משפחת סימפסון ביקרה בישראל
אמש שודר בארה"ב פרק של "משפחת סימפסון" המוקדש כולו לישראל. עם סאשה ברון כהן על תקן המדריך ראינו את הומר מפתח תסביך משיחי, את בארט גונב פתקים מהכותל ואת מארג' אומרת Shalom. היה קורע מצחוק
כפי שדווח בהרחבה בעבר, בעונה ה-21 החליטו יוצרי הסדרה "משפחת סימפסון" להעתיק פרק אחד לישראל. התוצאה הייתה מצחיקה בטירוף.
הפרק, שנקרא "The Greatest Story Ever D'ohed" (שילוב של הכינוי האנגלי לתנ"ך והביטוי המפורסם של הומר), מתחיל כאשר הומר מפריע לקבוצת התנ"ך של השכן שומר המצוות נד פלנדרס. אז מזמין אותו השכן השמרן למסע לירושלים בניסיון להציל את נפשו (וכדי לנסות את הדבר הזה שנקרא "פיתה"). אלא שהומר תוהה למה עליו לקחת – אפילו בחינם – את משפחתו ל"אזור מלחמה, ארץ מלאת פנאטים דתיים, מדינה ללא חזיר, במדבר ללא קזינו".
שכנוע קל ומשפחת סימפסון כבר על המטוס. עם הנחיתה שובר המטוס כוס זכוכית לקריאות "לחיים" של הפקחים, ובטרמינל אנחנו כבר בברוכים הבאים לישראל, המקום שבו רואים את "כספי המסים האמריקאים בפעולה".
הקבוצה המאורגנת של פלנדרס שוכרת מדריך מקומי, אותו מדבב השחקן סשה ברון כהן ("בוראט", "ברונו" ויהודי גאה בעל שורשים ישראליים). המדריך, במבטא ישראלי כבד ומדוייק, מסביר להם שהוא התגורר בלונדון ולכן הוא מדבר אנגלית באופן רהוט כל כך (בדיחה מוצלחת על הישראלים שחיים באשליה שאמריקאים מבינים מה שהם אומרים). הוא גם משבש סלנג מקומי וכך נולד הביטוי המופלא "Shut your face".
במהלך ההסברים לקבוצה מבחין לפתע המדריך בישראלי
כמובן שהפרק לא היה יכול לעבור בשלום ללא התייחסות ליכולות הביטחוניות של ישראל. ילדה קטנה וחזקה באופן מפחיד (בדיבובה של יעל נעים, כבוד) מגלה לבארט שאפילו עליו יש מידע לזרועות הביטחון הישראלים וש"קרב מגע", שהפך לטרנד הוליוודי מפורסם, מנצח את הקראטה ואומנויות הלחימה היפניות בנות מאות השנים.
בכותל המערבי קראסטי הליצן, על תקן היהודי החמדן, מבקש מאלוהים שימחק לו כמה דוחות חנייה (אחרי שהוא מבקר ב"גאזה סטריפ", מועדון חשפנות ששמו משחק עם השם האמריקאי לרצועת עזה). ובארט מעדיף דווקא לשלוף פתקים מהכותל, כי זה מה שאלוהים עושה – "קורא תפילות ומתעלם מהן".
רגע לפני הסוף, הומר ורבים מחבריו לסיור לוקים בסינדרום ירושלים וסבורים שהם "המשיח". אז מה הבשורה על פי הומר? "שלום ועוף", כי הרי זה מה שמשותף לכל הדתות - רוצים שלום ואוהבים לאכול עוף.
אחרי שתסיימו לצחוק מהפרק - מדובר בפרק עמוס הברקות, אפילו יחסית לסדרה שנונה זו - קצת מפחיד לחשוב מה העולם חושב עלינו הישראלים. מצד אחד, הפרק מעורר סקרנות עצומה בקשר לישראל. הוא מציג את מדינתנו באור מעניין, כמקום היסטורי ותיירותי עמוס במקומות קדושים. שזה, למעשה, שירות כלכלי לא רע בכלל, במיוחד כשמדובר בסדרה שמשודרת בכל העולם.
מצד שני, הפרק כל כך עמוס סטריאוטיפים לגבי ישראלים (אלימות, חמדנות וחוסר סבלנות הן רק חלק מהתכונות שמודגשות שם) שמתעורר חשש שמדובר פה בחגיגה גזענית שתשודר למיליוני בתי אב. ובעצם, שהם יפחדו. אנחנו הרי יודעים "קרב מגע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם