רואים 6/6: על האלבום של הדג נחש
באלבום החדש שלהם "6", הדג נחש מבטיחים משהו מרענן ובהחלט מקיימים. ירין כץ חושב שהם בדרך הנכונה להפוך לקלאסיקה ישראלית
הדג נחש, ''6''

הפיקסיז טענו פעם ש"אם האדם הוא 5 והשטן הוא 6, אז אלוהים הוא 7". אם זה אכן נכון, יהיה מאד מסקרן לשמוע כיצד ישמע האלבום הבא של הדג נחש. בינתיים הם הוציאו את אלבומם השישי שנקרא בפשטות "6", וקשה להגיד שהוא שטני, אלא אם כן יש מובן חיובי למילה הזאת.
הדג נחש הם אחד ההרכבים הכי חשובים ומסקרנים שפועלים בישראל כיום. מדובר בקבוצה של נגנים מעולים שמצליחים ליצור תמהיל מוצלח ביותר שמשלב בין מוזיקה כיפית ומקפיצה למוזיקה מורכבת ומאתגרת, ובין טקסטים פוליטיים וחברתיים לבין טקסטים טיפשיים וסטלניים.
כל מי שמבין בספורט יודע שאחד הקריטריונים המרכזיים שמכניסים ספורטאים גדולים להיכל התהילה ולספרי ההיסטוריה זו ההמשכיות שהם מצליחים לייצר. במובן הזה הדג נחש הם בהחלט הרכב מנצח והאלבום החדש הוא עוד אבן חשובה בקרירה המשגשגת שלהם.
כבר מהקטע הפותח של האלבום, שאורכו 43 שניות בסך הכל, הדג נחש מצהירים על כוונתם לחדש למאזין ולרענן את אוזנו העייפה - "זה קורה לי פעם בכמה שנים/ הרדיו מנגן צלילים לא מוכרים/ אני עוצר בצד את המכונית/ מגביר את הווליום מתמסר לביט/ זה משהו טרי משהו חדשני/ האוזניים מזדקרות אני לא מאמין/ החיוך מתרחב משנייה לשנייה/ למוזיקה צולל שוב/ סופר גרוב זה מתפשט לי בגוף".
הם מבטיחים משהו מרענן והם בהחלט מקיימים. הרצועה השנייה, אמנם נקראת "אני מאמין", אבל היא יותר בגדר "אני מאשים" וכך היא נפתחת: "אני מאמין שנכון להיום/ חלקינו באי השגת השלום/ משמעותי וגדול לא פחות מחלקן/ של כל המדינות השכנות" והיא ממשיכה באווירה דומה - "אני מאמין שאין פה שוויון/ שהגזענות שבתוכנו עוד תוליד את האסון/ שאם לא נתעשת לא נתחיל להבין/ ספק אם נוכל לחגוג עוד שישים".

השיר הבא "לא מספיק" עובר למחאה כמעט ניאו-מרקסיסטית נגד תרבות הצריכה וכך האלבום ממשיך ומדלג בין חאפלה מזרחית בניצוחו של יהודה קיסר ("שיר נחמה"), שיר גרוב סטלני על תהליך היצירה של השירים שמתרחש "בסלון של סלומון" (אפשר אף להתפלצן ולומר שמדובר בשיר ארספואטי), שיר בערבית שנקרא "ערבי 16", שיר שמגולל את סיפורו העגום של עובד זר בישראל שהולחן על ידי הדג נחש למילים של גלעד כהנא וכמה שירים באנגלית, חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות.
בנוסף לכל האמור לעיל, החליטו הדג נחש להוסיף לאלבום
הדג נחש אולי ניסו ליצור פה את "Imagine" הישראלי, אבל רק הזמן יגלה האם השיר הזה ייכנס לפנתאון השירים החשובים כמו "שיר לשלום" או לפנתאון השירים המאוסים כמו "שיר תקווה" של אביב גפן. בכל מקרה יש כאן את כל המרכיבים כדי להגיע לכל אחד מהם.

בסוגיית השירים באנגלית, הדג נחש שואבים השראה מהבלקן ביט בוקס כאשר הם מרשים לעצמם לערבב עברית עם אנגלית ואפילו לא לנסות לשיר עם מבטא. אני מעדיף את הגישה הזו שהיא הרבה פחות מקוממת ומעמידה את המוזיקה במרכז ואת השפה ככלי כמו כל אחד מכלי הנגינה.
לכל שפה יש צליל משלה ומובנים משלה, והדג נחש לא מאבדים את יכולות הגרוב שלהם גם כשהם עוברים לאנגלית או לערבית. אמנם מתוך ארבעה שירים באנגלית לא כולם נמצאים באותה רמה, אבל בסך הכל אין נפילות גדולות ויש הגיון מאחורי השימוש בשפה זרה כשללהקה יש שאיפות להצליח בחו"ל.
יש סיכוי גדול שהדג נחש יהפכו ברבות השנים לקלאסיקה ישראלית ויאספו עשרות אלפי אנשים להופעות איחוד בפארק הירקון, כך שהייתי ממליץ למי שרוצה לספר לילדים ולנכדים שהוא הכיר אותם בזמן אמת, לרכוש את כל ששת האלבומים ולחפש אותם בהופעה הקרובה למקום ביתכם. מדובר פה בהשקעה שתשתלם כבר בהווה בהאזנה למוזיקה משובחת, אבל לדעתי גם בעתיד הרחוק יותר.
