כשבאתי להוליווד, אמרו שאין לי עתיד: קלינט איסטווד חוגג 80
קלינט איסטווד, מגדולי היוצרים בתולדות הקולנוע, יחגוג השבוע יום הולדת 80. לכבוד המאורע, פרויקט מחווה מא' ועד ת'. הטוב, הרע והמכוער
מלון סנטה פה, יורודיסני צרפת. ילד בן 12 עומד ומתבונן. בעוד דקות אחדות ייכנס אל עולם של אגדות. ממלכת פנטזיה מסחררת. ממוסחרת. בינתיים הוא עומד ומתבונן. ממתין על שפת המדרכה להוריו שמתעכבים מעט בלובי. שואף לקרבו אוויר אירופי צונן. מתבונן.
תכף דונלד ומיקי ורכבת הרים. אבל למי אכפת. עכשיו הוא מרותק למקום אחר. מסעיר יותר. משיב עיניים סקרניות לכיוון הדמות קפואת המבע, ספק מיוסרת, שנועצת בו מבט נוקב ויודע כל מתוך שלט שמתנוסס מעל רחבת המלון. יש לו כובע רחב שוליים, סיגריה בזווית הפה, לחיים שלא פגשו תער כבר יובלות ועור מחוספס שהשמש חרצה בו קמטים של אופי.
מה הסיפור שלו, תוהה הילד בראשו. מאין בא ומתי ילך. לאן נודדות מחשבותיו. והדמות הקשוחה, רבת הרושם והמסתורין, נוצרת את כל סודותיה. ממש בקרוב יתחיל הילד לקלף מהם את האבק. שלוש שעות אחרי הנחיתה בארץ כבר יתייצב נרגש בחנות הווידאו השכונתית ויבקש מהמוכר את המערבון של הספגטי. נו, הכי מפורסם. הסרט עם השלושה.
תרשום על המנוי, יכריז בקולו המתחלף, וימהר בחזרה הביתה. יכניס את הקלטת למכשיר, יתבונן בזר המוכר מהשלט, ילמד את שפת גופו החסכונית. יתוודע אל בדידותו של הפרש הדוהר למרחקים ארוכים. מאז, כבר קרוב ל-20 שנה, הוא יעקוב בדריכות אחר כל מעללי אותה דמות, כלומר האיש שגילם אותה, שימשיך לביים ולשחק ולא יפסיק לרתק. נודד בקו האש, בעורף האויב, פושט עם שחר, רוכב במדבר, בדרך לאוצר, חוצה גשרים ומחוזות, עם אקדח מגנום למיגור הפשע ברחובות, נכנס לזירת אגרוף של המתות חסד, חודר שוב ושוב לעולם מושלם.
ומדי פעם שולף הילד הזה ממגירות זיכרונו את הרגע ההוא שבו עמד שם והתבונן, על שפת המדרכה, מחוץ למלון סנטה פה. חצי שעה נסיעה מפריז. ארבע דקות ממיקי מאוס. עשרה מטרים מהשלט של האיש עם הכובע. צורב לעד את פרטי התמונה האייקונית. לא יכול להתיק את העיניים. מתבונן בפעם הראשונה בפנים הבלתי נשכחות של קלינט איסטווד.
איסטווד, קלינט
ב-31.5.1930 הגיח לאוויר סן פרנסיסקו תינוק במשקל 5.62 קילו . מעין רמז לבאות - זה הגדול ענק יהיה. אבל ההתחלה, כמו בדרך כלל, לא הייתה קלה. איסטווד התקשה לפרוץ, הופיע בסרטים סוג ז' מעוררי גיחוך, מצא עדנה בטלוויזיה, השתעמם ונסע לצלם סדרת מערבונים מעבר לאוקיינוס.
באירופה קלטו די מהר את מה שלאמריקה, כרגיל, לקח שנים לגלות. קראו לו יפיוף. אמרו שהוא מוגבל. בקושי מסוגל לשחק. תקוע לנצח על אותה הבעה עצית. אפס מנעד רגשי. ואז הוא חזר הביתה, ככוכב. עשה כמה סרטים, התחיל גם לביים.
לאט לאט השתנה היחס לאיסטווד שנחשב היום, בגיל 80, לאחד הקונצנזוסים הגדולים שיש. תו תקן של איכות. צניעות. עבודה קשה. תעוזה יצירתית. בחירות מגוונות. טיפול רגיש בסוגיות מוסריות מעורפלות. מחויבות אבסולוטית לדבר שהוא יודע לעשות הכי טוב. לדבר שנקרא קולנוע.
בירד
תמונת קולאז' ביוגרפית של הסקסופוניסט צ'רלי "בירד" פארקר (פורסט וויטאקר בתפקיד וירטואוזי שהביא לו את פרס השחקן בפסטיבל קאן). הבמאי איסטווד מתחבר כאן בטבעיות לאחת מאהבותיו הגדולות: מוזיקת ג'אז.
בלתי נסלח
לקראת סוף האייטיז נדמה היה שאיסטווד לקח איזו פנייה בקקטוס הלא נכון והלך לאיבוד במדבר. קשה להכריע מה הייתה נקודת השפל - הממזר החמישי לשושלת "הארי המזוהם" או הקומדיה הדלוחה "קאדילק ורודה" - אבל לא מעט אנשים סברו שהקאובוי גמר את הסוס.
תשובתו למלעיזים הייתה "בלתי נסלח" - (92') מערבון קודר שפירק ובדק וכתש עד דק את כל מוסכמות הז'אנר, תוך הדגשת הפער בין מציאות למיתוס וחתירה תחת החלוקה המוסרית המקובלת לאזורי שחור-לבן של רע וטוב.
המבקרים היללו, הצופים השתוללו והסוף היה מוזהב: צמד פסלוני אוסקר שסידרו לקלינט עונת דאבל חלומית. בקו האש הפעם האחרונה שאיסטווד הצטלם לסרט של במאי אחר (וולפגנג פטרסן, 93'). שובר קופות סוחף שבמרכזו פרנק הוריגאן, סוכן חשאי מצולק בנפשו שלא הצליח למנוע בזמנו את רצח קנדי. מתנקש פסיכופת חדש (ג'ון מלקוביץ') מספק לו חוויה מתקנת.
גיבורי הדגל החלק הראשון בפרויקט שאפתני המתחקה אחר קרב איוו ג'ימה במלחמת העולם השנייה. בעוד "גיבורי הדגל" מביא למסך את סיפורם של המניפים האמריקאים מהתמונה האיקונית ההיא על הגבעה, מתאר החלק השני - "מכתבים מאיוו ג'ימה" - את התרחשות האירועים מנקודת מבט יפנית.
התוצאה היא יצירה הומניסטית שלמה ומרשימה על אלימות, אובדן, גבורה ופרספקטיבה. העובדה שאיסטווד הפיק וביים את צמד הסרטים הזה בעיצומה של התבוססות הצבא האמריקאי בבוץ העיראקי, רק מחדדת את המסר.
גראן טורינו
סרט הפרידה של איסטווד כשחקן. וולטר קובלסקי, מכונאי רכב בגמלאות ובוגר מלחמת קוריאה, איבד את האישה, התנתק מהילדים ובאופן כללי מאס בבני האדם, בדגש על כמרים, שחורים, היספאנים, אסיאתים, יהודים ומה שביניהם. אחרי שחבורת פרחחים מנסה להרים לו מהגראז' את האוטו, מבין קובלסקי שהגיעה העת למעשה "נבלות" שישיב קצת סדר לשכונה.
למרבה הנס, או שמא חוכמת הגיל והניסיון, הוא עושה את זה בלי לירות ולו ירייה אחת! איסטווד הבמאי מעצב גיבור אמריקאי מזדקן ורוטן שסוגר מעגל עם הפרסונה הקולנועית של איסטווד השחקן. 116 דקות של ניבולי פה, יריקות, הערות גזעניות וכל כך הרבה אנושיות מכמירת לב.
גורילז
להקה בריטית שסינגל הבכורה מרומם הנפש שלה נושא את שמו של חתן שמחתנו. כמה שנים אחר כך פצחו הגורילז במחווה איסטוודית נוספת כשהוציאו שיר נוטף אלימות טקסטואלית וקראו לו "הארי המזוהם".
גולף
הספורט החביב על אנשים מהסוג שיכול להגיע לעבודה במסוק פרטי (ע"ע כסף). וכשמדברים על מועדון הגולף "תהאמה" בכרמל, איסטווד הוא לא סתם עוד חבר. הוא הבעלים.
דון סיגל
האיש שהשפיע יותר מכל אחד אחר, בצוותא עם סרג'יו לאונה, על קריירת הבימוי של איסטווד. למרות שביים את קלינט בחמישה סרטים - בהם "המצוד", "הבריחה מאלקטרז" ו"הארי המזוהם" - סיגל המנוח ידע שהוא לא שייך למגרש של הגדולים באמת.
לפחות הוא יכל להשקיף מרחוק בגאווה על הכוכב-תלמיד המצטיין, שקיבל ממנו שיעור חשוב בעבודה קולנועית חסכנית, מהירה ומדויקת (ע"ע שיטה). עשה מערוף יפה כשהגיח לתפקיד אורח ב"מיסטי", סרט הביכורים של איסטווד כבמאי.
דינה רואיז
האישה שאיתו כבר 17 שנה, הישג שאין להפחית בערכו. הניצוץ בין איסטווד לרואיז, לשעבר מגישת חדשות בטלוויזיה שצעירה ממנו ב-35 שנה, נדלק במהלך ראיון. הוא נכנע לכוח המשיכה. היא עזרה לו לאחד את המשפחה. הוא לקח אותה להתחתן בווגאס. היא ילדה לו בת זקונים. והעולם כולו שמע מה באמת עושה למיסיז איסטווד חם בלב: "העובדה שאני בסך הכל האישה השנייה שהוא נישא לה ממש מרגשת אותי ".
הטוב, הרע והמכוער
גדול מערבוני הספגטי בכל הזמנים. נופי המדבר מעולם לא היו קסומים ומדממים יותר מאשר ביצירת המופת מ-1966 שחתמה את טרילוגיית האיש ללא שם - קדמו לה "בעבור חופן דולרים" ו"הצלפים" - של סרג'יו לאונה.
העלילה שמתרחשת בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית, מתמקדת במסעם של שלושה אקדוחנים לגילוי אוצר זהב שהוטמן בבית קברות על ידי חייל מצבא הדרום. "עיני מלאך" הרע (לי ואן קליף) וטוקו המקסיקני המכוער (אלי וולך) רוכבים אל עבר השלל על רקע המוזיקה המרטיטה שהלחין אניו מוריקונה, אולם מי ששולף ראשון וצוחק אחרון בתלת קרב המטורף הזה הוא כמובן בלונדי הטוב (איסטווד).
בדרך הם נחשפים לזוועות המלחמה, מפוצצים גשר בסצנה בלתי נשכחת ומשאירים לעולם את הציטוט האלמותי הבא: When you have to shoot, shoot, don't talk ואכן , אין מה לדבר - בעקבות הסרט הפך איסטווד להרבה יותר מעוד כוכב. הוא נהיה מיתוס.
הארי המזוהם
המיתוס הגיע לפסגה חדשה בסרט הפולחן הזה (71'), שהראה לעולם למי יש את המגנום הכי גדול בסביבה. האגדה מספרת שהמפיקים בכלל לא רצו את קלינט לתפקיד הארי קלאהן, כיוון שחששו שהוא צעיר מדי. הם בלעו את הליהוק רק אחרי שג'ון וויין, פרנק סינטרה ורוברט מיצ'ם דחו את התפקיד.
איסטווד מצדו החליק באלגנטיות לחליפת השוטר חסר המעצורים ויצא לקרב מוחות מול צלף פסיכופת שמטיל טרור על סן פרנסיסקו. מבקרת הקולנוע פולין קייל טענה שסרטו של דון סיגל מדיף ניחוחות פשיסטיים, אבל מיליוני צופים ברחבי העולם לא התכוונו לסתום את האף.
אחר כך הגיעו ארבעה סרטי המשך, כולל "מכת פתע" שאיסטווד ביים - ומשם, בניגוד לטעות הנפוצה, לקוח הציטוט - go ahead make my day אבל הקסם של הפעם הראשונה הלך והתעמעם.
וורקוהוליק
איך עוד אפשר להגדיר אדם ששיחק בקרוב ל-70 סרטים, ביים 34 ובאמצע מצא זמן לגיחה קצרה לפוליטיקה המקומית (ע"ע כרמל). אמביציה בקנה מידה חריג? הספק בלתי נתפס? חריצות של נמלה על ספידים? כל התשובות נכונות.
ותודה להוריי
איסטווד ואחותו הבכורה ג'ין גדלו והתחנכו בבית פרוטסטנטי מהמעמד הבינוני. את ילדותו חווה בצל השפל הכלכלי הגדול (סרטו "ההחלפה", בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי, מתאר את התקופה), שאילץ את משפחתו לנדוד ברחבי קליפורניה בחיפוש עבודה.
אביו קלינטון, לשעבר מוכר אגרות חוב, הצטרף לתעשיית הפלדה, ואמו מרגרט-רות עבדה במפעל. לא פעם סיפר כי לערכים שספג מהוריו באותן השנים הייתה השפעה ניכרת על מוסר העבודה שלו.
זכר אלפא
חזק, קשוח, אמיץ, פורץ דרך, נערץ, חזותו מרשימה, יכולותיו גבוהות, נוכחותו דומיננטית. קלינט איסטווד, נו.
חמלה
מוטיב מרכזי בגוף היצירה האיסטוודית שתופס עם השנים נפח גדול יותר. לא משנה אם מדובר באקדוחן בפנסיה שיוצא לנקום את כבודה של זונה שפניה הושחתו ("בלתי נסלח"), עיתונאי אלכוהוליסט שמנסה להציל בחור צעיר מעונש מוות ("פשע אמיתי"), או וטרן נרגן שבא לעזרת שכניו המותקפים ("גראן טורינו"). לגיבורי סרטיו של איסטווד, טובים יותר ופחות, יש מצפן מוסרי שמורה בסופו של יום לכיוון אחד: כולנו זקוקים לחסד.
טלוויזיה
המדיום שהתניע לאיסטווד את הקריירה. לקראת סוף שנות החמישים, אחרי שורת תפקידים נשכחים בסרטים זניחים - ב"טרנטולה" (55') הוא גילם טייס שיוצא למשימה לאומית דחופה: הפצצת עכביש שגדל לממדים מפלצתיים - הגיעה הפריצה המיוחלת.
איסטווד לוהק לתפקיד ראשי בסדרת המערבון Rawhide, כיכב בה במשך שש עונות והפך לפרצוף קבוע בקופסת הפלאים של אמריקה. אחר כך הגיעה הטרילוגיה של סרג'יו לאונה והמסך הקטן נהיה עליו פתאום פצפון.
טעם 1
היצירה הקולנועית האהובה על איסטווד היא סרטו זוכה האוסקר של ג'ון פורד "מה יפית עמק נוי". במאי אחר שקלינט אוהב במיוחד הוא בילי וויילדר.
ברשימת השחקנים הפייבוריטים שלו תמצאו את ג'ימי סטיוארט, רוברט מיצ'ם, המפרי בוגארט, גרי קופר והאהוב מכולם - ג'יימס קגני.
טעם 2
חרף השמועות, איסטווד אינו צמחוני. הוא כן מקפיד זה שנים על מזון דל שומן ודוגל באורח חיים בריא, כולל שתי הפוגות יומיות למדיטציה. אגב, בניגוד לרבות מהדמויות שגילם, קלינט עצמו אף פעם לא נהג לעשן.
ילדים
נכון לשעה זו - ולאיש יש היסטוריה עם צאצאים שצצים לפתע באיחור של שנים - איסטווד הוא אבא לשבעה, מחמש נשים. הבכורה קימבר (46) נולדה בעקבות רומן מחוץ לנישואיו הראשונים (ע"ע נשים).
בנו קייל (42) הוא מוזיקאי שהלחין את הפסקול לכמה מסרטיו האחרונים של אבא ("אינוויקטוס", "גראן טורינו"). ארבע שנים אחריו נולדה אליסון - שחקנית, דוגמנית ומעצבת בגדים שאף הצטלמה בעבר ל"פלייבוי".
שני ילדיו הבאים, פירות נוספים של רומן ממושך מהצד, הם סקוט (24, שחקן) וקתרין (22). חותמות את הרשימה האקסקלוסיבית פרנצ'סקה (17) ומורגן (14), בתו היחידה מאשתו הנוכחית.
כסף
איסטווד הוא אדם עשיר. מאוד. האיש שהתחיל את הקריירה בזבלוני ז'אנר עם משכורת שבועית של 75 דולר, התקדם יפה ("בעבור חופן דולרים"- 15 אלף דולר), השתדרג דרמטית ("תלה אותם גבוה" - מיליון דולר) וזינק לסכומי עתק ("בקו האש" - שבעה מיליון דולר).
רווחיו מהשנים האחרונות - איסטווד מפיק בעצמו את סרטיו ועושה זאת בתקציבים נמוכים במונחים הוליוודיים - מרשימים מן הסתם לא פחות.
בכסף הזה הוא יכול להרשות לעצמו בערך כל מה שאפשר לחלום עליו. נניח, איזה מועדון גולף ליד הבית או מסוק פרטי עוקף פקקי לוס אנג'לס (לאיש יש רישיון טיס) שמביא אותו לפגישות באולפנים.
כרמל
עיירת אמנים קטנה ופסטורלית בחצי האי מונטריי שבקליפורניה. התושב ק. איסטווד משמש כבר עשרות שנים כסמלה הלא רשמי ואף בילה קדנציה אחת (1986-1988) בלשכת ראש העיר שלה.
לאונה, סרג'יו
במאי איטלקי עב כרס שנסע ללוקיישן ספרדי עם שחקן אמריקאי והפך אותו לאחד הכוכבים הגדולים בעולם. לאונה ליהק את איסטווד ל"בעבור חופן דולרים" - החלק הראשון בטרילוגיית הספגטי - דווקא בשל מה שנחשבו לחסרונותיו כשחקן: מנעד צר וכמעט לא קיים של הבעות, איפוק גופני, דיבור שקט וחסכוני.
ההימור הזה השתלם בגדול. אחרי ההרפתקאות עם קלינט המשיך לאונה לביים סרטים גדולים ("היו זמנים במערב", "היו זמנים באמריקה") ולאכול מנות עצומות, עד שמת מהתקף לב בגיל 60. איסטווד לא שכח את סרג'יו והקדיש לו ולדון סיגל את סרטו "בלתי נסלח".
מיסטי
סרטו הראשון של איסטווד כבמאי ('71'), ששימש מקור השראה ל"חיזור גורלי". הצצה עוכרת שלווה למערכת היחסים בין שדרן רדיו חובב ג'אז למאזינה אובססיבית שלא מוכנה לשמוע לא.
מיסטיק ריבר
עיבוד קולנועי לרב המכר של דניס ליהיין. דרכיהם של שלושה חברי ילדות מצטלבות מחדש בעקבות תעלומת רצח שמעוררת שדים רדומים. איסטווד מנצח על מקהלה מפוארת - שון פן, טים רובינס, קווין בייקון, לורנס פישבורן - בקנטטה לאובדן התמימות.
מיליון דולר בייבי
הסרט שבו שכלל איסטווד לדרגת שלמות את מיומנותו כמספר סיפורים. מעשה במגי פיצג'רלד (הילרי סוואנק), מתאגרפת חובבנית ממשפחה קשת יום, שעושה הכל בשביל לשכנע את פרנק דאן, המאמן "שלא מדריך בחורות", לקחת אותה תחת חסותו.
במקביל למסע ספורטיבי מעורר השראה צומחת ביניהם ברית של חום וערבות הדדית (היא איבדה את אביה, הוא לא מצליח לתקשר עם בתו), אבל אז מגיע הטוויסט. רגע לפני שמגי זוכה בתואר, היא סופגת מכה מלוכלכת מיריבתה בזירה, נפצעת אנושות ומאבדת את הטעם לחיות.
מפרנקי יש לה רק עוד בקשה קטנה: שיעזור לה לפרוש בכבוד. באמריקה השמרנית-ימנית-דתית הזדעקו רבים נוכח עיסוקו של קלינט בסוגיית המתות החסד. כל השאר פשוט יצאו מהאולם כשהם מוחים דמעה ומנסים להתאושש משעתיים הופכות קרביים.
גם האקדמיה לא נותרה אדישה והעניקה לאיסטווד - בפעם השנייה - אוסקר כפול על הסרט והבימוי.
מוזיקה
לא מופרך להניח שאם איסטווד לא היה מתגלגל לקולנוע הוא היה עוסק במוזיקה במשרה מלאה. התשוקה הזו, בעיקר לג'אז ולקאנטרי, בערה בו מגיל צעיר ועברה בירושה גם לבנו קייל. ב-1959 הוא הפיק את האלבום "קאובויז פייבוריטס", ובאותה תקופה נהג להופיע עם חברים בפסטיבלי רודאו.
איסטווד, אספן תקליטים כפייתי, טווה סביב מוזיקה את סרטיו "מיסטי" ו"בירד" ובחלק מיצירותיו האחרונות - "ההחלפה", "גיבורי הדגל", "מיסטיק ריבר" - אף הלחין אותה בעצמו.
מספרים שמדי פעם, בהפסקות צילומים בסט, הוא מתיישב ליד פסנתר ומתחיל לנגן.
מלפאסו
חברת ההפקה של קלינט, הקרויה על שם נהר שחוצה שטח אדמה בבעלותו.
מאצ'ו
מחמאה/ עלבון שהוצמדו לאיסטווד לאורך הקריירה, בעיקר בתקופת הספגטי והדירטי (הארי).
נשים
איסטווד סיפר לביוגרף ריצ'רד שיקל שאיבד את בתוליו בגיל 14. זה היה הספתח לקריירת כיבושים מפוארת של אחד מסמלי הסקס הגדולים שידעה תרבות הפופ. הוא החליף נדרים רק פעמיים - עם הדוגמנית מגי ג'ונסון והנוכחית דינה רואיז - אבל במשך עשרות שנים לא בחל ברומנים וסטוצים, כולל לפחות שלושה ילדים מחוץ לנישואים.
הביוגרפרים פטריק מקגילן ומרק אליוט מספרים שרשימת המכושפות מאיסטווד מאכלסת, בין רבות וטובות, גם את קתרין דנב וברברה סטרייסנד. השחקנית סונדרה לוקה שכיכבה לצדו בכמה סרטים וחיה עמו במשך 14 שנה, נקמה את פרידתם באוטוביוגרפיה חושפנית שכותרתה "הטוב, הרע והמאוד מכוער".
ספייק לי
לא אחד החברים הקרובים של קלינט. כבר כמה שנים ששני הבמאים המוערכים האלה מתנצחים בהזדמנויות שונות. הקרב האחרון יצא לדרך בפסטיבל קאן לפני שנתיים, כאשר לי תקף את איסטווד על כך שבצמד סרטי איוו ג'ימה שלו נעדרת מהמסך נוכחותם של חיילים שחורים.
איסטווד הדף את טענות הצ'ילבה וירה לעברו הסבר פשוט: מניפי הדגל, גיבורי הסרט, פשוט לא היו אפרו-אמריקאים. בהתחשב בכך שרק שנה לאחר מכן יצא לאקרנים "אינוויקטוס", שעוסק בפרק מחייו של נלסון מנדלה כמאחד האומה הדרום אפריקאית, טענות הקיפוח של ספייק לי נשמעות, אפעס, קטנוניות.
עולם מושלם
קווין קוסטנר בתפקיד אסיר נמלט שחוטף ילד בן שמונה ולא שוכח לבנות לו, תוך כדי מנוסה, את החממה הרגשית שנחסכה ממנו עד כה. איסטווד הוא השריף הדולק בעקבותיהם באחד מסרטיו המקסימים והלא מספיק מוערכים.
עיטורים ופרסים
היריעה צרה מלהכיל. נסתפק במדגם: האוסקרים על "בלתי נסלח" ו"מיליון דולר בייבי", פרס גלובוס הזהב על בימוי "בירד", פרס מפעל חיים מטעם מכון הסרטים האמריקאי, תואר "מפקד לגיון הכבוד הצרפתי" שהעניק לו הנשיא סארקוזי, אות "מסדר השמש העולה" מדרגה שלישית מטעם ממשלת יפן ואינספור אותות הוקרה וכיבודים ברחבי העולם.
פונצ'ו
יריעת בד שתפקידה לשמור על חום הגוף וגם, בהנחה שאתה עדיין תקוע במערב הפרוע, להסתיר את האקדח. בשלושת מערבוני "האיש ללא שם" לבש איסטווד את אותו פונצ'ו, בלי שיעבור אפילו כביסה אחת!
פוליטיקה
כמו גיבוריו והתמות בסרטיו, גם כאן סולד איסטווד מקטגוריות בינאריות והגדרות שכובלות אותו. הוא אמנם הודה שהצביע בעבר לאייזנהאור, ניקסון ורייגן, אבל אל תקראו לו רפובליקן. הוא הרי הביע תמיכה בנישואים חד מיניים והתנגד למלחמה בעיראק. נתפשר על הומניסט שמרן.
צבא
איסטווד גויס לצבא ארצות הברית בזמן מלחמת קוריאה. לימים יפגין על המסך את כישורי הלחימה הפוטנציאליים שלו ("הנועזים בעורף האויב", "הנשרים פשטו עם שחר"), אבל בזמן אמת הוא נשלח דווקא לשירות קל"ב בבסיס פורט אורד בקליפורניה.
לאור העובדה שהייתה לו תעודת מציל מוסמך שוגר קלינט לחזית הבריכה, כמדריך שחייה. שנה אחר כך הוא בכל זאת חש סכנת חיים מהי, כשנקלע למטוס שאיבד גובה והתרסק לתוך האוקיינוס. איסטווד והטייס הצליחו להימלט וחתרו בחזרה אל החוף, מרחק כמה קילומטרים.
צ'אנס
הרבה מזל היה לאיסטווד בצבא, ולא רק בגלל ששרד את ההתרסקות. במהלך השירות הוא התיידד עם החיילים-שחקנים דיוויד ג'נסן ומרטין מילנר שכנראה זיהו אצלו משהו. אחרי שהשתחרר הם שכנעו אותו לעבור ללוס אנג'לס, שם התגלגל למבחן בד מוצלח באולפני יוניברסל והוחתם על חוזה. מעט אחר כך הגיע התפקיד הראשון: לבורנט שנעלם לו עכבר. לסרט, אגב, קראו "נקמתו של היצור".
קטוף לך אוסקר
הופעה בסרט של איסטווד מגדילה משמעותית את הסיכוי לאחוז בפסלון המוזהב. עשרה שחקנים שביים היו מועמדים לאוסקר וחמישה מהם גם זכו: ג'ין הקמן, שון פן, טים רובינס, מורגן פרימן והילרי סוואנק.
רוברט קינקייד
דמות הצלם שגילם איסטווד במפגש הפסגה (והאהבה המוחמצת) עם מריל סטריפ, אשר נודע גם בכינוי "הגשרים של מחוז מדיסון".
שיטה
איסטווד לא רק במאי ריאליסטי משובח, הוא גם יעיל בצורה יוצאת דופן. לא משתולל בתקציבים, לא חורג בימי צילום, מעדיף סגנון נקי, נמנע מאיפור מוגזם ותפאורה מצועצעת.
הוא משקיע זמן בבניית הדמויות עם שחקניו, אך לא מאמין בחזרות רבות ומאפשר להם מרחב אלתור. נטייתו היא להשתמש כמה שיותר בטייקים ראשונים במטרה לשמר הופעה טרייה וספונטנית.
דיווחים מהסטים שלו מדגישים את האווירה הטובה שהוא משרה, לצד סמכותיות בלתי מעורערת. את הוראת הקאט להפסקת הצילומים הוא מחליף לא פעם באמירה הציורית: That's enough with this shit
תחזית
איסטווד עסוק עכשיו בעבודה על שני פרויקטים. האחד, "Hereafter" הוא מותחן על טבעי בכיכובו של מאט דיימון שכבר צולם ונמצא בשלבי עריכה. השני, "הובר", טרם החל להצטלם, אולם הבאזז סביבו רק הולך ומתחזק. במוקד הסרט תעמוד דמותו השנויה במחלוקת של ג'יי אדגר הובר, לשעבר ראש האף-בי-איי. לפי השמועות ליאונרדו דיקפריו צפוי להגיח לביקור בסדנת האמן של קלינט ולהתאוורר קצת מהזוגיות הלוחצת של השנים האחרונות עם סקורסזי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם