דיסטורשן אלוהי
יזהר שאבי גדל על בוב דילן ולמד גיטרה לצלילי ג'ימי הנדריקס. הוא הכיר את אביב גפן ברימון, ליווה את מאיר אריאל ונתן סולו עם דיסטורשן בניצוחו של זובין מהטה. מאז הספיק לחזור בתשובה ובימים אלה הוא משחרר דיסק בכורה שמשלב בין העולם שממנו בא לעולם שבו הוא חי כיום
מי שראה אותו על במה קטנה באיזה מועדון הופעות יודע ששאבי עם הגיטרה היה שם הרבה לפני שאבי של הגמרא. נגיד את זה ככה: הוא ידע בעל פה את האקורדים של "דייזד אנד קונפיוזד" של "לד זפלין" שנים לפני שלמד לדקלם פסוקי תהילים. הצצה קטנה נוספת מגלה שמתחת לעור כבש בשחור-לבן מסתתר נמר צבעוני. טעות תהיה לחשוב שמדובר בשעטנז, בהתנגשות בין עולמות שאסור שייפגשו. הרי אין פסול בכך ששאבי יקח את המוזיקה החילונית שעליה גדל, את הרוק והג'ז, ויחבר אותה עם טקסטים מעולמו הנוכחי, עולם של חרדי שחזר בתשובה לפני יותר מעשר שנים.
שיר אחד מתוך דיסק הבכורה שלו, "לב טהור", תפס אותי, החילוני, מיד. לשיר קוראים "דור המדבר" והוא הולחן בהשראת "אול אלונג דה ווטשטאוור" של בוב דילן. יצירת המופת של דילן הופיעה באלבום "ג'ון ווסלי הרדינג". כמה שבועות אחרי שהאלבום של דילן יצא לשוק הנדריקס שמע את השיר במסיבה בלונדון ואמר לדייב מייסון מ"טראפיק" שהוא חייב להקליט את השיר.
תוך כמה ימים הם הגיעו לאולימפיק סטודיוז בלונדון והקליטו את השיר שהפך לאחת מהקלאסיקות של הגיטריסט האגדי. עד היום השיר מזוהה עם הנדריקס יותר מאשר עם יוצרו. "יו~2", ג'ף הילי, ג'ון מלנקמפ, בובי וומאק ואחרים הקליטו עם השנים קאברים לשיר של דילן. לאחרונה, גם שאבי, שהושפע בצעירותו מצימרמן ומהנדריקס, הצטרף לרשימה המכובדת. "מי שהשפיע עליי מאוד זה דילן", מספר שאבי על הולדת "דור המדבר" בהשראת שניים מגדולי המוזיקה.
"אני גדלתי על דילן, כי אחי הגדול היה פריק שלו. בתור ילד, המוזיקה הראשונה שלי הייתה המוזיקה שאחי הגדול שמע. אחר כך, כשהתחלתי לנגן בגיטרה, הגעתי לביצוע הזה של הנדריקס וזאת הייתה אחת השמחות שלי כנגן גיטרה, לשמוע את הסולו של הנדריקס. התחלתי לתרגם את השיר, לא התכוונתי לכתוב שיר. שים לב שהבית הראשון מאוד דומה".
שאבי זורק שורה מהשיר שלו ואני זורק שורה מהמילים המקוריות. "הבית הראשון הוא על ישראל הקטן שלא עומד בנטל", הוא מבאר את שירו, "בבעיות הכלכליות - כל העומס: ילדים, אישה, משכנתה, שכר דירה, כל אחד והעניין שלו - ונמאס לו". הוא שר על ערב רב ששותה לו את היין ולוקח לו את האדמה. זה השלטון הזה, כולם מושחתים. יושבים בוולוו, במחלקה ראשונה במטוס והבן אדם לא זז ומפילים עליו תיקים, ארנונה, חשמל. זה הבית הראשון, התמימות, הזעקה. בבית השני זה חבר שלו שאומר, 'אחי, מה קרה לך? הכול בסדר, זה הכול סימנים'. כי באמת, כל הדברים האלה כתובים גם בגמרא וגם במשנה. בדור הגאולה הגפן תיתן פרייה והיין יהיה ביוקר. המלכות תהפוך למינות. זאת אומרת שלראשי הממשלות יהיו פרשיות מין. כתוב את זה במשנה. הגמרא ומסכת סנהדרין דנות במה יהיה בזמן הגאולה ואיך יתנהל העולם."
"אומרים שחוכמת סופרים תסרח, לא יעריכו חכמים ויעשקו את העם. החבר שלו ממשיך ואומר, 'תשמח. למרות שאתה סובל באופן אישי, הקערה תתהפך'. הבית השלישי מדבר על הפחד מכך שלא תבוא הגאולה. 'רוח חרב' בזוהר זה רוח קשה שהייתה לפני דור המדבר. כל ההקבלה לדור המדבר מבוססת על ספר הזוהר, שאומר שהדור שלנו הוא תיקון לדור המדבר או בעצם גלגול שלו. הדור שמת במדבר היה מאוד גבוה מבחינה רוחנית."
"יוצא שאנחנו תיקון שלו ואני מקביל אותנו אליהם. מתי יבוא המשיח? כשכולם יתייאשו ממנו. אני לא יודע אם לך יש את הפחד, אבל לנו יש אותו, שאולי לא תבוא הגאולה ואולי הכול דיבורים, למרות שכל הסימנים נכונים, טוב לנו בדרך האמונה ואנחנו רואים את האור. הבית הרביעי מדבר על האמונה בכך שהגאולה כן תבוא ותהיה כמו הגאולה הראשונה".
זה נשמע כמו גרסה חרדית ל"משיח לא בא" של חנוך.
"אני אומר שהמשיח מגיע, זה הפוך. רוח בוקר היא רוח הגאולה על פי הזוהר הקדוש. גדולי הדור אומרים לזעוק לגאולה ולבקש אותה, לא לפחד. זה ההפך מחנוך, שאצלו משיח לא בא ולא מטלפן".
בתיכון הוא הקים את להקתו הראשונה, קראו לה "פיוז". אחיו הגדול כתב מילים, הוא הלחין ואחיו הצעיר שמע, כדבריו, והיה הגרופי. בצבא שירת בנח"ל מוצנח כלוחם וכשהשתחרר בכלל לא חשב על מוזיקה כקריירה ופנה ללימודי הומיאופתיה. בקשה של חבר שיחליף אותו בגיג שינתה לו את התכנונים. "אמרתי לו שאני לא בכושר, אבל החלפתי אותו ובום, החלטתי שאני חוזר לנגן", הוא נזכר. "תוך חצי שנה הייתי ברימון. למדתי שלוש שנים, בין היתר עם אביב גפן, אילן בן עמי מ'הברירה הטבעית' ואחינועם ניני. הייתה תקופה נחמדה. היינו ידידים טובים, אביב ואני, הוא ילד טוב. הוא היה יוצא דופן. אני למדתי ג'ז, כתבתי והלחנתי. היו לי להקות ג'ז וניגנתי בפאבים, עד שהגיע טלפון ממאיר אריאל בשנת 1991".
טלפון מאריאל המנוח, הסינגר-סונגרייטר הכי גדול של המוזיקה הישראלית לדורותיה, הוא כמעט כל מה שמוזיקאי בתחילת דרכו יכול לבקש. כמה חודשים לפני כן שאבי דחה הצעות מפתות לנגן בהפקות של מיקי גבריאלוב ושלמה גרוניך. "לא עניין אותי לנגן עם זמרים, סירבתי להכול", הוא מספר. "מלכתחילה הייתי לידר, הייתי בעניין של לנגן את המוזיקה שלי ובאתי מג'ז. ללוות את שלום חנוך מעולם לא משך אותי. זה לא נראה לי גבורה, למרות שאני מאוד מעריך את מה שהוא עושה, זה לא התאים לי. כשמאיר התקשר זה היה משהו אחר, כי מאיר היה בשבילי דמות רוחנית."
"התחברתי למילים שלו וראיתי בו משהו מעבר. אמרתי לעצמי שאלך להיות תלמיד שלו. ארוויח כסף, אבל בעיקר אלמד ממנו הרבה. וכך היה". בשנים 1996-1991 שאבי ניגן בגיטרה בסיבובי ההופעות של אריאל ברחבי הארץ והוא מלא הערכה. "היה בינינו חיבור מאוד חזק, הוא מאוד אהב אותי", הוא אומר. "הוא היה בן אדם, מאיר, דרגה אנושיות גבוהה. בכל שיר כמעט הוא נתן לי לנגן סולו. 'תרביץ', הוא היה אומר, 'תרביץ'. הוא אדם מפרגן בצורה בלתי רגילה. את האמת, קיבלתי ממנו המון."
"לא הייתי צריך ממנו במוזיקה כל כך, כי הושפעתי מג'ורג' בנסון, פט מתיני, דילן ו'לד זפלין'. גם ממנו הושפעתי מבחינה מוזיקלית, אבל עיקר ההשפעה היא השפעה רוחנית. איך לתפוס במה, מה זה אמן. אני יכול להגיד לך שהייתי שוליה של אמן גדול. אמן גדול זה לא רק במוזיקה, זה כל האישיות. מאיר, הייתה לו צניעות, ענווה. אהבת האדם שלו הייתה בלתי רגילה."
"למדתי שאדם, גם כשהוא מפורסם, כישרוני ומחזיקים ממנו, לא מחזיק מעצמו. לא מחזיק מעצמו כמו שראיתי אחר כך בתורה אצל גדולי ישראל, שהייתה להם ענווה גדולה. בחיים לא ראיתי אותו צועק וכועס והיו מה זה נודניקים אחרי הופעות ולא היה כוח, והוא בכל זאת דיבר בסבלנות ובנועם ולא העליב אף אחד. למדתי ממנו המון ברמה האנושית. גם ברמה של קהל - לא להתרגש מנפילות. באו 20 איש, בסדר."
"הוא שאל אותי פעם מה יהיה, 'אנחנו מופיעים כל פעם מול מאה איש, 70 איש'. אמרתי לו, 'מאיר, אתה כמו ג'ון קולטריין, אחרי שתלך יבינו מה עשית'. וזה מה שקורה. מאיר הגיע לתודעה אחרת וזה היה אחרי שהוא נפטר לצערנו. זה אדם שתמיד שאל מה שלום ההורים ואיך האחים וידע להתעניין. היה מזמין אותנו לאכול בבית שלו, מפנק אותנו, והיה מגיש, תבין. היה לו חיבור בין חוכמה ובין ענווה. ועזוב את זה שהוא היה מדבר תורה כל הזמן."
"כולו תורה היה. אמנם מבחינת מצוות הוא שמר חלקית - הוא הניח תפילין, עשה קידוש, למד - אבל בגלל שאשתו לא כל כך הייתה איתו, זה זז לאט. בחמש שנים הופענו רק שלוש פעמים בערב שבת. הוא היה אומר שזו לא הופעה, אלא ערב שבת ומביא יין ומדבר על פרשת השבוע. שנתיים אחרי שהוא נפטר הייתה לי הופעה בתל אביב בבית כנסת והרב אמר לי שהוא למד עם מאיר 14 שנה גמרא, בחברותא. זאת אומרת, מתחת לפני השטח היה שם תלמיד חכם. מאיר אמר לי שבלי תורה הוא היה משתגע".
למה?
"כי אין לאן ללכת, המעגל חוזר על עצמו וזה מסתכם בתאוות. או בתאוות הכבוד או בתאוות הממון או בתאוות העריות. אתה יוצא מהופעה ו~300 איש מריעים לך, מה אתה עושה?".
לא יודע, הולך הביתה מרוצה וישן טוב.
"זה לא בדיוק ככה. אתה עולה גבוה ועכשיו אתה צריך לרדת לגובה הטבעי. למה הרבה אמנים מגיעים לסמים, למה הרבה משתגעים? כי הכוח הוא כוח גדול. צריך כלי להתמודד איתו".
אתה לא רואה את זה אצל שחקני כדורגל, למשל.
"אולי בגלל שהם פחות רוחניים. יש כאלה שמתמודדים בדרכים שלהם, אבל התורה עוזרת להתמודד, כי אתה פותח גמרא בבוקר עם רבי עקיבא, רבי שמעון, ואתה מבין כמה אתה קטן. על המקום. אתה מבין על מה מדובר ומבין שהם, בגלל שהיו בתורה, הבינו כמה הם קטנים לעומת השם יתברך ואז הם שמורים. ואז אחד שחזר מהופעה הביתה, אשתו אומרת לו, 'אל תשאל, הילד עשה גדולים בחיתול, תחליף לו. אני הרוסה', והוא מוצא עצמו מחליף חיתול, עושה כלים, תיק~תק חביבי, חוזר לעניינים וישן טוב, קם טוב, חי טוב ומאריך ימים."
"ולראיה - הנדריקס, ג'ים מוריסון ומייק ברנט, שלא ממש חיו כך ותראה איך הם גמרו. אנחנו רואים הרבה דוגמאות במוזיקה. כתוב שהיכל הניגון הוא ליד היכל התשובה. זאת אומרת שהמנגנים הם נשמות גבוהות. זה ידוע. ולראיה - בעולם שאין בו תורה, האלילים הם המוזיקאים, הזמרים".
אצל החרדים זה לא כך. הנוער החרדי לא מעריץ את מרדכי בן דוד?
"לא. כי אצל החרדים יש את הקדוש ברוך הוא והרבנים. הרבנים דואגים להקטין את ההתלהבות".
כי זה מוריד את ההתלהבות מהם.
"לא בגלל זה, אלא כי זה יכול להביא לסטייה מהעיקר, שזה השם יתברך. ההערצה לרבנים גם היא לא טובה. צריך להעריץ רק את השם יתברך. הערצת רבנים יותר בטוחה, כי הם מפנים לקדוש ברוך הוא. הרבנים הגדולים, האמיתיים, הם שליחי האל".
הבעיה היא שהאדם צריך דמות להעריץ.
"אז עדיף רב מאשר זמר".
למה, מה אתה עושה רע?
"לא עושה רע, אבל כוח השמירה שלך פחות חזק משל רב. הוא לומד תורה כל היום והוא מרגיש את הקטנות של עצמו וזמר לא".
"עשינו בלנס והלכנו, כל הנגנים, לנחל להירגע. פתאום אנחנו שומעים את מאיר ברקע שר שיר אחד~שניים~שלושה. אני אומר לנאור הבסיסט, 'תגיד, שמו דיסק?'. הוא אומר, 'כן'. אני שואל איזה דיסק זה, כי לא הכרתי את סדר השירים ופתאום קלטנו שמאיר התחיל את ההופעה והבנו ששכחנו את עצמנו שם. הבאנו ריצה של איזה כמה מאות מטרים ואנחנו רואים את מאיר עומד לבד עם גיטרה מול הקהל. הוא קלט אותנו ואמר, 'קבלו את להקת "זרעי קיץ"'. עוד הוציא אותנו גדולים, כאילו עשה לנו חימום. זה מאיר. בסוף ההופעה הוא לא אמר מילה. זאת הגדלות של מאיר".
במהלך חמש השנים עם אריאל שאבי ניגן עם הסופר והגיטריסט זוכה פרס אקו"ם יובל יבנה; הבסיסט רן הורביץ; המתופף ערן שאבי (אין קשר משפחתי) והמשורר גלעד מאירי, זוכה פרס ראש הממשלה, ששימש מפיק וכותב מילים בלהקה הירושלמית "קבוצה ריקה". שאבי שימש גיטריסט וזמר בהרכב, שהוציא אלבום שנושא את שם הלהקה. ההתחלה הייתה טובה מאוד. יבנה הלחין את הטקסטים של מאירי והתוצאה הייתה איכותית מאוד. יואב קוטנר התלהב מהסקיצה שנשלחה אליו והשמיע אותה בתכנית "מוזיקה היום" בגלי צה"ל.
מעט מאוחר יותר ההרכב קבע הופעה במועדון "טריפ" בתל אביב שאליה הוזמנו נציגים של כל חברות התקליטים הגדולות. "ירדנו מהבמה ועמדו בתור אנשי אן~אם~סי, הד ארצי והליקון", נזכר שאבי ברגעי התהילה הראשונים. "הם עמדו בתור עם כרטיסי ביקור. תוך שבוע התחלנו משא ומתן עם שלושתן. אחרי ההופעה יצאה כתבה שטענה שמאז 'תמוז' לא הייתה תופעה כזו, שכל חברות התקליטים רודפות אחרי אמן או להקה. כל מבקרי המוזיקה אמרו שאנחנו הולכים להוציא את 'משינה' ו'החברים של נטשה' מהבמה. עד כדי כך ציפו מאיתנו".
כידוע, לא בגלל "קבוצה ריקה" "משינה" ו"החברים של נטשה" התפרקו. "הלהקה הייתה איכותית והאלבום היה איכותי", ממשיך הרוקר החרדי. "הוצאנו באן~אם~סי בסוף. משה לוי רצה להפיק ואני לא הסכמתי, כי אמרתי שאף אחד לא יגיד לי לא לעשות סולו של שלוש או ארבע דקות. זאת הייתה טעות מסחרית והאלבום לא הצליח. גם כי אחד החברים נסע לחו"ל וגם כי אני התקרבתי לתורה והחומר לא התאים לי. הוא היה חילוני על גבול השמאלני. הוא היה מאוד איכותי, על גבול השירה."
"אולי המילים היו גבוהות לרדיו, זאת הייתה שירה. נמכרו כמה אלפי עותקים ועד היום אנחנו מקבלים ריקושטים טובים על הדיסק. אני נכנסתי לישיבה, הורדתי את הראש לכמה שנים ולא ניגנתי. לפני שבועיים השמיעו שירים מהדיסק ב~88 אף~אם ושאלו מה עם הלהקה ומתי אנחנו חוזרים".
בד בבד, שאבי, שבקיא כאמור בפריטה על עוד, התחבר ליאיר דלאל וניגן איתו באחד מאלבומיו. בחגיגות שנה להסכמי אוסלו שאבי נסע עם דלאל לנורווגיה. "עשיתי סולו גיטרה של שתי דקות כשמאה נגנים מחזיקים לי אקורדים וזובין מהטה מנצח".
למרות ההצלחה היחסית ותחילת ההתעניינות של התקשורת, בטח בתקופה הקצרה של "קבוצה ריקה", שאבי לא הרגיש מלא. הוא חיפש דברים אחרים שימלאו את נפשו ומצא את מבוקשו בכתבים של הבעל שם טוב. בשלב הזה הוא הסתפק בקריאה ובחבישת כיפה בוכרית מבלי לקיים מצוות. אחרי קריאת ספר נוסף שאבי החליט לשמור שבת. "במוצאי השבת הראשונה ששמרתי התקשר אליי יאיר דלאל וסיפר של. שנקר, הכנר של 'שקטי', מגיע לארץ להופעה באופרה בתל אביב והוא רוצה שאני אנגן איתו", הוא מתחיל בסיפור על משמעות העיתוי.
"שאלתי אותו מתי והוא אמר שביום שישי בעוד שבועיים מאותו רגע. אמרתי לו שהתחלתי לשמור שבת, אז הוא אמר, 'תתחיל עוד שלושה שבועות, אתה יודע מי זה ל. שנקר?'. אמרתי לו שאחשוב על זה ואחרי יומיים הודעתי לו שאין מצב. אחרי כמה ימים הוא התקשר ואמר של. שנקר שמע את הסיפור והתרגש, 'תבוא אליי לסעודת שבת אצלי בבית, הוא ביקש שתבוא'. איך שבאתי הוא קם לקראתי. עשיתי קידוש וזמירות, למרות שלא ידעתי כלום. ישבנו על הרצפה והוא דיבר איתי כל הערב."
"בסוף הוא קם, חיבק אותי ואמר לכולם שבפעם הבאה שהוא מגיע לארץ הוא רוצה שאני אנגן איתו. הוא אמר שאם היה יודע שזה יוצא ביום הקדוש שלנו, הוא היה משנה את המועד. הלכתי להופעה בלי שיחתכו לי את הכרטיס, למרות שהיום לא הייתי הולך, ובאמצע הוא סימן לי בידו לשלום. זה היה קטע מאוד מחזק".
בחמש השנים האחרונות שאבי מסתובב עם ההרכב שלו במועדונים ובברים שונים ומשפשף את החומר. נוסף על כך, הוא מריץ חלק מהחומרים המקוריים בחתונות, שם חלק משיריו הפכו לשלאגרים. וכאמור, בימים אלה הוא הוציא את דיסק הבכורה שלו. "צברתי ניסיון כזמר, התחתנתי והתחלתי לכתוב שירים ולחלום על דיסק", הוא מספר על הולדת האלבום. "היו לי פידבקים טובים על החומר. קיבלתי הרבה חיזוקים והתחלתי לחלום על זה ולהתפלל לזה. התפללתי הרבה ובסוף קיבלתי עזרה מההורים ומחמי וחמותי. הם קלטו שזה בנפשי והבינו שזה יכול לקדם את נושא הפרנסה".
לא לקחת חברת תקליטים?
"הייתי חתום באן~אם~סי ולא רציתי לחתום, כי לא מצאתי בזה שום יתרון. הסיבה הבולטת היא שאן~אם~סי, אחרי שמכרו כמה אלפים מהדיסק של 'קבוצה ריקה', השמידו עשרת אלפים עותקים, כי הדיסק לא הצליח ואני לא מוכן לדברים כאלה, זה לא מקובל עליי. חוץ מזה, היום חברות התקליטים הן לא מה שהיו".
על הדיסק פרופר הוא עובד שנה וחצי ואת תקופת ההופעות הוא מגדיר שלב התפילות. צוות המוזיקאים של שאבי כולל נגנים מעולים, ביניהם הפסנתרן זוכה פרס ראש הממשלה אבי אדריאן, מבכירי נגני הג'ז בישראל ומורה ברימון ובאקדמיה למוזיקה; הבסיסט אברהם ששון אליהו, שניגן עם גידי גוב ורמי קליינשטיין; החצוצרן אייל יחיאלי; המתופף אסף זמיר; והזמר זיו יחזקאל. מי שעזר לשאבי במיקסים היה אסי איילון, שהפיק אלבומים למוש בן ארי ולעלמה זהר.
מה הסיכויים שלך להצליח במגזר החילוני?
"לא יודע, אני שומע מכאן ומכאן".
שולי רנד פתח בפני מוזיקאים כמוך את הדלת?
"שולי הוא ידיד ואני מאוד אוהב אותו. הוא בטוח פתח משהו, אבל בכל זאת, זה שולי רנד ויש לו את הכבוד שלו והשם שלו בעולם החילוני, אז יותר קל לו. שולי הביא דיסק מעולה שהוא מאוד אישי ויכול יותר לדבר לציבור הלא דתי. לי יש טקסטים מהמקורות, אבל מצד המוזיקה אני מביא סאונד שיכול לדבר לציבור הלא דתי ויש כמה שירים אישיים שיכולים לדבר ללא דתיים".
ואיך הוא נתפס אצל הדתיים?
"האלבום שלי הוא חידוש בעולם הדתי. זה לא חסידי, זה לא הויס~הויס. עזוב דתי או לא דתי, זאת מוזיקה".
נא להמתין לטעינת התגובות
