חיננית עולה על המסלול: מגה-זול
חיתולים, סמרטוטי רצפה ותיונים היוו את התשתית למשימה שהייתה אמורה להיות יצירתית ורוויית הומור, במקום זאת, נאלצה חיננית לצפות במסיבת ההילינג של נתנאל ובפרובוקציות הטיפשיות של ההפקה

וגם כשההפקה המקומית תרגמה את המשימה, את התחרותיות, האמביציה והרצון של המשתתפים לתסתס"ח של גדוד של טירוניות מבה"ד 12, הקימטוט לא התפוגג, אך מישהו שם למעלה היה צריך להסביר לגברת מנחה - שירז טל - שלמרות שזוהי מדינת צבא לא היה מזיק למכי"ת להגניב איזה חיוך שיקרוץ מדי פעם לצופה שחש בהלם קרב.
אותו מיני חיוך נמחק כמובן, לאור ההכרה ביחס שמפגינים בפרו"ם אל הדיזיינרים, התוצאה הצטלמה באופן נוקשה, היתולי, לא מהנה לצפייה, מקפיא ומאיים, שיצר אנטגוניזם. יחס שאולי תופס מעולה במגדלה של הצוררת אנה וינטור אבל בריאליטי שמתעד מניות דיפרסיות, צירי לידה ותנאי לחץ, עדיף כבר היה לראות את ההפקה הולכת עד הסוף עם עננת הסרקזם שבענף, הופכת את הסטודיו לגטו ואת המשמעת לכזאת שלא הייתה מביישת את הסיקיוריטטה. אז בטח הייתם רואים גם את הילדה משי חוג'ה (נשמה) מרעיפה פיוטי סינקים בלתי נשכחים, בטח יותר מאלו המשעשעים שפלטה.
לא נתעסק הפעם בחוג'ה או באחיה שהרכיב בפרק זה משפט שממצא את השקפתו: "לא צריך להיות חכם גדול כדי להכין שמלה". הפעם, נעניק את תשומת הלב לנתנאל, העוף המוזר והחריג שדורש קצת יותר תשומת לב משאר גוזלי הפאשן.
לסיפור האנושי והמצער של

אם כך מאחים נשמה פצועה ובכזאת יעילות, לחיננית אין מושג מדוע היא מבזבזת שנים של בכי תמרורים על ספת הקורדרוי המתפוררת של הפסיכולוגית הלסבית שלה. שמישהו יזכיר לה בבקשה להתקשר לקדם וגם למאיר במטרה לקבל טיפול ממוקד בשיטתם המתקדמת, על מנת להיפטר מהבעיות בהקדם האפשרי ועל הדרך למחוק גם את השריטות והמגננות. את זה אין עוררין ששני אלו עושים באופן מעולה.
עדיין מצער שבהדרכת פרויקטים קדם עדיין לא תורם דיו באופן עיצובי, זאת אולי במטרה להכשיל את המתמודדים, אולי לחשל אותם, ואולי בכלל אלו הושמטו בעריכה ובמקום קיבלתם על חשבון הצגת תהליך העבודה, טריק זול של רוטציית חומרים בין המשתתפים.
חאלאס כבר עם החוכמות בשנקל תשעים האלו רק כדי ליצור פרובוקציות טיפשיות, הרי חיננית והצופים הבינו כבר שזהו ריאליטי על מעצבים ולא על אופנה, למה שלא יתנו לנו כמה שניות של רגעי חסד קסומים כשמעמבה, שום ושמיר תתקבל שמלת קוקטייל לבישה כמו זו שהונדסה שם בניכר בחסות היידי?

האמינו קוראים יקרים כי גם אם ההפקה הערמומית הייתה פורמת את הטוויסט ומתעלה על עצמה לרגע אחד, היינו מקבלים את אותה כמות של זוועות מודבקות בדבק חם ואת אותה כמות מזערית של הצלחות שהתעופפו על המסלול וגם את אותה ביקורת מחבר השופטים.
מעבר לעובדה שההפקה מעדיפה להכתים את שמה במניפולציות של גן שושנה, רק כדי להגן על כישוריהם של המשתתפים שהפנו את כישרונם לזעם מקבלת חומרים חדשים, ומעבר לחומרים הלא מטופלים שעלו על המסלול, עיצבנה את חיננית העובדה שלא שמענו דבר על מרכיבי הדגמים בעת תצוגת האופנה – סמרטוטי רצפה, וילונות אמבט וחיתולים לא זכו להסבר על טיבם.
רוב הדגמים התנאו בגזרת אמפיר וסילואט של בייבי דולס שעלו מן הביוב. מזל שאפשר היה לצפות במסיבת התה הגאונית של עליסה - פרי עבודתו של אלון ליבנה, באמת מזל. אווידזיין.