התוספת שתופסת: "בין הקירות" מייאש
"בין הקירות", המועמד לפרס האוסקר לסרט הזר, הוא יצירה מייאשת, ללא דרמה של ממש, שמעלה את השאלה האם מדובר בדוקומנטרי או בסרט עלילתי. גם התוספות המצומצמות מייאשות
פרנסואה הוא מורה ללשון בתיכון פריזאי בו לומדים תלמידים למשפחות מהגרים מאפריקה ואסיה לצד תלמידים צרפתיים. מרבית שעות הלימוד שלו מוקדשות, בלית ברירה, למאבק חוזר ונשנה עם התלמידים במטרה להקנות להם ערכים. עימות עם אחד התלמידים ופליטת פה מיותרת של המורה מאיימת על הישגיו בכיתה ועל עתידו כמחנך.
התוספות:
הצפייה ב"בין הקירות" מייאשת. הייאוש מחלחל לאיטו בצופה כשם שהוא מחלחל במחנך שמאבד את סבלנותו. מעיין טפטוף של עצבים שגורם לצופה להתאחד עם הגיבור. סצנות שלמות מתרחשות בכיתה כמעט ללא התרחשות דרמטית אמיתית. רק ניסיון מותח וכנה של המחנך ללמד. לחנך. לעצב. לשנות. ניסיונות שנעים בין הצלחות קטנות לכישלונות גדולים. מייאש ועם זאת מרתק וממגנט. השאלה הנשאלת היא האם אתה צופה בסרט תיעודי או עלילתי.
גם מספר הלוקיישנים המצומצם בסרט שנע בין הכיתה, חדר
להבדיל מסרטי מורה-תלמידים האמריקאים בהם המורה הוא גיבור- על שמצליח להציל את תלמידיו הסוררים ונעניק להם חיים חדשים, פה אין הבטחה לעתיד ורוד. מקסימום זיק של תקווה. אין תשובות ואין פתרונות. כמו בחיים המורכבים שלנו.
פרנסואה בגודו המגלם את המורה, הוא מורה גם בחייו אשר כתב ספר חוויות מניסיונו האישי ועל פיו מבוסס הרעיון לסרט. מהזווית של הצופה הישראלי חצי הנחמה היא שבצרפת של שנות האלפיים להיות מורה מורכב לא פחות מלהיות מורה בישראל ומדהים לגלות שהעניין העדתי / גזעי מעסיק את הצרפתיים לא פחות מהשדים העדתיים שקופצים מהבקבוקים שאצלנו.
הסרט שאיכשהו זכה להעדר באזז, למרות הפרסים והמועמדויות שלו, זוכה לעדנה מחודשת עם יציאתו בדי.וי.די בימים אלו. כמה חבל ששוב, כמו בלא מעט מהסרטים הביתיים שיצאו בתקופה האחרונה, הסרט נעדר תוספות.
מלבד "הבקרוב" שאיננו חיוני לצופה בבית, אין מידע מעמיק לצופה שרוצה לגלות מעבר. לא ראיון עם המורה שהפך לשחקן, לא שיחה עם הבמאי לורן קאנטה, שהגיע לארץ עם השקתו של הסרט בשנה שעברה, ולא תיעוד העבודה עם התלמידים-שחקנים שהם גיבורי הסרט.
אני מניח שחומרים כאלו הוקרנו במסגרת מסע יחסי הציבור של הסרט ברחבי הגלובוס. חבל שאיש לא טרח לצרף אותם למהדורה הביתית. במציאות בה צופים מסתפקים בהורדת סרטים באמצעות האינטרנט, התוספות שלרוב לא מוצאות את דרכן לרשת, יכולות למנוע במקצת את הפגיעה במכירות.
שינוי מצב ההורדות וגזילת ההכנסות מיוצרי הסרטים הוא עניין של חינוך. במקרה של המהדורה הביתית של "בין הקירות", שעת החינוך היחידה שתמצאו יהיה במהלך הצפייה בסרט עצמו. בימינו, גם זה הרבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
