קונילמל לנצח
לאחר שהשלים עם העובדה שנזכור אותו לעד בתור קונילמל, מגיע מייק בורשטיין לארץ כדי לשתף פעולה עם ליא קניג במופע יידישאי תוסס. סיפורה של מלחמה למען שפה גוססת
ליא קניג ומייק בורשטיין יחצ
"אפילו ילדים, שראו את הסרטים האלה רק בדי. וי.די, ניגשים אליי פה ואומרים לי שהם גדלו על זה. האמת היא שבהתחלה עוד רציתי לברוח מזה, אבל לאט לאט הבנתי שהדמות הזאת הפכה לנכס לאומי, ושאם היא החזיקה מעמד עד עכשיו - כנראה היא כבר לא תישכח לעולם. זה מאוד מחמיא לי, כמובן, אבל הבעיה היא שיש גם הרבה מאוד נשים בנות 80 שאומרות לי את זה - מה שגורם לי קצת להרגיש כמו בן 80 בעצמי".
בורשטיין, אגב, בן 64 כיום. חי בניו יורק, מגלם שם לא מעט תפקידים ראשיים בתיאטרוני ברודווי, וזוכה להצלחה רבה. אחת לכמה זמן הוא קופץ לביקורים בארץ בענייני עבודה, או סתם כדי "להשקיט געגוע הביתה", כלשונו. לא מזמן הוא גילם כאן את דמותו של עו"ד דב שליין בסדרה "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית", אולם את עיקר מרצו הוא הקדיש בשנים האחרונות למחזות זמר בארצות הברית, וביניהם: "כנר על הגג", "ברנשים וחתיכות", "ג'ולסון", "בארנום" ו"הרוטשילדים", ותוך כדי זה השתלב, פה ושם, בתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה אמריקאיות ("חוק וסדר", "כלב שמירה" ועוד).
עכשיו, בכל אופן, הוא נחת פה לטובת מופע משותף עם ליא קניג בשם "יידיש פון אלע זייטן" ("יידיש מכל הכיוונים"), שיעלה בשבוע הבא ברחבי הארץ. המופע הייחודי, שבמסגרתו ישתפו השניים פעולה לראשונה, מאגד מבחר קטעים ביידיש, הומוריסטיים ודרמתיים, ומטרתו הבסיסית היא שימור השפה הנכחדת שקניג ובורשטיין גדלו עליה בבית.
אגב, גם "שני קונילמל", החלק הראשון בטרילוגיה המיתולוגית, הוא למעשה תרגום למחזמר יידשאי מאת אברהם גולדפדן. "האמת היא שלפני כמה שנים עלה רעיון לעשות חלק רביעי לסדרה בשם 'קונילמל בכנסת'", חושף בורשטיין, "אבל אז אמרו לי שעדיף לרדת מזה, כי ממילא כבר יש יותר מדי קונילמלים בכנסת".
לנוכח המתיחות הגוברת בימים אלה בין חרדים לחילונים בירושלים, אולי בכל זאת יש מקום להחזיר את הדמות הקומית הזאת למסך כדי להרגיע מעט את האווירה.
"יכול להיות. מה שקונילמל עשה כאן בזמנו היה דבר מאוד חשוב: הוא הפך את הדמות החסידית למעין אנטי גיבור לאומי, וזה קצת איחד את הדתות בארץ, לדעתי. כולם, חילונים ודתיים, אהבו את הדמות הזאת, ואני חושב שזו גם אחת הסיבות לכך שעדיין כל הזמן חוזרים ומשדרים את זה. אני חייב להגיד לך שאני שומע על כל המתיחות הזאת שיש היום, וזה כואב לי מאוד. אנחנו חייבים לזכור שלכולנו פה יש מטרה אחת: לשרוד כעם יהודי במדינת ישראל, ואם לא נישאר מאוחדים, ההשלכה של זה תהיה שהנאצים הצליחו במזימתם".
אלא שבורשטיין לא חרד רק לאחדותו של העם היהודי. אחת ממשימות חייו היא, כאמור, שימור השפה שייחדה את העם הזה בגולה-שפה שליוותה אותו מאז הימים שבהם למד בבית ספר בארגנטינה, דרך מופיע יחיד שקיים יחד עם גדי יגיל, ועד למופע הנוכחי, שבו הוא נעזר במלכה של "הבימה" (שקיבלה פס מהתיאטרון הלאומי לצורך המשימה החשובה).
במובנים רבים, גם בורשטיין וגם קניג נחשבים כיום לשני שומרי הסף האחרונים של הייידש. "האמת היא שזה לא מצער אותי, אלא להפך-זה נותן לי אתגר", הוא מסביר, "כאחד שכילד זו הייתה שפתו השנייה, חשוב לי מאוד שיידיש, כשפה מדוברת, לא תלך לאיבוד. קשה לי להסביר למה. זה משהו שאני לא חושב עליו בכלל. אני חושב שמה שמיוחד ביידיש זה ששפות אחרות מדברים, אבל יידיש מדברת את עצמה".
"בוא לא נשכח שמדובר פה גם בכבוד כלפי מיליוני אנשים שדיברו ויצרו בשפה הזאת במשך שנים רבות, והיום הם כבר לא איתנו מסיבות ידועות", מוסיפה קניג, "מה גם שמבחינתי יש פה עניין של כבוד להורים שלי, שהקדישו את כל היכולות והכישרונות שלהם לשפה הזאת. היידיש היא סוג של צוואה בשבילי. אני חושבת שעשו לשפה הזאת עוול, שזלזלו בה, ואני ממש לא מבינה מאיפה מגיע היחס הזה. שפה, בכלל, היא רכוש, וברכוש, כידוע, אסור לזלזל".
יוצא לכם בכלל לדבר יידיש ביומיום?
קניג: "כן, אני מדברת די הרבה יידיש עם כל מיני אנשים, אבל לצערי אני גם נתקלת בזלזול כלפיה. אני ממש לא מבינה מדוע שכשמשחקים את טוביה החולב, למשל, ביידיש, אנשים שואלים,'מה? למה ביידיש?'. הרי אם היו עושים את זה ביפנית, אף אחד לא היה אומר כלום".
בורשטיין: "אני מדבר יידיש עם ניצולי שואה שזו עדיין שפת האם שלהם, וגם עם חסידים, מדי פעם. אתה יודע, זו שפת הרחוב של הילדים שם-אפילו שהם אבודים לתרבות היידיש ורק משתמשים
בשפה כדי לא לחולל את שפת הקודש, העברית. סך הכל, היידיש קיימת כבר למעלה מאלף שנה, ואם היא החזיקה מעמד עד עכשיו, אין סיבה שהיא לא תמשיך להיות קיימת.
כשהגעתי לארץ בתור ילד, היה מאוד קשה להופיע כאן ביידיש. הליגה להגנת השפה העברית נתנה קנסות למי שעשה את זה. אני עדיין שומר בבית מכתב של משרד התרבות מ-1951, עם העתק למשטרת ישראל, שניתן לאיזה מפיק שרצה להקים פה תיאטרון ביידיש, ואומר שזו עבירה על החוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם