אין מה לראות: על שידורי החג בערוצים השונים
שידורי החג בטלוויזיה היו חגיגה של שידורים חוזרים וחוסר השקעה, כולל לקט של "חטופים", פסטיבלי הזמר העברי ומשה דץ. אם כבר החלטתם שכולם בחו"ל אז למה בכלל לשדר?
באותן דקות, בעודי מחפש מסרים חבויים של העורך בבחירת הקטעים ללקט, עוד לא ידעתי שזה רק הסיפתח לחבילת הפינוק המושקעת שהערוצים המובילים מכינים עבורנו לקראת החג. מילא תמהיל השידורים החוזרים של תוכניות בישול, מסורת ושירה. קצת דוקו, נפילת חומת ברלין וחיי אישים מרכזיים בתולדות האומה. בסדר. גם הסרט בפסגת ערב החג, "אהבה ממבט שלישי", היה מספיק ישן כדי שאשכח כמה פעמים ראיתי אותו, אבל בחייאת, בתוך פחות מיממה להפיל עלינו שני חלקים ממופע הצדעה לאפי נצר? יומיים שלמים, שלושה ערוצים, ומהבוקר עד הלילה רק שידורים חוזרים?
סליחה, היה גם צ'ופר מיוחד לפסח, מגזין עדכני עם משה דץ. טאלנט הבית שנשאר שבת כדי לארח את יגאל בשן, לקרוא לשגית רביבו שש פעמים "נשמה שלי", ולהפתיע אותה ואותנו בדואט חד פעמי (יש לקוות) עם הבעל, חיים.
זה נכון שאף אחד לא מכריח אותנו לראות טלוויזיה. מצד שני, גם לא מאלצים אף אחד לעשות טלוויזיה. אין לכם מה לשדר, היוצרים צריכים להיערך למימונה, או שסתם החלטתם שכולם בחו"ל וחבל להשקיע באלה שנשארו בבית? שיהיה.
אבל במקום למרוח אותנו בין מקבצי הפרסומות, נראה אתכם גברים. קחו החלטה ותסגרו את הערוץ לימי החג. תבקשו יפה מוועד הטכנאים ברשות השידור, בטוח יש עליהם פורמט מוכן לשיקופית ההתנצלות. תאחלו חג שמח לכל בית ישראל, עם איור יפה של יונה, כוס יין ומצות על המסך. תלוו את הכתובית במוזיקת מעליות, שחלילה לא תצטרכו לשלם תמלוגים לאקו"ם, ותחזרו לשדר כשישתלם לכם.
לפחות לפסטיבלי הזמר ההיסטוריים שממחזר הערוץ הראשון עוד יש סוג של ערך נוסטלגי. בטח בשעות שזה קורה, 12 בלילה וצפונה. הזדמנות לזפזפ, לחייך קצת מול רבקה מיכאלי, מודל 79', שמציגה את "להקת הבנות החדשה, "סקסטה".
גם אם ערוץ 2 היה משדר לופים של "העולם הערב" או את תחילת הדרך של "לילה גוב" - מבטיח שהיינו מכשכשים בזנב. אבל למצוא באפסנאות את השעשועון "מסדר זיהוי", בערך הדבר הרע היחיד ששלמה בר-אבא עשה בקריירה, זה נוסטלגיה בערך כמו שסוברו87' זו מכונית אספנים. ולא, גם בשביל סרטי קולנוע
אתמול בצהריים, מול טקס מלכות היופי, אירוע שהיה קשה לצפייה גם במקור לפני חודש, כבר התחלתי לפנטז על "נשות הטייסים". אז נגיד שהפקת יוקרה שכזו לוקח זמן לפתח, אבל איך משאירים אותנו כל החג בלי אף תוכנית ריאליטי? כמה מסובך לקחת חמישה חוקרים פרטיים, לתת להם פרטים של משפחה אקראית ולשלוח אותם לחפש רפש ולסכסך בין בני הזוג?
הנה יש לכם פורמט. עליי. המנצח, כמובן, יהיה הראשון שיביא ראיה שתוביל לגירושים. רק תעזבו אותנו כבר מלקט "שורדות בבית" וערבי מחווה משומשים. עוד צריך לחשוב איך משלבים ברעיון אס-אםאסים בשקל וחצי להצבעה, אבל זה יכול להיות קונספט גאוני שיוביל לוח שידורים שלם. דמיינו את הפרומואים כש"סופרנני" תנסה להציל את המשפחה מהמשבר.
מקסימום, אם הבעל ייזרק לרחוב, תמיד אפשר לשלוח אותו אל הגברת וילנאי פדרבוש לפרק המשך מיוחד על חסרי הבית. אגב, אורלי, אנשים נורמטיביים לא צריכים שהעירייה תסדר להם מקום לינה מיידי כדי לא לישון ברחוב. אני לא אדם אהוב במיוחד, ואני יכול לחשוב על יותר מעשרה בתים שבמקרה הצורך אוכל להתרסק אצלם בסלון, הרבה לפני שאאמץ ספסל בפארק הירקון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם