ברית חדשה: ראיון עם מתי כספי

אחרי שעצר טרמפים בפרסומת ל"ביטוח ישיר" וזכה לחיקוי מעולה ב"ארץ נהדרת", חוזר מתי כספי לימיו הגדולים בדואט חדש עם יהודית רביץ. כן, זה בדיוק אותו כספי ישן וטוב. הו בי די בם בם

רועי בהריר | 7/3/2010 15:55 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 מתי כספי ויהודית רביץ - בגוף אחד
 מתי כספי ויהודית רביץ - בגוף אחד
מתי כספי ויהודית רביץ - בגוף אחד

מתי כספי לא אוהב שעיתונאים מתקשרים אליו. גם אם זה לצורך ראיון שאמור לקדם סינגל חדש שלו (במקרה הזה, "בגוף אחד" - דואט קצבי בניחוח סבנטיז, עם שותפתו משכבר הימים, יהודית רביץ). הוא תמיד מעדיף לקחת מהיח"צן את הטלפון של העיתונאי, ולהתקשר בעצמו. כך קורה גם הפעם. הנה, שיחה לא מזוהה, זה בטח הוא. "היי רועי, זה מתי", הוא אומר, על אף שאין בכך צורך של ממש, לנוכח ניגונו המוכר של קולו המהדהד. "שמע, אני עם רגל וחצי בחוץ, זה בסדר שאתקשר אליך מהאוטו ונדבר תוך כדי נסיעה?".

אין בעיה, רק תיזהר לא לעשות תאונה, כי אחר כך זה בלגן עם הביטוח, כמו שאתה יודע.
"כן, בוודאי, אל תדאג, יש לי ביטוח, זה בסדר".

שיט , הוא לא צחק מהבדיחה (המרפררת לפרסומת האחרונה בכיכובו ל"ביטוח ישיר"). אני מקווה שהוא לא נעלב והחליט לוותר על הראיון, כי חבל, אני ממש אוהב אותו. אני חושב, כמו רבים, שהוא אחד המלחינים הגדולים והייחודיים ביותר שצמחו כאן, גם אם האקורדים המטורפים שהוא נוטה להשתמש בהם עשו לי הרבה צרות בימים שבהם חלמתי להיות גיבור גיטרה. הבנאדם פשוט חתום על כמות עצומה של פזמונים מופתיים בנוף הזמר העברי: "ברית עולם", "הנה הנה", "ימי בנימינה", "בלילות הקיץ החמים", "מישהו", "ילדותי השנייה" ועוד רבים.

באלבום החדש שלו, "נפש תאומה", המבוסס על שירים שנכתבו על ידי הנפש התאומה שלו, אהוד מנור ז"ל (ליתר דיוק, 13 שירים שנמצאו במגירתו של מנור, אחרי שהלך לעולמו), הוא חוזר להיות מתי כספי הישן, הטוב, הקלאסי, המצמרר החל מהתו הראשון. כספי עושה פה חתיכת יו-טרן בחזרה למקורות, וכן, זה מקסים.
צילום: יח''צ פונוקול
מתי כספי צילום: יח''צ פונוקול

מצחיק אותי. אסי כהן
מצחיק אותי. אסי כהן צילום: אוהד רומנו

או, הנה עוד שיחה לא מזוהה, כנראה שהוא לא עד כדי כך נעלב. "אני מאוד שלם עם הפרסומת הזאת", הוא אומר, "התסריט מאוד הצחיק אותי, וגם הבמאי שם מאוד מצא חן בעיניי. ישבנו, הייתה בינינו כימיה, עבר בינינו אותו קו של הומור, ובסוף החלטתי שמתאים לי לעשות את זה. למה לא?".

באמת למה לא. גם אני לא מבין את הסיפור שעושים מזה. לך, בכלל, יש היסטוריה לא קצרה עם פרסומות.
בניינטיז השתתפת בפרסומת מצוינת ל"מרידול", ובסבנטיז עשית פרסומת קורעת ל"אולמי ארגמן" בחולון.
"או-ווה, אתה מזכיר לי נשכחות. אכן הייתה תקופה שבה כתבתי שירים ומנגינות לפרסומות, אבל באיזשהו שלב החלטתי להפסיק עם זה, כי גיליתי שזה מחבל לי ביצירה. פשוט מצאתי את עצמי יושב על טקסטים רציניים, ומחבר להם מנגינות של 30 שניות. זה היה מאוד בעייתי".

ומה אתה חושב על כל אלה שיורדים עליך עכשיו בגלל הפרסומת ל"ביטוח ישיר"?
"בוא אני אגיד לך משהו קצת חריף: כשזונה מוכרת את הגוף שלה, היא יודעת שהיא מתפרנסת מהגוף של עצמה. לעומתה, יש כל מיני עיתונאים שמתפרנסים מחיים של אחרים. זה, לדעתי, המקום השפל ביותר שאפשר להגיע אליו. אתה יודע, לחיות על גבם של אחרים. כל פעם הם נתפסים למישהו אחר, כמו איזו קרצייה, שלצערי עדיין לא מצאנו את הדרך להסיר אותה מחיינו, אז עדיף פשוט להתעלם ממנה".

ואיך אתה עם חקיינים? גם הם, לדעתך, קרציות?
"מה פתאום, החיקוי שאסי כהן עשה לי ב'ארץ נהדרת' הוא פשוט אדיר. ממש פנטסטי. אפילו התקשרתי אליו והחמאתי לו על זה. האמת היא שאני, באופן אישי, לא רואה טלוויזיה, אבל הבת שלי ממש נבהלה כשראתה את זה. היא הייתה בטוחה שזה אני. הוא ממש-ממש קלע לשפת הגוף שלי".

צילום: אמיר מאירי ואריק סולטן
חוזרים להיות ביחד. יהודית רביץ ומתי כספי צילום: אמיר מאירי ואריק סולטן

טוב , אבל אנחנו לא פה בשביל הדמות האדישה והמחייבת חיקוי ההיא, אלא יותר בשביל היוצר הדגול שחוזר לשתף פעולה עם יהודית רביץ שנים אחרי הפרויקט המשותף האחרון שלכם - "ארץ טרופית יפה".

מחווה לעבודה המשותפת. אהוד מנור ז
מחווה לעבודה המשותפת. אהוד מנור ז"ל אריק סולטן
"יש בינינו קשר היסטורי, ומה שקורה עכשיו זה מעין סגירת מעגל. המפגש המחודש שלנו היה נפלא, היא זמרת מצוינת שכיף מאוד לעבוד איתה, היא מבינה דברים מאוד מהר, ועדיין מתחברת לחומרים שלי בקלות. למעשה, תוך שעה מהרגע שבו היא נכנסה לאולפן כבר היה לנו טייק. בכלל, אני חסיד נלהב של טייקים ראשונים, ובתקליט הזה נתתי יד מאוד חופשית לנגנים שלי, כדי שזה יהיה כמה שיותר קרוב ללייב".

זה גם נשמע מאוד דומה לחומרים שאפיינו אותך פעם, בשנות השבעים והשמונים. סוג של רטרו.
"אני לא מתמצא במילים כמו 'רטרו'. הדבר היחיד שאני יודע על המילה הזאת הוא שהיא נגזרת מהמילה 'רטרואקטיבי' - אבל אם אתה מוצא בחומרים האלה חזרה לשנים ההן, אז בסדר, יכול להיות. הרבה אנשים אמרו לי שאני חוזר פה לימיי הקלאסיים, וכן, יש בזה משהו".

"בגוף אחד", לצורך העניין, הוא שיר מאוד אינטימי של מנור ז"ל, שלא נאמר ארוטי. לא מביך אותך לשיר דברים כמו "אש מכל העברים, היא נוגעת בשמים, כשאנחנו בוערים"?
"נכון, יש משהו ארוטי ומאוד אינטימי בשיר הזה, וכנראה שזו הייתה דרכו של אהוד לבטא את האהבה - אבל מצד שני זה לא נועז בצורה זולה ושפלה. זה טקסט שמאוד מצא חן בעיניי, וזה מה שחשוב".

איך אתה מרגיש לגבי היכולות המקצועיות שלך כמלחין וכמבצע? הן שמרו על כוחן, לדעתך?
"האמת היא שרק היום אני מרשה לעצמי להגיד בפה מלא שאני מבצע מצוין. היכולות הווקאליות שלי השתפרו מאוד ב-20 השנים האחרונות. להבדיל מזמרים אחרים, שבערוב ימיהם מורידים את הטונים ואפילו עושים שינויים בשיר כי הם לא מסוגלים כבר לבצע אותו. אני, ככל שאני מתבגר, הקול שלי נעשה הרבה יותר טוב. אם תקשיב עכשיו לכל האלבומים שלי ברצף, תוכל ממש לשמוע את השינוי הזה".

האמת ששמעתי, והרבה יותר מפעם אחת, אבל לא מצאתי בעיות כלשהן בשירה שלך.
"קודם כל, תמיד משמח אותי לשמוע את זה. הופעתי פעם בבית סוהר, ואיזה אסיר אמר לי שיש לו כל התקליטים שלי, וגם את מערכת הסטריאו שלי".

גדול . תגיד, אתה מודע למה שגיטריסטים מתחילים אומרים על השירים שלך, נכון?
"לא, מה הם אומרים?".

שאתה עושה אותם מסובכים בכוונה.
כספי צוחק. "טוב, זה לא נכון, כמובן. באותה מידה, אתה יכול גם את להאשים את הפינים על כך שהם בכוונה מדברים ככה, כדי שלא נבין".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים