שמאל טוק
"האוזן השלישית" בשיתוף עם ערוץ 1 ו-NMC יונייטד, משווקת את "5 סרטים של רם לוי" אלבום די.וי.די כפול ובו חמש יצירות של הבמאי המוערך וחתן פרס ישראל
מארז חמישה סרטים של רם לוי יח''צ
בימים אלו יזמה רשת "האוזן השלישית", יחד עם ערוץ 1, NMC יונייטד וקרן הקולנוע הישראלי מארז מיוחד אשר מכיל שני דיסקים ובהם חמישה מסרטיו הבולטים של לוי.
חמשת הנבחרים הם "הכלה וצייד הפרפרים" (1974, על פי מחזה של ניסים אלוני); "חירבת חיזעה" (1978, על פי ספרו של ס. יזהר); "אינדיאני בשמש" (1981, על פי סיפור שכתב העיתונאי אדם ברוך); "לחם" שהוסרט ב-1986 והמחזה "כתר בראש" על פי יצירה של יעקב שבתאי (1989).
לוי עבד שנים רבות כבמאי באולפני רשות השידור, שם גם שודרו לראשונה חמשת הסרטים המופיעים במארז. הצד השווה בכל הסרטים היא העובדה שהם מבוססים על יצירות שכתבו הטובים ביותר בארץ וקיבלו חיים על מסך הכסף בעזרת טובי השחקנים.
לא בא מאהבה
במחזה "הכלה וצייד הפרפרים" כיכבו גילה אלמגור ויוסי בנאי הנפלאים; ב"חירבת חיזעה" שיחקו גידי גוב, דליק ווליניץ ושרגא הרפז. ב"אינדיאני בשמש" השתתפו דורון נשר, רמי דנון ומשה אבגי.
כנראה שאז הוא החליט לראשונה כי אסור לצלם בארץ סרט בלעדיו ולכן הוא שיחק גם בסרט "לחם" (לצד רמי דנון, שמיל בן ארי, הקומיקאי אבנר דן ואתי אנקרי. בקומדיה "כתר בראש" שהיא הכל מלבד
קומדיה כיכבו אבנר חזקיה, רמי ברוך, יעקב כהן וז'אק כהן שהוכיח כי סרט עושים באהבה או שלא עושים בכלל.
לוי לעומת זאת לא בא בסרטיו מאהבה, אלא מזעם, כעס ואולי גם שנאה למגרעות של החברה הישראלית. הגישה הזו בלטה כמובן במיוחד ב"חירבת חיזעה". לוי הציג בסרט את לוחמי הפלמ"ח כחבורת שוביניסטים צמאת-דם שרק חולמת לגרש את ילידי הארץ ולהקים מדינה נקייה מערבים.
הסרט לא שיקר
יוסף (טומי) לפיד, שעבד באותם ימים ב"מעריב" כעס על לוי ועל רשות השידור וכתב: "הסרט הזה משקר" (ושנה לאחר מכן מונה כמובן לתפקיד מנכ"ל רשות השידור). לפיד טעה – הסרט לא שיקר, אלא רק הציג את הערבי כקורבן ואת היהודי כקלגס.
כתבה מ"מבט לחדשות", 1978, המסקרת את יציאתו לאקרנים של הסרט חירבת חיזעה
השימוש במילים אלו אינו מקרי, מאחר ולוי עצמו טען שהוא ויצירותיו הושפעו מזכר השואה. זו הסיבה שהחל מסרטו הראשון של לוי - "אני אחמד" (1968) ועד "סגר", שסיקר ב-2002 משפחה עזתית תחת מצור, לוי רק קידם את האג'נדה שלו בחסות ובמימון הממסד הישראלי.
האם החברה הישראלית היתה אשמה בפשעי מלחמה נגד הערבים, על כך יחליטו ההיסטוריונים. לדעתי מי שללא-ספק אשמים בפשעי מלחמה הם האנשים ששימרו את הסרטים החשובים האלו. הסרט "לחם" למשל נשמר בצורה כה גרועה, עד שלעיתים עלה בליבי חשש שמישהו בארכיון רשות השידור שבר פעם את רעבונו בפיסות צלולואיד של הסרט.
"5 סרטים של רם לוי" – די.וי.די כפול, להשיג באוזן השלישית
נא להמתין לטעינת התגובות
