טייסטו הוא ה- D.J
ושוב, כאילו לרגע לא נמאס לנו מהניינטיז, חוזר טייסטו להראות לנו איך עושה D.J. ההולנדי שניגן עוד באלנבי 58 יודע שהמון השתנה, אבל עדיין מתגעגע לבחורות הישראליות
בפסטיבל Blu 4 Dance, שיתקיים בחוף הדקל באילת ב-3 - 4 באפריל, יגיע טייסטו לעשות לנו כבוד. אלא שהפעם אנחנו אלה שצריכים לעשות לו כבוד: אחרי הכל, הוא הדי-ג'יי היחיד שניגן בטקס פתיחת אולימפיאדה, האלבום האחרון שלו זכה בגראמי, הוא ניגן בכל מועדון ופסטיבל נחשב בעולם, וזכה שלוש פעמים ברציפות במקום הראשון בדירוג הדי-ג'יי של "די-ג'יי מאג".
"אין ספק שזאת תמיד חוויה גדולה מאוד בשבילי לחזור לישראל", אומר האגדה. "בכל זאת, אני עדיין מגדיר את החוויה הזאת כאחת מנקודות השיא של די-ג'יי שמנגן טראנס, אבל המצב השתנה מאוד מאז הפעם הראשונה שלי פה, באלנבי 58".
מה אתה זוכר מהפעם ההיא?
"אף אחד אצלכם לא ידע מי אני ומה אני עושה, אבל המארגנים של המסיבה תלו כרזות בכל שינקין, וזה גרם להתלהבות גדולה. היה פשוט נפלא במסיבה ההיא. אתם הייתם אז חזק בקטע של גואה-טראנס, ואני הבאתי משהו אחר, קליל יותר, אבל הגבתם לזה באופן מדהים. זה פשוט הרגיש בשבילי כמו לדג'ה בעיר שנולדתי בה".
"אני חושב שיש קשר כללי יותר בין התרבויות שלנו בכל מה שקשור לליברליות. אנשים אצלכם מאוד חופשיים לעשות מה שהם רוצים, וגם אצלנו זה ככה. אני חושב שזאת גם הסיבה שהרבה ישראלים אוהבים לנסוע לאמסטרדם".
נראה לי שזה בגלל הגאנג'ה.
"טוב נו, זה אותו דבר, בעצם".
אתה עדיין בקשר עם תקליטנים ישראלים שעבדת איתם?
"האמת שלא. אני יודע ש"אינפקטד משרום" מצליחים מאוד בעולם, כי אני רואה כרזות שלהם בכל מקום, ושמעתי שגם יהל מנגן הרבה, אבל לא יצא לי להיתקל בהם לאחרונה. התחושה שלי היא שברמה העולמית, הסצנה נמצאת כיום במצב הכי טוב שלה אי פעם. אני, בכל אופן, הרבה יותר נהנה מהעבודה שלי היום מאשר פעם".
יש תחושה לאחרונה שהז'אנר השולט בקלאבים הוא דווקא האלקטרו ולא הטראנס.
"נגיד את זה ככה: אני, באופן אישי, כבר מזמן לא מנגן רק טראנס, וכמוני נוהגים גם די-ג'ייז שהתחילו מסגנונות אחרים. כולם מנסים היום לשלב את הכל. בכלל, תרבות הקלאבינג הפכה
מפריע לך שאתה לא חלק מהתחרות של ה"די-ג'יי מאג"?
"ממש לא. הרי לא הייתי במקום הראשון שם מאז 2004, ובכל זאת הקריירה שלי רק הלכה והתפתחה. כל העניין הזה של הדירוג נראה לי מוערך יתר על המידה. בסופו של יום, זה לא בקטע של מי במקום ראשון, אלא מי מנגן איפה, ובפני כמה אנשים".
יש לך אויבים בסצנה? נגיד, המתחרה הוותיק פול ואן דייק?
"אני לא מקנא בפול, אבל אין ספק שאנחנו לא חברים. ניגנו באותו מועדון במשך ארבע שנים ברציפות, ולמרות זאת, כשהוא פגש אותי לא מזמן הוא אפילו לא אמר 'היי'".
למה אתה הכי מתגעגע בארץ? אני יודע, למשל, שהבחורות כאן מתגעגעות אליך.
"יש אצלכם בחורות יפות. מאוד יפות. אני לא בטוח שאני יכול לספר לך על מה שהיה לי או לא היה לי איתן, כי אתה עיתונאי, אבל בוא נסכם את זה ככה".
נא להמתין לטעינת התגובות
