התוספת שתופסת: רייצ'ל מתחתנת ומסקרנת
לא ברור מדוע המפיצים בישראל בחרו להוציא את "רייצ'ל מתחתנת", שזיכה את אן האתאווי במועמדות לאוסקר, ישירות על גבי די.וי.די. אך מי שלא הספיק להציץ בסרט בהקרנות המעטות על המסך הגדול, יהנה משלל תוספות על המסך הקטן
קים (אן האתאווי) חוזרת הביתה אחרי אשפוז במוסד גמילה ומוצאת את בני משפחתה מרוכזים בחתונת אחותה, רייצ'ל (רוזמרי דה ויט), שתתקיים בעוד יום. על רקע הלחץ והמתח לקראת החתונה עולים וצפים שלל בעיות משפחתיות וסוד אחד מן העבר.
קים מנסה לתקשר עם בני המשפחה אבל כולם מרוכזים בחתונה והיא נאלצת לבצע מניפולציות רגשיות על מנת למשוך את תשומת לבם. רגע לפני תחילתה של החגיגה ובשל עימות עם אחותה ואמה (דברה וינגר), קים נעלמת והמשפחה המודאגת יוצאת לחפש אחריה.
אפילו מועמדותה של אן האתאווי לפרס האוסקר על תפקידה כאחות הסוררת ב"רייצ'ל מתחתנת" לא שיכנע את המפיצים בישראל להקרין את הסרט בבתי הקולנוע. גם לא הביקורות המהללות שיצאו בארצות הברית וגם לא העובדה שעל הבימוי הופקד ג'ונתן דמי, שאחראי ליצירות קולנועיות משובחות כגון "פילדלפיה" ו"שתיקת הכבשים" עתירי האוסקרים.
גם לא הופעתה הכמעט-נדירה של דברה וינגר המופלאה, שכל הבלחה שלה על המסך משמחת לבב צופה. מישהו
מה בעצם הרתיע את המפיצים? העובדה שמדובר בסרט עצמאי וצנוע מבחינה תקציבית? העובדה שהסרט נטול כוכבי ענק הוליוודים ומצולם בטכניקת מצלמה תזזיתית עד כדי שנדמה שמדובר בסרט תיעודי או שמא בשל העובדה שהוא סרט נטול דרמה ענקית? סתם תיעוד של סיר לחץ משפחתי יום לפני החופה? לאלוהי המפיצים הפתרונים.

תודה לאל ולדי.וי.די שאפשר להשלים צפייה בבית ו"רייצ'ל מתחתנת" הוא בהחלט סרט הראוי להשלמה. הוא אמנם לא סרט גדול ורחוק מלהיות מושלם אבל הוא בהחלט יספק את חובבי הדרמות המשפחתיות ויזכיר להם במעומעם את הסרט "החגיגה" המופלא.
פיצוי נוסף לצופים שפספסו את ההקרנות הכמעט-חשאיות בסינמטק הוא אזור התוספות עתיר הסרטים הדוקומנטריים החל מ"להקת החתונה", דרך "מאחורי הקלעים" ועד "שאלות ותשובות עם היוצרים" שם ניתן למצוא שלל תשובות לסרט השונה שייצר דמי.
"החלטתי לעטר את הסרט במוזיקה חיה לכל אורכה ולשם כך איתרתי להקה שניגנה לאורך כל הצילומים", הוא מסביר את הרציונל שמאחורי העבודה הייחודית שלו בסרט. ובאמת, אחד מהדברים הנפלאים שבסרט הוא פס הקול המשובח והחי שמלווה את הדמויות שכלואות בבית רגע לפני החתונה.
דמי מספר על תהליך איתור הנגנים, העבודה עימם ושילובם המורכב בתהליך הצילום. מפיקת הסרט מרחיבה על איתור השחקנים והנחייתו של דמי לאתר "שחקנים מקצועיים מהתיאטרון בניו-יורק" ועל התעקשותו לאתר שחקנים עם נוכחותו חזקה על המסך.
המשימה הזו, ללא ספק בוצעה בהצלחה. כל אחד ואחד מהמשתתפים בסרט הוא בעל נוכחות מרשימה ומספק רגעים משחקיים נוגעים ללב. בתוספת "הסצנות שנמחקו" ניתן למצוא חמש סצנות מינוריות שאכן ניתן להסתדר בלעדיהן במארג הכללי של העלילה, אבל הן ממחישות את עבודת המשחק המדויקת, העדינה והמרגשת של צוות השחקנים.
דווקא החוליה החלשה יחסית היא אן האתאווי, הסוויטהארט של הקולנוע האמריקאי בשנים האחרונות, שזכתה למועמדות האוסקר בעיקר של העובדה שהאקדמיה אוהבת שחקניות שעושות מהפכים בקריירה ו/או במראה שלהן. על האומץ שלה לסטות מן המסלול המקובל היא זכתה, ככל הנראה, בנקודות זכות.
"רייצ'ל מתחתנת" הוא אולי סרט קטן במובן ההוליוודי אבל סרט גדול במובן הרגשי וטוב שיצא, גם אם באיחור, להפצה ביתית.