ארי, תביא לנו אוסקר
הבמאי הישראלי ארי פולמן, שיכול לעשות היסטוריה ולזכות בפרס האוסקר על סרטו "ואלס עם באשיר", בילה את סוף השבוע בהכנות. "אני אופטימי", הוא אומר, "הנאום כבר כתוב. עכשיו רק צריך לנצח"
ארי פולמן וכרזת הסרט צילום: איי. אף. פי.
טקס האוסקר ה-81, שיתקיים הערב (03:00 בבוקר שעון ישראל), הוא החגיגה הגדולה של הוליווד. ואולם, בין אם "נער החידות ממומבאי" או "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" ייקחו את הפרס הגדול ויוכתרו כסרט הטוב ביותר, עיניהם של מרבית הישראלים נשואות אל קטגוריית "הסרט הזר", שמוכרזת בסביבות השעה 04:30. אם יצליח פולמן לנצח את ארבעת המתחרים, יהיה לישראלי הראשון שחוזר הביתה עם הפסלון המוזהב בקטגוריה החשובה.
פולמן עצמו מסרב לתת להתרגשות לכבוש אותו. הוא ממוקד מטרה - לקדם את
הסרט. בלוס אנג'לס הוא נחת כבר בחמישי בבוקר, כדי להשתתף בהכנות לטקס. הוא נפגש עם הבמאים האחרים שמתמודדים מולו על הכבוד (אולי אדל הגרמני על "כנופיית באדר מיינהוף", לורן קאנטה הצרפתי על "בין הקירות", יוג'ירו טקיטה היפני על "Departures" וגוץ שפילמן האוסטרי על "Revanche" (באירוע של האקדמיה לעיתונאים זרים), וגרף את מרב תשומת הלב.
במרבית הראיונות מנסים לדבר איתו על המצב בישראל. האם האווירה הפוליטית שאחרי "עופרת יצוקה" משפיעה לטובה או לרעה על ההצבעה של חברי האקדמיה? קשה לפולמן לומר. "שמעתי דעות לכאן ולכאן", הוא מסביר, "שמעתי שזה טוב לסרט, שמעתי שזה איום ונורא לסרט, אני באמת לא יודע. אין לי מושג". את מרבית ההיערכויות שתלויות בו סיים פולמן כבר בארץ.
"אני מתכנן ללבוש את הטוקסידו המנצח של גלובוס הזהב", הוא מציין, "אני מאמין באמונות טפלות ואני הולך איתו, בדיוק אותו דבר".
ומה עם הנאום?
"הנאום השתנה כבר שלוש פעמים. אין לי מה לעשות, אני משועמם, אז אני מחבר משפטים בראש, זה מה שאני עושה".
אתה מרגיש שאתה זוכה בשביל ישראל או בשביל פולמן?
"יש עוד כמה שעות. בואי נחכה עד שנזכה".
נא להמתין לטעינת התגובות
