טרי גיליאם: הסרט הוא מכתב אהבה ללדג'ר
בראיון ללוס אנג'לס טיימס מספר טרי גיליאם על ההפקה המסובכת וטרופת הטרגדיות של "The Imaginarium of Doctor Parnassus", סרטו האחרון של הית' לדג'ר ועל הפתרון המבריק והמכובד שמצא כשנאלץ להשלים את הסרט בלעדיו

כנראה שזה מסתיים בפסטיבל הסרטים בקאן, שם מציג גיליאם את "The Imaginarium of Doctor Parnassus", יצירה קולנועית מהודקת ולא שגרתית, בדיוק כמו שמה, שהוצגה בתחרות ביום שישי האחרון. סיפור על טוב ורע שנולד מתוך דמיונו הוויזואלי הפנטסטי של גיליאם וכפי שהמבקרים הצהירו – הסרט הטוב והמבדר ביותר של הבמאי הותיק.
"Imaginarium" הוא כזכור גם הסרט האחרון בו השתתף הית לדג'ר, שהלך לעולמו בינואר 2008, סרט שמסתיים בקרדיט המרגש 'סרט מבית היוצר של הית' לדג'ר וחברים' כיוון שג'וני דפ, ג'וד לואו וקולין פארל החליטו להצטרף אל הקאסט לאחר מותו של חברם הטוב ולעזור בהשלמת הסרט.
מעבר לכך, הסרט יוצא דופן במבנה שלו וברצף שנוצר, גם אחרי שלדג'ר מת וחבריו החליפו אותו שגיליאם אומר כי "איש הסאונד בפוסט-פרודקשן הניח כי כך זה נכתב, במקשה אחת".
"אני מרגיש שלא אני יצרתי אותו, כוחות מלמעלה ומלמטה יצרו אותו, הוא נוצר מתוך עצמו", הוא מוסיף, "אני לא נלחץ יותר, לסרט יש את הקצב שלו, את המומנטום שלו, הוא רק היה צריך קורבנות טרגיים".
גיליאם מתייחס בכך לא רק למותו של לדג'ר אלא גם לטרגדיה של וויליאם וינס, מפיק הסרט שמת כמה חודשים אחרי לדג'ר. בנוסף, גיליאם עצמו נפצע בתאונת דרכים קשה במהלך הצילומים ושבר את גבו. "הכוחות האלה ניסו להביס אותנו", הוא אומר ושולף חיוך ציני אופייני, "זה היה יכול להיות סיום נוח לכל העניין, אבל הם לא הרגו אותי, נתקעתי כאן כדי לספר את הסיפור".
גיליאם, שכתב את התסריט יחד עם צ'רלס מק'קאון, מתאר את הסרט כ"הגרסה שלי ל"פאני ואלכסנדר". חזרתי לדברים שאני באמת טוב בהם". כמו הדמות הראשית של ד'ר פארנסוס, אותו מגלם כריסטופר פלאמר, כך גם גיליאם – "הייתי מתוסכל, מנסה להרשים אנשים והם לא מתייחסים אליי, ברמה הזו הסרט הוא אוטוביוגרפי".
פארנסוס הוא קוסם שמטייל יחד עם בתו היפה ומגיע ללונדון שם הוא נאבק מול מיסטר ניק, נסיך האופל, אותו מגלם טום ווייטס. "הוא נולד לתפקיד הזה", אומר הבמאי, "המוזיקה
במרכז מופע הקסמים של פארנסוס עומדת מראה קסומה שמאפשרת למביטים בה לעבור למימד אחר בתוך התת מודע שלהם. "ידעתי שאין לי אפשרות פיננסית להתחרות עם סרטים גדולים רבי-פעלולים", הוא מסביר בפשטות את החלטתו להשתמש בטריק מראות קולנועי פשוט.
טוני, אותו מגלם לדג'ר, מצטרף למופע של הדוקטור רגע לפני שהוא נתלה למוות. לדג'ר, שכבר עבד בעבר עם גיליאם על "האחים גרים", צפה במצגת בטרם החלו צילומי הסרט וביקש מהבמאי לגלם את טוני.

"אנשים לא יודעים כמה מבריק הוא היה", אומר גיליאם על לדג'ר, "הוא היה חסר גבולות, ותפס כל דבר שהיית זורק לכיוונו. כששמעתי על מותו, התגובה הראשונה שלי הייתה שמדובר בתעלול יחצני לקראת עליית 'באטמן', המוות שלו לא היה הגיוני, אפילו עכשיו אני לא מבין את זה".
המחשבה הראשונה של גיליאם הייתה ש"הסרט גמור, אנחנו יכולים ללכת הביתה, אבל הצוות שלי, הם לא נתנו לזה לקרות, הם לא נתנו לי לוותר. לא חשבתי שזה יהיה נכון להביא שחקן חלופי", הוא אומר. שלוש סצנות בלבד נותרו לגיליאם כדי להשלים את הסרט, והוא החליט לחזור לשולחן הכתיבה ולעשות שינויים בתסריט, כך שיוכל להביא את חבריו הטובים של לדג'ר, שלושה שחקנים שיגלמו את תפקידו.
השיחה הראשונה של גיליאם הייתה לג'וני דפ. "ג'וני הוא חבר טוב, הוא ישיר ומיוחד במינו ובעיקר – הוא אהב את הית'. הוא אמר לי 'אני בפנים, לא משנה מה'". ג'וד לואו, שהיה אחד מהשחקנים עליהם חשב גיליאם כשליהק לתפקיד טוני, הסכים גם הוא להצטרף למחווה ללדג'ר. האחרון שנתן את האוקיי היה קולין פארל, שהגיע דרך המלהקת מארג'י סימקין, אחרי שזו פגשה אותו בטקס הזיכרון ללדג'ר.
"כל השחקנים שינו את לוחות הזמנים שלהם, בלי היסוס בכלל", מספר גיליאם, "כולם אמרו 'נעשה מה שצריך לעשות'. הסרט הוא בעצם מכתב אהבה מצולם להית'. הוא היה אהוב על ידי רבים".