מיפן בתאווה: תערוכת הדפסים מארץ השמש העולה

עופר שגן, אספן של הדפסי השונגה הארוטיים, זומם להשיב להם את כבודם האבוד. עד אז, הם מוצגים בתערוכה חדשה

נעה ברק | 12/6/2009 7:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לפני שלוש שנים פנתה נכדתו של מייסד טויוטה אל האספן עופר שגן, ישראלי החי ביפן. עם פטירתו של סבה גילו בני המשפחה, לחרדתם, את אוסף הדפסי השונגה שלו, ושיוועו להיפטר ממנו בהקדם האפשרי. היו זמנים שבהם השונגה - אמנות יפנית המתארת יחסי מין וארוטיקה - הייתה עניין שבשגרה ביפן. אחרי הכול, מין חופשי הוא חלק בלתי נפרד מסיפורי המיתולוגיה היפניים. מייסד טויוטה השובב רחש כנראה כבוד רב למורשת התרבותית שלו, אך משום מה לא הצליח להנחילה לצאצאיו.
אמנות האהבה, אוסף שגן
אמנות האהבה, אוסף שגן צילום: מתוך התערוכה
 
שגן, 43, המתגורר בטוקיו זה 20 שנה, קפץ על המציאה כמוצא שלל רב. הייתה זו הזדמנות פז להעשיר את אוסף השונגה הפרטי שלו, הכולל יותר מ-3,000 פריטים, בהם ספרים, מגילות והדפסים, כולם מפורטים למדי ומכילים כל טוב: גברים עם נשים, גברים עם גברים, נשים עם עצמן, נשים עם תמנונים(!) ועוד.

עבודות השונגה נועדו למגוון שימושים. חלקן סיפקו הסברים והנחיות הקשורים ליחסי מין ולתנוחות מומלצות; ספרים מאוחרים יותר הכילו סיפורי אהבה ופרודיות על סיפורים יפניים עממיים; והיו גם כאלה שהכילו פשוט סיפורים ארוטיים, ישר ולעניין.

מלבד ההיבטים הפרקטיים נלוו לתמונות גם שלל אמונות: הסמוראים החזיקו הדפס או מגילה בשריון כשיצאו לקרב מכיוון שהאמינו שיגן עליהם. גברים החזיקו הדפסים קטנים בארנק כסימן לשפע, ונשים החזיקו אותם בארונות כסגולה נגד שריפות. "הם נתנו בעצם תירוצים לגיטימיים להחזיק בפורנוגרפיה", פוסק שגן.

החל מהשבוע שעבר ניתן לצפות בחלק קטן מהאוסף של שגן בתערוכה "אמנות האהבה", שנפתחה במוזיאון טיקוטין בחיפה. התערוכה, למבוגרים בלבד, מכילה עבודות מתחילת המאה ה-17 ועד סוף המאה ה-19 רובן הדפסים וחלקן ציורי יד, וכולן מוצגות בפעם הראשונה.

האוסף של שגן אינו טיפוסי; ערכו הסוציולוגי והתרבותי חשוב לו הרבה יותר מאשר זה האמנותי. "אני לא מוצא עניין בלאסוף משהו שכבר נאסף ונחקר, אני אוהב לחקור דברים מוכרים פחות", מסביר שגן. במחקרו הבחין כי השונגה הוא אמנם נושא פופולרי למחקר, אך הדגש הוא על פי רוב על הצד האמנותי.

"כולם נמנעים מלגעת במסר התרבותי ומתמקדים בטכניקה של האמן, למשל. הם לא מחדשים הרבה ונמנעים מהתמודדות עם השפה הישירה. אותי עניינו הפנטזיות, המוסכמות התרבותיות, ההומור".

בספר שכתב שגן על השונגה הוא מתחקה אחר התפתחותה במהלך השנים. שגן חקר ומצא כי אמנות ארוטית יפנית הייתה חוקית לחלוטין במשך מאות בשנים, והגיעה לשיא הפופולריות לקראת סוף המאה ה-17, עם התפתחות אמנות ההדפס. אולם באמצע המאה ה-19 נפתחה יפן למערב ומיסיונרים נוצרים השפיעו על הקיסר להוציא חוק שיאסור על עבודות ארוטיות. בפועל אסורה הפורנוגרפיה ביפן עד היום, ומפעילה חוקי צנזורה נוקשים בנושא זה.

שגן טוען כי היפנים

עצמם לא השתנו, וכי היחס החופשי למין עודו טבוע בהם. "החוק לא יכול לשנות תרבות", הוא אומר. לשגן יש עמדה ברורה בנושא: הוא מבקש להשיב את כבודה האבוד של השונגה, "להחזיר ליפן את החופש ולהעלים את הבושה".
 
לשם כך בכוונתו "לאזרח" את השונגה במערב תוך שהוא מנצל את חולשתם של היפנים לתרבות המערבית. "כל דבר שקשור בה הם לומדים לאהוב", הוא מסביר. כך, בטכניקה סיבובית, יחזיר, כך הוא מקווה, עטרה ליושנה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים