק למצפן כדי לנווט את עצמו. "נער קריאה" זקוק לגניזה. אם כך, דומה כי הבאזז סביב "נער החידות ממומביי" יבלע גם את הפסלון הזה.

שונים הדברים בקטגוריית התסריט המקורי, כשתחת מטרייה זו, לצד "מילק" החיוור, מסתופפים כמה מועמדים בעלי משמעות של ממש. "וול-E" המצויר, "חופשייה ומאושרת" של הבריטי מייק לי, "נהר קפוא" המצוין ו"ברוז'" המתחכם . נראה כי דווקא סרט האנימציה, שבמשאלי מבקרים רבים הוכתר כסרט השנה של הוליווד, יהיה הזוכה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...