פוליטיקה משביתה את שמחת האירוויזיון
ברוסיה לוקחים ברצינות תהומית את תחרות האירוויזיון שתתקיים שם לראשונה בעוד כחודשיים ומשוכנעים שזו הוכחה לכך שהיא "חוזרת לתפקידה כמעצמת על". אלא שעם ההתרגשות באות גם הצרות: היריבים בגאורגיה מתקוממים, המקומיים כועסים על הבחירה בזמרת אוקראינית וההומואים מאיימים במלחמה
הכל התחיל בשנה שעברה, כשדימה בילאן, כוכב על ברוסיה זכה במקום הראשון באירוויזיון שנערך בסרביה. ההפקה המתוקתקת של טימבלנד, מפיק-על שרגיל לעבוד עם מדונה וג'סטין טימברלייק, והופעה שכללה מחליק קרח אולימפי אמנם עלו הון אך השתלמו. בפעם הראשונה קיבלה על עצמה רוסיה את הזכות והעול לארח את תחרות האירוויזיון בתחומה. כבר בליל הזכייה התחילה החגיגה: בילאן קיבל טלפונים עתירי ברכות מהנשיא ולדימיר פוטין ומראש הממשלה דימיטרי מדבדב.
זה לא שהשניים שמחו בשמחתו כמו שהם שמחו על ההזדמנות להפגין את חיבתם הרבה לאירועים נוצצים שיגררו את כל נציגי אירופה לביקור זוהר במוסקווה. בילאן, שזו לו ההופעה השנייה באירוויזיון, המשיך בשנה החולפת לשבור לבבות של בנות עשרה רוסיות ולפתח קריירת פופ ברחבי אירופה, בעיקר המזרחית.
שועלי אירוויזיון ותיקים יודעים לציין שפוליטיקה, כמובן, מעולם לא הייתה זרה לתחרות האירופית, אבל השנה נדמה שמדובר באירוע נפיץ במיוחד. "זה האירוע הכי גדול של השנה וברור שהוא פוליטי", אמר אלכסנר פניוטוב, כוכב פופ גדול ברוסיה, למגזין "טיים". "לרוסיה לא תהיה בעיה אם בוסניה, למשל, תיקח את המקום הראשון, אבל היא לא תאפשר מצב שבו אוקראינה זוכה. זה יהיה ממש סקנדל".
ואכן, הטלפונים המפרגנים והתחרות החביבה הפכו במהירות מפתיעה לאג'נדה פוליטית וכלכלית. כך למשל, במסגרת דיווח במהדורת החדשות המרכזית ברוסיה הכריז הקריין ש"לאחר שנים של בידוד, זוכה רוסיה לחזור לתפקד כמעצמת על, הן במישור הפוליטי והן במישור התרבותי, ובכלל זה גם בתרבות הפופולרית". לא פחות ולא יותר.
על כוחה העצום של רוסיה בעולם הפוליטי אין צורך להרחיב. אבל המבנה הכוחני של רוסיה בהקשר התרבותי, של מזרח אירופה בכלל ושל האירוויזיון בפרט, מספק פניני מציאות מהתחרות שנוצצות למרחוק. כך, למשל, פסלו הרוסים את השיר הגאורגי We Don't Wanna Put In (שנשמע כמו השם פוטין), בטענה שאין לשלב תכנים פוליטיים בתחרות.
גם "טיפקס" שלנו קיבלו הערת אזהרה דומה לפני שנתיים, עם Push the Button שהתפרש כמחאה מתורבתת נגד הפצצה האיראנית. אבל כשוועדה רוסית מונעת מלהקה גאורגית להופיע במוסקווה אי אפשר שלא לחשוב על המתיחות האלימה בין גאורגיה לרוסיה בשנה החולפת, שהובילה למאות הרוגים, להתערבות בינלאומית ולחשדות לביצוע פשעי מלחמה.
ובכלל, החברות לשעבר בברית המועצות עושות הרבה צרות למעצמה האם, כשזו מנסה בסך הכל לארגן תחרות מוזיקלית. בתחרות הקדם שנערכה במוסקווה ניצחה דווקא
"עבורי מדובר באושר גדול", אמר המפיק המוזיקלי הגאורגי (כמה סמלי!) של הזמרת אחרי הזכייה. "תמיד חשבתי שצריך ליצור חברות אמיצה בין רוסים, גאורגים ואוק ראינים. באופן עקרוני אני חושב שזה שיר בינלאומי, כי שרה אותו בחורה אוקראינית הוא הופק על ידי בחור גאורגי וחציו נכתב על ידי בחורה מאסטוניה".
אוטופיה? לא ממש. הבינלאומיות ששימחה את המפיק הגאורגי עוררה גלי שנאה וטהרנות ברחבי המפה הרוסית. בשנים האחרונות התגלעו מתחים רבים בין רוסיה לאוקראינה, בעיקר בעקבות משבר הגז, ובין רוסיה לגאורגיה כמעט פרצה מלחמה כוללת. לכן הביעו לא מעט גורמים מקומיים את זעמם על הבחירה באוקראינית כדי לייצג את המולדת. "אולי נשלח את הנבחרת האוקראינית לייצג את רוסיה במשחקי האליפות בכדורגל", התריס אחד ממפיקי הטקס לתחנת רדיו. "אף אחד הרי לא היה חושב לעשות דבר בזה. מדובר בפארסה, בבלוף אחד גדול".
גם משאל רחוב אקראי, שנערך ב-BBC, העלה תגובות דומות. "השפה הרוסית עשירה בהרבה מהאוקראינית", אמרה אנה על הבחירה בזמרת הזרה. "בכלל נראה שיש כאן בלבול. הרי לא הגיוני ששיר אוקראיני ייצג אותנו בתחרות".
לטוהר הגזע, במקרה הזה, תפקיד כפול. מחד, היא לא רוסייה מספיק ומאידך - הגברת הספיקה לשחרר לאוויר הערות גזעניות על שחורים וסינים, ואחיה הצטלם כשהוא מחופש לנאצי. כך או כך, היא מושכת יותר תשומת לב מהצפוי, ולאו דווקא מהסיבות הנכונות.
וכאילו אין די בפוליטיקה הלאומנית, הצליחו הרוסים לפגוע גם בקהילה הגאה, שחלקים גדולים ממנה מתייחסים אל האירוויזיון כאל יום חג של ממש. אלה ביקשו לחגוג בחוצות מוסקווה את האירוע המרגש והמכובד, אך נענו בשלילה.
יורי לוז'קוב, ראש עיריית מוסקווה והומופוב גדול, הצהיר שלא יאפשר לאף צעדה גאה להתקיים במהלך הטקס או בכלל. בפעמים קודמות שבהן צעדו הומואים ולסביות בשדרות העיר בניסיון להפגין למען זכויותיהם, הם זכו לתגובה אלימה מצד המשטרה המקומית. עכשיו נותר רק לחכות ולראות עד כמה מיליטריסטיים יהיו חובבי האירוויזיון המקו ?מיים והזרים, ובאיזה אופן תגיב אליהם הסמכות הרוסית, כשכל מצלמות הטלוויזיה בעולם מכוונות אליה.
אבל בין כל ערמות האגו והשיקולים הפוליטיים שמאיימים להשבית את השמחה אפשר לראות גם את הצדדים החיוביים: אולי העובדה שרוסיה בחרה בשיר שמשלב רוסים, אוקראינים וגאורגים מעידה על כך שמדינות הגוש המזרחי לומדות סוף סוף לשחק אחת עם השנייה, 20 שנה אחרי נפילת החומה.
ובמונחים אירוויזיוניים יותר, ייתכן שהבחירה הקוסמופוליטית תשנה במעט את מפת ההצבעה של מזרח אירופה, בעיקר בקרב המדינות שמצביעות תמיד אחת לשנייה, ותיצור יותר עניין. מי יודע, אולי זה אפילו יגביר את הסיכויים של הצמד הקוסמופוליטי שאנחנו שולחים לתחרות.
אחינועם ניני ומירה עווד זוכות גם הן לכותרות בעיתונות העולמית. השתיים התראיינו לכתבה ב"טיים" עם הכותרת המבטיחה "האם נמצא פתרון למזרח התיכון". "תמיד שרתי עם זמרים ערבים מכל מיני מקומות, אבל הפעם זה יהיה שונה, כי שתינו נשיר בשפות שלנו", אמרה ניני בריאיון. גם עווד מיהרה לשתף פעולה וציינה שהיא "לא חושבת שיש דרך אחרת מלבד השיח שאנחנו מנהלות לקראת השלום".
מוקדם להמר על סיכויי ההצלחה של הצמד ניני-עווד, אבל הלך הרוח האנטי ישראלי בתחרות השנה גדול אפילו יותר מבשנים עברו. אם השתיים יצליחו להעביר מסר של סולידריות, הרי שכולנו זכינו. את שאר הוויכוחים על נקודות בראש הטבלה נשאיר הפעם לרוסים.
נא להמתין לטעינת התגובות
