הכי טוב דמידוב: ראיון עם סשה דמידוב

סשה דמידוב, שם נרדף לתיאטרון גשר, מככב בימים אלה בהצגה "שש דמויות מחפשות מחבר", מגלה שם תובנות על ריאליטי ומרגיש טוב בקרב התרבות הגבוהה. ראיון עם שחקן בנשמה

יונתן אסתרקין | 2/11/2009 8:14

אחרי 18 שנה בארץ כשחקן בתיאטרון גשר, סשה דמידוב מרגיש בשל מספיק כדי לעבור לעמדת הבמאי, כלומר, בכאילו. דמידוב מגלם דמות של במאי בהצגה "שש דמויות מחפשות מחבר" של המחזאי האיטלקי לואיג'י פירנדלו, בעיבודו ובתרגומו של רועי חן ובבימויו של יבגני אריה. "זו דמות מרתקת", הוא אומר, "בעיקר בגלל שבמאים הם אנשים קצת מטורפים".

המחזה מתרחש בתוך הפקת תיאטרון. במרכז העלילה: משפחה שבראשה אב דומיננטי (משה איבגי) טוענת שהיא משפחה של דמויות שנכתבו לבמה, אבל המחזאי שכתב אותן נעלם ועכשיו הן מחפשות מחזאי חדש שימשיך את

מלאכת הכתיבה שלהן ויגאל אותן מהייסורים שאליהם דן אותן המחזאי הקודם.

"הדמויות פונות אליי שם כדי שאעזור להן בתור במאי", מסביר דמידוב, "בהתחלה אני מתנגד, אבל אחר כך אני מתחיל להתעניין ולעשות איתם חזרות להצגה. שכשפירנדלו כתב את המחזה לפני למעלה ממאה שנה הוא נחשב לסוג של אוונגרד, כי הוא חשף את הזיוף שהיה אז בבסיסו של התיאטרון הבורגני, ואת הפער שבין אנשים אמיתיים לבין הדמויות שהם מגלמים. כשעושים את זה היום זה מזכיר לי תוכניות ריאליטי בטלוויזיה, שגם שם בעצם עושים מניפולציות של תיאטרון ודרמה".

ואיך ההצגה מתכתבת עם הריאליטי?
"אנחנו חיים היום בסוג של מאבק תרבויות. מצד אחד יש אמנות איכותית, ומצד שני טלוויזיה קצת זולה, שמראה את האנשים האלה עושים שטויות בריאליטי, והיום אנשים מעדיפים לראות את זה מאשר סרט טוב או הצגה טובה. ככה אנחנו מאבדים את התרבות האמיתית שרוצה להגיד לנו משהו, לשאול שאלות על החיים, ולא רק לבדר אותנו ולהראות תככים, סקס וסתם אקשן.

"ההצגה מעלה את המאבק הזה לסדר היום, וזה בא לידי ביטוי בעיקר בדמות שלי של הבמאי, כי הוא נקרע בין שתי הגישות האלה: מצד אחד, הוא רוצה לספר את הסיפור השערורייתי של המשפחה הזאת, ומצד שני הוא מחפש לעשות את זה בצורה גבוהה יותר, אמנותית יותר".

השאלות האלה לגבי היכולת למצוא בחיים יותר ממה שנראה על פני השטח, מעסיקות אותך גם בהקשר של לימודי הקבלה שלך וההתקרבות לדת?
"בהחלט. אני לומד קבלה כבר למעלה מ-20 שנה, והשאלות האלה הן לגמרי השאלות שאני חי איתן, ככה שזה לא מקרי שקיבלתי את התפקיד הזה".

אתה בגשר כבר המון שנים. חשבת פעם לעזוב ולנסות תיאטרון אחר?
"יבגני אריה היה מורה שלי עוד בבית הספר לתיאטרון ברוסיה, אנחנו מבינים אחד את השני בלי מילים, ואני לא חושב שאמצא במאי שתהיה לי איתו כימיה כזאת. הגיעו אליי הצעות מתיאטראות אחרים, אבל אף פעם זה לא היה משהו מושך מספיק. אילו הייתה באה הצעה מעניינת, הייתי שוקל אותה".