לא מתרפק על העבר

ישראל גוריון מגלם איש עסקים מבוגר ושאפתן בהפקת תיאטרון חדשה שבוחנת את היחס למבוגרים בישראל ד את עיקר התגובות הוא מקבל דווקא על פרסומת שהשתתף בה

יונתן אסתרקין | 21/2/2010 11:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אחרי שהייתה עם חצי רגל בקבר חוזרת הדודה של מנש בביוף להכרה. היא עוזבת את בית האבות הסיעודי וחוזרת לביתה, עליו הספיקו להשתלט בני משפחתה הבטלנים.

במקביל, גדעון הררי, איש עסקים עשיר ומקושר, חובב גולף ובעל רשת בתי אבות, עומד בפני משבר כלכלי חמור: הזקנים בבתי האבות שלו חיים הרבה יותר מהצפוי, מונעים מהכסף להתגלגל והורסים את התוכנית העסקית.

בנוסף מגלה הררי שהבחור הצנוע שנושא את מקלות הגולף שלו הוא פנומן במשחק, ומחליט להרוויח כסף מכישרונו. לצורך העסקה מזמין הררי את הכישרון לבית בביוף לביתו המפואר בקיסריה, ושוכח מההזמנה. וכך, במהלך ערב שישי אחד אי שם בקיסריה, מתדפקת משפחת בביוף מאור עקיבא על דלת משפחת הררי, שלא ממש מבינה מי ומה נפלו עליה.

זאת בקצרה עלילת ההצגה החדשה של תיאטרון חיפה "הדודה של מנש", שעולה השבוע. "הדבר שהכי קסם לי בהפקה זה ההומור הנפלא של אילן חצור, המחזאי, שממש הצחיק אותי עד דמעות", אומר ישראל גוריון, שמגלם את יצחק הררי בהצגה.

"חוץ מזה, אהבתי את המתח שנוצר מהנסיון לשמור על העקרונות לבין תלאות החיים, וכן את ההצלחה של הרומנטיקה אפילו אחרי ארבעים שנה של ציפייה ואכזבות".
רועי בכרך
ישראל גוריון רועי בכרך

גם אתה לא בדיוק פרגית צעירה, יש לך אכזבות ותקוות שנמשכות ארבעים שנה?
"אני משתדל שלא לחשוב על העבר. אומרים שככל שאתה יותר צעיר ככה אתה יותר נוסטלגי, וככל שאתה יותר מבוגר אתה מבין את חוסר הטעם והתוחלת שבזה. אני משתדל לחיות את החיים בהווה וליהנות ממה שמזמן לי כל יום-לעטוף את עצמי בעשייה של היום ולא להתרפק על העשייה של פעם".

ומהי העשייה של היום באמת?
"הכי הרבה צועקים לי ברחוב על פרסומת שעשיתי לתוסף תזונה, שזה מצחיק-אבל אני עושה הרבה. ביימתי ושיחקתי בשנים האחרונות בהרבה הצגות ילדים והצגות תיאטרון כמו 'אוליבר טוויסט' ו'ברנשים וחתיכות' בבית לסין".

"יש לי גם מופע יחיד שלי ועוד מופע שבו אני שר שירים

ישנים של הדודאים יחד עם אסף אמדורסקי, הבן של בני, שאיתו הופעתי עם השירים האלה במשך יותר מ?35 שנה. את אסף אני מכיר מאז שהוא היה תינוק, ולמרות מה שאמרתי קודם על הנוסטלגיה, בכל זאת מרגש אותי מאוד לעמוד איתו יחד על הבמה ולשיר את השירים ששרתי עם אבא שלו".

דמיינת פעם מה בני היה אומר אם היה יכול לראות אותך ואת אסף שרים יחד שירים של הדודאים?
"שאלה טובה. מה אני אגיד לך, מהיכרותי עם בני הוא בטח היה אומר'שאפו'-וזהו. אבל בלב הוא היה מתרגש מאוד".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים