"זה היה יכול להיות גם אני"
הראל מויאל מספר על הקשר האישי לצבא ומסביר מדוע בחר לבצע את השיר "רכבת אחרונה למציאות" שכתב החייל אילן נייגר ז"ל, המשתתף בפרויקט מיוחד ליום הזיכרון
אחד המשתתפים בפרויקט הוא הזמר הראל מויאל שיבצע את השיר "רכבת אחרונה למציאות" שכתב טוראי אילן נייגר ז"ל מחיפה, שנהרג בתאונת דרכים ב5- באוקטובר 1976 כשהיה בן 18 בלבד.
"בחרתי בשיר הזה כי הוא עוסק במשהו שהתחברתי אליו באופן אישי. כמו כל חייל", מספר מויאל בשיחה עם nrg. "זה שיר שמבחינתי יש לו הרבה משמעויות. אני התייחסתי אליו כאל עיסוק בריחוק מההורים של חייל שהתגייס לא מזמן ומחכה לחזור הביתה, של משהו חדש שצריך להתרגל אליו".
מה גרם לך להשתתף בפרויקט?
"רציתי להנציח את האדם מאחורי השיר, ולהשלים את מה שהוא לא הספיק. להוציא לפועל את השיר שהוא כתב. נתנו לי לקרוא כמה טקסטים ולשיר של אילן מאוד התחברתי. הוא הכי דיבר אליי".
אתה עצמך הכרת מישהו שנפל בזמן השירות?
"היו כמה מקרים של חיילים שנפלו גם ביחידה ששירתתי בה, גם חברים מהשכונה. בתור ילד גם יצא ששרתי בטקסים. היום הזה תמיד קשה לי, עצוב ונוגע בי, גם בתור אדם שהיה שנים בצבא כולל שנתייים בקבע, ועבר דברים וארועים דומים. זה היה יכול להיות גם אני".
אתה מופיע בטקס השנה?
"הופעתי בבית הלוחם בירושלים וביצעתי כמה שירים שכתבתי שקשורים בצבא, למשל את השיר 'הלם קרב' מהאלבום השני שלי שמדבר על הפן השני של יום הזיכרון - על הלומי הקרב, שהם גם אנשים שאין להם דרך חזרה לא פחות ממשפחות שכולות".
הראל מויאל
צילום: גולן ליבונצ'יץ'
רכבת אחרונה למציאות/ אילן נייגר ז"ל
עומד בבדידות התחנה
שבדמיון שלי, הפרוע
זוהי ההזדמנות האחרונה
לחזור לכל הגרוע
מכין את מטפחת הבד
לנופף בה
לשלום
לכל נוסע מכובד
שייטוש את החלום
ניצב שם בודד, ובלי לאות
צופה בקטר המתרחק -
רכבת אחרונה למציאות
ואני שותק, שותק, שותק...
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם