המיעוט שבמיעוט: מרואן מחו'ל מציג בפסטיבל מסרחיד
מערכת היחסים שלו עם אחיו הסובל מפיגור קל היוותה השראה למחזה "לא תיבת נח", שכתב המשורר מרואן מח'ול ויועלה במסגרת פסטיבל מסרחיד בעכו. "רציתי להראות את הלכלוך שיש בי ושהיה בי לפני שאני מטיף לאחרים"
"מיעוט שבמיעוט - מכיוון שהוא עוסק בחייהם של המוגבלים, הנכים והסובלים מפיגור שהם מיעוט בתוך החברה הערבית, שהיא בעצמה מיעוט כידוע בישראל. המחזה מנסה להראות איך החברה משפיעה על דרך ההתבגרות של הילדים בתוכה ועל האמונות שאיתן הם חיים מאוחר יותר כאנשים מבוגרים", מספר מח'ול.
"אני עושה את זה דרך הסיפור האישי שלי, שכולל התמודדות עם אחי שהוא סובל מפיגור קל ומעיוורון ואיך במשך עשרים וחמש שנה של חיינו המשותפים לא קיבלתי אותו ולא ידעתי איך להתייחס אליו. אני לא יודע אם זה סוג של מזוכיזם אבל ניסיתי כל הזמן לשקף את עצמי ולבדוק את עצמי בצורה הכי אמיתית שיכולה להיות, כדי לשקף את החברה דרכי. אני חושב שהבעיה שלי הייתה שבתור ילד לא קיבלתי מהחברה שבה גדלתי את הכלים לדעת איך מתמודדים עם הימצאו של אח כזה בבית".
היה קשה להיחשף ככה? לכתוב על עצמך?
"היה קשה, כי הכי קשה זה להגיד את האמת. מצד שני, היה קל כי זה גם הכי קל להגיד את האמת. ברגע שאתה מחויב לה והולך איתה באומץ, היא מראה לך את הדרך ואז דווקא לשקר זה קשה. לא הייתה לי לדעתי ברירה
העבודה על המחזה שיפרה בסופו של דבר את היחסים בינך לבין אחיך?
"אני חושב שלהיפך. השיפור ביחסים אפשר את המחזה. היחסים השתפרו עוד קודם לכן, ברגע שהתחתנתי ועזבתי את הבית של ההורים. רק אחרי כמה שנים של נתק כמעט מוחלט, התחלתי לגלות אותו מחדש ופתאום נעשינו קרובים מאד. הבנתי כמה אני צריך אותו בחיים שלי וכמה הוא צריך אותי. קודם לכן, בתוך המשפחה, היה קשה לראות את זה."
היו תגובות קשות בחברה שסביבך, במשפחה, למחזה החושפני הזה?
"היו בהחלט תגובות קשות ואני בטוח שיהיו עוד ושאפסיד הרבה. אנשים מסביב לא יקבלו את החשיפה הזאת ובתוך המשפחה לא יקבלו את זה אבל לא אכפת לי. בן אדם צריך להיות אמיתי".
מחו'ל הוא יליד פקיעין, 1979, ותושב כרמיאל. משפחתו חיה משני עברי הגבול הישראלי-לבנוני, ושיריו מתמקדים בבעיות החברתיות ובסכסוך היהודי-פלסטיני בארץ. בנוסף, זכה מח'ול בפרס הכותב הצעיר במגזר הערבי לשנת 1997, והוא מועמד לפרס אלקטטאן.
מבין שיריו שהולחנו יצא לאור השיר "ערוס אלג'ליל" ("כלת הגליל") כסרט טלוויזיה תיעודי שהופק עבור הערוץ השני. הוא בוגר בית הספר לשירה הליקון 2004. חוץ מזה מח'ול הוא מהנדס אזרחי במקצועו ומנהל חברה קבלנית. לדבריו, כמשורר היה לו קשה מדי ואישי מדי לכתוב על הנושא הזה, אבל בפריזמה היותר רחבה של המחזה הוא הצליח לגעת באמת הפנימית, האישית והכואבת שלו.
"רציתי לכתוב על הנושא הזה במשך שנים", הוא אומר, "אבל באמת בשירה זה פשוט לא הצליח לי. אני חושב שבמחזה יש מעט יותר ריחוק ביני לבין הטקסט ולכן זה הצליח לי יותר".
למה אתה חושב שלחברה הערבית יש קושי לקבל אנשים עם מוגבלויות?
"מאז שנת 1948 הערבים בישראל חיים במיני כיבוש. כיבוש קטן - לא כמו הפלסטינאים בשטחים - אבל גם לא בחופש מוחלט כמו היהודים בישראל. חלק מהכיבוש הזה הוא גם כיבוש תרבותי והעלמה שיטתית של המדינה את המעמד האינטלקטואלי-הערבי לאורך השנים. ובלי המעמד הזה, בלי השכבה הזאת שחסרה באוכלוסיה הערבית, אין מי שיחנך וילמד את האנשים מושגים כמו הומאניות.
הציבור הערבי מתמקד בהישרדות, בחיים, בפרנסה וזהו. אבל זו גם אחריות שלנו. של הערבים. אנחנו צריכים ללמוד את זה מחדש לפני שנוכל לעשות שינוים בפוליטיקה הלאומית והאזורית. אנחנו חייבים להסתכל על עצמנו ולתקן את עצמנו לפני שנוכל לדבר על מה שקורה בעזה."
חוץ מההצגה של מחו'ל, יכלול פסטיבל מסרחיד הנערך השנה בפעם השמינית ברציפות שבע הצגות יחיד בבכורה במסגרת תחרותית במהלך שלושה ימים, בשפה הערבית בליווי תרגום סימולטני כתוביות בעברית, וחלקן יוצגו בשפה העברית והאנגלית.
במסגרת התחרות יוצגו שבע הצגות יחיד מקוריות בבכורה עולמית, מתוכם הצגה אחת ממרוקו ושלוש הצגות אשר נוצרו במסגרת פרויקט סדנאות הכתיבה. כל אלו לצד אירועים מיוחדים והפקות מקור אורחות מישראל ומחו"ל.
המסרחיד אשר חתר מתחילת דרכו לקדם ולפתח יצירה ערבית, מיצב עצמו, במהלך השנים, כאירוע אמנותי בעל חשיבות ליצירה ערבית מקורית, וכחממה לגידול יוצרים ויצירה.
השנה התמקד הפסטיבל בטיפוח והעמקה דרך תכנים והשיח האמנותי הממושך בין צוות הפסטיבל לאמנים, ויזם לראשונה פרויקט ייחודי - סדנאות כתיבה לפיתוח יצירה מקורית בערבית, בניהולו של פיראס רובי, שיזם בשיתוף המחזאי והעיתונאי, עלא חליחל.
הסדנאות נערכו במשך שישה חודשים עם טובי המנחים בתחומם לצד ליווי אמנותי של היצירה, החל מראשית התגבשותה למחזה ועד הפיכתו להצגה שלמה דרך הענקת במה מקצועית להצגתה. ולראשונה השנה יוענק פרס הכתיבה למחזה הטוב ביותר, מבין משתתפי הסדנאות.
"חשיפת העשייה הזו" אומר מוני יוסף, מנכ"ל המרכז לתיאטרון עכו, וחבר בוועדה האמנותי של הפסטיבל "לקהל שאינו דובר ערבית ,יהודי ברובו, עומדת גם היא בראש מעייניו של הפרויקט בכללו, בו הושם השנה דגש לתרגום הסימולטני של הצגות הפסטיבל. המרכז שפועל מיום היווסדו על יסודות של שיתוף פעולה אמנותי בין אמנים יהודים לערבים, מכוון לכך מתוך אמונה עמוקה בכוחה של הכרות, הצצה אל עולמו של האחר, להיות חוויה מתקנת".
פסטיבל מסרחיד, עכו. 11-13 באוגוסט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם