ידיים מככבות בצילומיו של בר-עם
הצלם הישראלי מיכה בר-עם, שעבודתו זכתה להכרה בינלאומית, מציג תערוכה מצילומיו, המלווים את המדינה מראשית שנותיה. בתערוכה מוצגים גם רגעים פרטיים, ובהם צילומי מיטות בבתי מלון, סימנים של בתי שימוש וקירות עם כרזות פוליטיות שצולמו בגדה
גששים בסיני צילום: מיכה בר-עם
בר-עם עבד עבור העיתונים המובילים בעולם כטיים לייף וניוזוויק, חבר בקבוצת הצלמים הבינלאומית "מגנום", כיהן כאוצר צילום במוזיאון תל אביב, הקים את המחלקה לצילום במוזיאון תל אביב לאמנות. הוא חבר מייסד של המרכז הבינלאומי לצילום בניו-יורק ה-ICP ועבודותיו נמצאות באוספים ומוזיאונים רבים ביניהם המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, מוזיאון לודויג בקלן והמוזיאון לאמנויות יפות, יוסטון ועוד.
"למיכה יש צילומים שהפכו לאייקונים" מספרת האוצרת חנה שביב "כשפניתי אליו ידעתי שיש לו תמונות אישיות שצילם עם השנים. נושאים שהוא חוזר ומצלם". "העבודות האישיות של מיכה שונות לגמרי במשקל ובאנרגיה מהעבודות המקצועיות" היא מבחינה. "הן נחוות אחרת. בעוד המקצועיות מרבות במשחקי אור וצל, אלכסונים, כמעט אבסטרקט, האישיות הן שקטות, אירוניות, פונות למימד אחר של זמן ורגש. ממש מיכה בר-עם אחר".
אחרי שעברו בר-עם ושביב על ארכיון הצילומים שלו החליטו לבחור בשני צירים רעיוניים לתערוכה; הראשון, צילומים שבזכותם הוא ידוע יותר, וטרם הוצגו, השייכים לעבודה המקצועית אך בתמהיל חדש- המציג הווי יומיומי ולא אירועים דרמטיים מסוימים. בתוך גוף העבודות שנבחר הבחינה שביב במקום הנכבד שתופסת היד האנושית בעבודותיו של בר-עם. הידיים בצילומיו, יהיו הם ידי השבוי הסורי או ידיהם של חברי מרכז הליכוד, מעבירות רגש אמיתי.
מדגיש את תהליך הרפלקסיה
"מיכה נמשך לידיים הן יוצרות את הדרמה ומספרות את הסיפור" מחדדת שביב. רק לאחר שסיימה את הבחירה הבחינה במשפט "מחוות היד אינה משקרת" שכתב ז'וזה סאראמגו לספרו של בר-עם "המלחמה האחרונה". "זוהי כמובן אמירה פילוסופית אך בכל זאת החמיא לי שאני וסאראמגו ראינו עין בעין" היא אומרת בחיוך.
את צירה השני של התערוכה מהווים 70
צילומים של רגעים פרטיים שצילם בר-עם במקביל לעבודתו המקצועית, מעין פנקס מסעות מצולם של אדם הרגיל לנדוד. הצילומים נחלקים לחמש קטגוריות ובהן צילומי מיטות בבתי מלון, פורטרטים עצמיים הנוצרים בהשתקפות, סימנים של בתי שימוש במדינות וארצות, בורות ביטחון שצולמו בשנות ה-70 וה-80 וקירות עם כרזות פוליטיות שצולמו בגדה.
מלון אלכסנדר, בירות 1982 צילום: מיכה בר-עם
בר-עם, עובד על הארכיון הפרטי שלו מדי יום.
"אני מנסה להבין איפה הייתי ומה עשיתי. כיוון שהצילום שאני עוסק בו אינו צילום סטודיו בו יש שהות למחשבה, אלא צילום שמקבל גירויים מהשטח, תהליך הרפלקסיה הוא חשוב. כך מבחינים בהקשרים חזותיים ונושאיים ומקבלים תובנות."
"אני לא משתעמם לרגע", אומר בר-עם, "הסיווג והכירטוס הם מרתקים, עוזרים להכניס סדר והגיון. ואז גם עושים תערוכה. אני מקווה שתהיה מוצלחת".
על יד, מיכה בר-עם, אוצרת: חנה שביב, עד ה-2 במאי, הגלריה במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, רח´ הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה
נא להמתין לטעינת התגובות
