ראשי » תרבות » מוזיקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

טיפול שורש: ההופעה של מארס וולטה בישראל הייתה גרועה עד כאב

הודות לסאונד ביזיוני והגשה שלא מזכירה מופע רוק, ההופעה של מארס וולטה בתל אביב הרגישה כמו טיפול אצל רופא שיניים, כולל ההמתנה המתסכלת, התשלום המופרז, הכאב הבלתי נסבל והציפייה מורטת העצבים לסיום הקדיחות

הופעתם של מארס וולטה אמש (שני) בתל אביב נפתחה עם נעימת מערבונים מחוצרצת, להזכיר לכולם מאיפה הלהקה הטקסנית הגיעה. חברי ההרכב עולים על הבמה וסדריק ביקלר-זבאלה, הסולן ורעמת התלתלים, לא מתאפק לשנייה ומיד מברך את הקהל בנפנוף תזזיתי, בלילה טוב ובוקר טוב. הוא נותן את ההרגשה שהולכת להיות הופעה שלא תגמר, שהמופע הפותח את סיבוב ההופעות האירופאי של הלהקה יהיה כזה שישכנע את כל היבשת להצטרף לחגיגה. לא עוברת דקה והוא עומד על המוניטורים, מטפס על הרמקולים, מענטז על תוף הבס, רוקד כמו זומבי סקסי, משחק עם הכבל של המיקרופון בדרך שמאפיינת רק אותו, גולש על הסטנד ומניף אותו באוויר.

עומר רודריגז-לופז לוקח את הגיטרה ומחרב את המיתרים, פותח בגירודים מפחידים ושירבוטים מאתגרים, מעביר רטט ברצפה שהולם את הציפיות של הקהל מהגעתה המיוחלת של מארס וולטה לארץ. כל זה התרחש על הבמה כמה רגעים ונמוג כמו לא היה עוד בטרם הסתיים השיר הראשון.

ביקלר-זבאלה אמנם מפגין יכולות ווקאליות מרשימות גם על הבמה ונותן שואו אדיר,

אך כל הקפיצות והעינטוזים שלו מתגמדים לעומת האנדרלמוסיה הקקפונית והנמתחת של בליל הצלילים שיצאו מהרמקולים. מה שבבית, במערכת סטריאו או דרך רמקולים זולים של מחשב מרשים ומאתגר את האוזן הרגיש בהאנגר 11 כמו טיפול אצל רופא שיניים, כולל ההמתנה המתסכלת, התשלום המופרז, הכאב הבלתי נסבל והציפיה מורטת העצבים לסיום הקדיחות.

כמות התלונות האדירה שהוטחה במשך שנים על הסאונד הביזיוני של ההאנגר לא הזיזה מאומה ונדמה שהכאוס הרעשני שהתכבד לפאר את המקום אתמול יזכר לדורות כאחד הנוראים בתולדותיו. לא רק זאת, במשך כל ההופעה לא היה רמז קל לכל מה שאמור לתרום לאווירה של הופעת רוק. ההאנגר היה חצי ריק, התאורה נותרה סטטית, פרט לסולו וחצי של רודריגז-לופז וכמה רגעים שקטים הכל נשמע כמו חפירה מונוטונית חסרת שיאים או עוקץ והסאונדמן נרדם בשמירה.

חלק מהקהל העביר זמן לא מבוטל מההופעה בחוץ, בין אם מתוך ההבנה שממרחק אפשר עוד איכשהו להבין מה שומעים, מתוך אכזבה או פשוט בריחה מהרעש. כשהחלו הצלילים הראשונים של The Widow כולם התקרבו לבמה כמו החליט הרופא הסדיסט לפנק אותם בגז צחוק, אך הביצוע החלש והעייף של הלהיט הבריח אותם חזרה החוצה.

לאחר שעה ועשרים דקות של טיפול שורש מהול באכזבה מרה, מארס וולטה יורדת מהבמה בלי לעלות להדרן, כמו מודה הלהקה בעצמה בכישלון, בחוסר החשק, בעובדה שאף אלמנט בהופעה הזאת לא התחבר למשנהו. המעריצים האדוקים צרחו ללהקה שתחזור, כל השאר הודו לאל שהסבל נגמר וברחו כל עוד נפשם בם, אולי לשמוע כמה שירים של מארס וולטה בבית כדי לנסות ולהחזיר לה מעט מהכבוד האבוד.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...