מריח כמו רוח נעורים

האלבום החדש של מוקי ויוסלס איי.די יספק אולי את הקהל הצעיר ויאפשר גם לנו ליהנות מפאנק-רוק מקצועי כמו בחו"ל, אבל מי שמחפש אלבום מאתגר ועמוק לא ימצא כאן את מבוקשו

ירין כץ | 20/1/2010 14:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

מוקי ויוסלס איי. די, עננה

זה שנים רבות שמוקי (דני ניב) פועל בתעשיית המוזיקה הישראלית. הוא התחיל את הקריירה שלו כנער מיבנה כשהקים עם חבריו את להקת שבק ס', ולאחר מכן פרץ בקריירת סולו מרשימה כשבמקביל הוא משתף פעולה עם אושיות מוזיקה ישראלית כמו פורטיסחרוף, שלמה ארצי, יזהר אשדות, מוש בן ארי ועוד.



כשבוחנים את הקריירה שלו נראה כי ההתבגרות שלו כאדם וכאמן קידמה אותו בהדרגה לקונצנזוס הישראלי. לאור האמור לעיל קשה להסביר את החיבור שלו עם להקת הפאנק-רוק יוסלס אי.די.

מוקי ויוסלס אי.די, או בכינויים המקוצר "מוקלס", הוציאו תחת ידם אלבום הפועל על פי כל כללי ז'אנר הפאנק-רוק: שירים קצרים, מקצבים מהירים, דיסטורשן בלי הפסקה ומילים שעוסקות לרוב בבחורות ובאהבה. האלבום הופק במקצועיות רבה על ידי יוסי פיין ואין ספק שה"מוקלס" מספקים כאן מוצר ראוי ועשוי היטב.

הבעיה נוצרת כשתוהים על מהות החיבור ביניהם. במקום לנסות וליצור תכנים מורכבים ומאתגרים יותר, נראה כי מוקי צועד אחורה בשיתוף הפעולה הזה, וחוזר לאווירת ה"פאן" והנעורים שאפיינה את תחילת הקריירה שלו. הבחירה של מוקי בגיל 34 להתחיל רומן עם ז'אנר הפאנק-רוק שכל כך מזוהה עם בני נוער, מייצרת אלבום שהוא בעיקרו פשוט לא אמין. 
צילום: פיני סילוק
מוקי ויוסלס איי.די צילום: פיני סילוק

להבדיל מתקופת השבק, שבה הורגש שהראפ והנושאים הטקסטואלים בוערים מתוך חלציהם של מוקי וחבריו, האלבום החדש עם יוסלס איי.די יוצר תחושה שהוא מגיע ממקום שנמצא הרבה יותר גבוה מאזור החלציים.

כאשר הוא כותב מילים רדודות ושטחיות כמו "הנסיכה שהכרתי/ יפה כמו הזריחה/ כל מה שאני יודע לעשות/ זה רק לאהוב אותה" ("הנשמה מלב אל לב") או "אז למה את עושה את זה קשה?/ למה את לוקחת אותי עד לקצה?/ אהבה כזו היא כאן להשאר" ("כאן להשאר") ישנה תחושה של אכזבה.

לעומת זאת, כשהמילים מעניינות ומאתגרות יותר כמו "אדם הוא לא רק מה שהוא/ בפני עצמו/ אלא גם מה שהוא/ בתקוף מקומו" ("תאונה

בסלואומושן" - מילים משותפות למוקי ולגלעד כהנא) או "הנה ספסל/ לב שבור ממתכת/ ים של פנים שחולפות חתומות/ בני אדם הם בסך הכל חומה שנסדקת/ והנה אורות נוצצים/ כמו דמעות" ("הנה עיר"), ישנה הרגשה של עירוב מין שלא במינו ותחושה של חוסר התאמה כללי בין המוזיקה לבין המילים.

אין ספק שהאלבום החדש יספק את הקהל הצעיר וגם יאפשר סופסוף לנו ליהנות מפאנק-רוק מקצועי כמו שיש בארצות הברית, אבל מי שמחפש אלבום מאתגר ועמוק לא ימצא כאן את מבוקשו. על האלבום הזה חרתו מוקי ויוסלס איי.די שלט ענק שנכתב באמצעות הלחנים, המקצבים והטקסטים שלהם, ותוכנו - אין כניסה לקהל מעל לגיל 20.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים