דידקטיקה ואמנות ב"עולמות הגוף"
במבט ראשון, תערוכה שמורכבת מגופות ומאיברים פנימיי עשויה להבהיל. אך ככל שמתקדמים ונחשפים לעוד מוצגים, תחושת אי הנוחות הראשונית נעלמת והסקרנות תופסת את מקומה

עד היום צפו בתערוכה כ-26 מיליון צופים ברחבי העולם, כאשר התצוגה הפומבית הראשונה נערכה ב-1995 בטוקיו, יפן, ונחשבת כיום לאחת מהתערוכות הנצפות ביותר ברחבי תבל. התערוכה המקורית מכילה מעל ל-200 פריטים, ואילו התערוכה המוצגת בימים אלה במדעטק, כוללת רק חלק מהפריטים (20 גופות, וכ-130 איברים פנימיים), בזמן ששאר הפריטים מוצגת בחמש תצוגות שונות ברחבי העולם: בטמפה ובסן דייגו שבארה"ב, ואילו באירופה ניתן למצוא את התערוכות בסיביליה שבספרד, היידלברג בגרמניה, ובלונדון בבריטניה.
מטרתה הרשמית של התערוכה היא גילוי וחשיפה של המבנה האנטומי של גוף בני האדם, והגברת ערנותם לנזקים הנגרמים לגופנו עקב אורח חיים לא בריא. כל גופה בתערוכה מוצבת באופן שונה מרעותה על מנת שתוכל להבליט תכונה אנטומית מסוימת.
הגופות, על-פי ד"ר פון האגן, מקורן באנשים שהסכימו לתרום את גופם לתערוכה בעודם בחיים. למעט שלושה מיצגים של הכוללים בת יענה וכלי דם של תרנגולת, כל שאר המוצגים בתערוכה הם של בני אדם, וחושפים כמעט הכל - החל מעוברים בימיהם הראשונים לאחר התחלקות התאים, דרך חתכים שונים של בני אדם בגילאים שונים וכלה בגופות של אנשים מבוגרים שחלו במחלות כאלה ואחרות.
על הקירות במדעטק מוצבים כל מיני פוסטרים עם עובדות מדעיות (Fun Facts), על גופנו: מדוע עורנו מתקמט לעת זקנה, מידע על איבוד תכונות של מערכת הראייה בגילאים מתקדמים, כמו גם עובדות על ציירים מפורסמים שאיבדו חלק מראייתם, תוך כדי הצגת האופן בו נראו הציורים בעיניהם, לאחר שנפגם מאור עיניהם.
התערוכה מצריכה מאמץ מצד הצופה, שכן זו לא עוד תערוכה המוצגת במוזיאון. אך היא בהחלט לא מפחידה או מזעזעת כפי שאפשר לחשוש מהתבוננות בתמונות השונות המוצגות בסיקורי התערוכה. לא ניתן להידבק במחלות מהגופות מכיוון שמדובר באיברים מתים, ואין שום ריחות המתלווים לגופות, כל מה שצריך הוא סקרנות ואקטיביות.
בתחילה, אכן אחזה בי תחושה של חוסר נוחות. הרי מדובר בגופות, דבר בלתי טבעי בתרבות שלנו, שמשליכה שלל
"עולמות הגוף" פועלת בשלושה מישורים שונים: אנטומי, דידקטי ואמנותי. המימד הראשון הוא המימד האנטומי, שבו ניתן לצפות בחתכים שונים של המוח, הלב, בכלי הדם ובמערכת העצבים המרכזית, על מנת להבין שגופנו הוא בעצם סוג של מכונה שברירית ביותר, והוא דידקטי גרידא.
המימד השני הוא המימד שבעצם מחנך אותנו לאורך חיים בריא יותר באמצעות ההשוואה בין איברים בריאים לחולים: חיתוכי איברים במישור האנכי והאופקי של איברים נגועים בסרטן לבין איברים בריאים, חתכי מוח של אנשים שלקו בשבץ ובפרקינסון לעומת כאלה שלא. לב של ספורטאי לעומת לב של אדם מן המניין.

אם כן, מעבר לצרכים הדידקטיים וללימוד האנטומיה, נראה שפון האגן הצליח ליצור לגופות חיים ואישיות משל עצמם. "עולמות הגוף" שיצר אינה תערוכה דידקטית אלא תערוכת אמנות מהמעלה הראשונה: מטרידה, מעוררת מחשבה, הומוריסטית, צינית, קודרת, מעוררת חיים, בקיצור, כל מה שאמנות טובה אמורה לייצג.
עולמות הגוף, מדעטק, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, חיפה