יאללה בלבן: ריאיון עם לירית בלבן

השחקנים בהצגה "המשרד" של תיאטרון באר שבע התחילו לעשות עליה חזרות עוד לפני שהמחזה בכלל נכתב. לירית בלבן נחתה אל תוך הכאוס המשעשע הזה הישר מ"הבורר"

יונתן אסתרקין | 16/2/2010 15:09

עבריין ידוע מבוקש בעוון רצח. כשהוא מחליט להסגיר את עצמו למשטרה, הוא מבקש לעשות זאת באמצעות משרד עורכי הדין "גולדשטיין את כץ". הוא לא יודע שהמשרד היוקרתי הפך מזמן למשרד כושל, ובדיוק באותו בוקר גם נסגר ועובדיו פוטרו. הלקוח החדש מגיע, חברי המשרד המפוחדים ממהרים להציג בפניו משרד יעיל ומקצועי, ואפילו מבטיחים לו שבראש התיק עומד השותף הבכיר, על אף שהוא נפטר כבר לפני שנה.

הסיטואציה הבלתי אפשרית, מזמנת קרנבל של שקרים, הסוואות, מפגשים הזויים, סכנה וצחוק, כשבתוך כל ההמולה מנסים עורכי הדין לשחזר את אירועי ליל הרצח. זו, בקצרה, עלילת ההצגה החדשה של תיאטרון באר שבע "המשרד", מאת גיל צ'רנוביץ ובבימויו. לדברי השחקנית לירית בלבן, המגלמת את ליזה, המנקה המשעשעת, העממית וטובת הלב של המשרד, שיטת העבודה הייחודית על ההפקה הייתה נדירה, מפחידה ומרגשת בעת ובעונה אחת.

"נכנסנו לחזרות בלי מחזה", אומרת בלבן, "רק עם איזה רעיון כללי על מה זה הולך להיות, ותוך כדי עבודה, אימפרוביזציות, שיחות וכל מיני התפרעויות אחרות נוצר המחזה, כשכל כמה ימים גיל הולך הביתה, כותב את מה שיצא מעבודת הסדנה שלנו, ומשם ממשיכים הלאה. כל הזמן דברים השתנו והתפתחו.

זה די לא ייאמן, כי בסך הכל היו לנו חודשיים. בדרך כלל עובדים חודשיים על מחזה שכבר קיים. פה היו חודשיים לייצר את המחזה. זה משהו שתיאטרון רפרטוארי כמעט לא עושה בדרך כלל. זה יצר אווירה מפחידה, מרגשת, מהנה, הכל ביחד. פשוט מדהים. שתבין, הגרסה הסופית של ההצגה, כמו שהיא היום, התגבשה סופית רק יומיים לפני ההצגה הראשונה".

לירית בלבן צילום: נעם וינד

ואיך מתמודדים עם פחד כזה?
"אתה חייב לסמוך בעיניים עצומות על הבמאי והמחזאי שמוליך את הקבוצה - ולמרבה המזל היה לנו את גיל, שהוא פשוט מדהים. הוא הכיל את כולם, הרגיע את כולם ונתן לכולם תחושה של הכל

יהיה בסדר ושהוא יודע לאן הולכים - אבל גם היה רגיש לשינויים ולמה שרצינו להביא מעצמנו. רק אחרי שעלינו הוא גילה לי שגם הוא היה לחוץ ומבוהל. בזמן החזרות לא ראו עליו כלום".

מה בדיוק שונה בזה מעבודה רגילה?
"אני חושבת שהדבר הכי גדול שמשתנה הוא המחויבות שלך לפרטנרים שלך, לטקסט ולהצגה שנוצרה, כי אתה מרגיש שעשית אותה ממש מאפס. נוצרה שם גם עבודת אנסמבל ממש קרובה ואינטימית עם שאר השחקנים, מה שלא תמיד קורה בהפקות אחרות, בוודאי שלא ברמה כזו".

לרוב הקהל את מוכרת מהטלוויזיה והקולנוע יותר מאשר מהתיאטרון - אבל לא יצא לך לעשות טלוויזיה לאחרונה. מתגעגעת?
"כן, בהחלט מתגעגעת. הייתה לי שנה של הפסקה בכלל מעבודה כי ילדתי, אבל אני שמחה לבשר שממש בחודש הבא מתחילים לצלם עונה שלישית של 'הבורר', שזה מאוד משמח גם בשבילי - ואני חושבת שגם עבור הצופים, אם לשפוט לפי התגובות שאני מקבלת ברחוב".