רואה בקליפים: פופ ארט
מייקל ג'קסון נחשב לפורץ דרך בעולם הוידאו קליפים והוכתר לא פעם כ"מלך הקליפים". לרגל יום השנה למותו, עברנו על כמה מהרגעים החשובים והמרגשים שלו, החל מהקליפ השחור הראשון ב-MTV ועד לקליפ הזיכרון שביים עבורו ספייק לי
אחד התחומים שבהם נחשב ג'קסון לחלוץ הוא תחום הוידאו קליפים, והוא לא רק נחשב לאחד הראשונים בתחום הזה, אלא גם שמר על שמו כמלך הקליפים הבלתי מעורער במשך קרוב ל-20 שנה הבאות, והיה מציג ומציג טרנדים או את הטכנולוגיה הויז'ואלית העדכנית ביותר (רק תחשבו איך נדהמם כשצפיתם לראשונה בקליפ של Black Or White)
לרגל שנה למותו של, בחרנו כמה תחנות משמעותיות של מלך הוידאו קליפים.
במאי: ניק סקטון
שנה: 1979
ג'קסון בן 21, עורו שחום והוא רוקד על רקע מתחלף של האפקטים הכי עדכניים באותה שנה. אז מה מרגש בקליפ הזה? ראשית מדובר בוידאו קליפ הראשון של ג'קסון, מי שעומד להפוך תוך זמן קצר לאב ורוח הקודש ולאחד המייסדים של על תעשיית הקליפים. אני בטוח שגם היום כאשר אחת מתלמידותיו, ליידי גאגא מוציאה קליפ, היא כורעת ברך ומודה לו על המורשת, כי בלי מייקל ג'קסון יש סיכוי שקליפים היו ממשיכים להיות הופעות חיות
מה שבאמת מרגש בקליפ הזה הוא הנאיביות שלו. ג'קסון הצעיר לבוש בפפיון ענק ועושה בפשטות ובלי אפקטים או עלילה קולנועית מסובכת את מה שהוא אוהב לעשות - לשיר, לרקוד ולבדר אותנו. הקליפ הוא אחד משלושה קליפים דומים ששימשו כספתח לקריירת הסולו שלו, והוא מראה שג'קסון לא באמת זקוק לאפקטים מטורפים או תקציבי ענק, והוא מצליח לעורר את הדימיון ואת תחושות ההנאה הכי טהורות וילדותיות שלנו רק בעזרת כמה תנועות, מוזיקה שמיימית וכריזמה ביישנית שלא נגמרת.
במאי: סטיב בארון
שנה: 1983
- לצפייה בקליפ
הקליפ הזה הוא הקליפ הראשון בביצוע אומן שחור ששודר בערוץ MTV ואחרי זמן קצר הוא הפך לסמל להצלחתו של הערוץ, על אף שמנהליו התנגדו בתחילה לשדרו וקיבלו איומים מהמפיקים של ג'קסון. אבל פרט לחשיבות שלו במהפכות הגדולות בתחום המאבק בגזענות או בצנזור אומנים שחורים, הוא גם מציג את ההתחלה של ג'קסון כמו שאנחנו מכירים אותו.
מדובר בפעם ראשונה בה חשף ג'קסון לעולם גרסה מטורפת של הריקודים שלו (שמאוחר יותר הפכו להליכת הירח), בפעם הראשונה שהוא חשף את הניתוח הפלסטי הראשון והטרי באפו ובפעם הראשונה בה הציג את סגנון הלבוש שהתפתח ואפיין אותו מאוחר יותר.
אבל יותר מכל הקליפ הזה היה בין הראשונים בעולם שהציג עלילה כמעט קולנועית בתוך סרטון מוזיקלי, ופרץ דרך לקליפים אחרים של ג'קסון, וביניהם: Thriller, Bad ו-Remember The Time, ובנוסף הציג את החיבה של הזמר לקליפים יקרים, כאשר מדי כמה שנים הוא שבר את השיא של עצמו לקליפ היקר ביותר, עד שבשנת 1995 הוציא שבעה מיליון דולר על הקליפ ל-Scream.
כך שגם אם הריקודים בקליפ הם רק אחוז ממה שהוא באמת עשה מאוחר יותר או שהאפקטים נראים טיפשיים והעלילה עוד יותר, הקליפ הזה הוא הזרע ממנו נבטה כל הקריירה של ג'קסון בגרסת השואו-אוף שלה. בנוסף, חשוב לזכור שזה בכל זאת קליפ יקר ואמיץ למדי לתקופתו וג'קסון עשה בו שימוש באפקטים מעניינים כמו חלוקת המסך וריקוד על מרצפות מאירות.
במאי: ניקולס ברנדט
שנה: 1995
בשנת יציאתו של הקליפ הזה, דיבורים רגישים על הצלת בעלי חיים, הפסקת הזיהום ושמירה על איכות הסביבה לא היו נחשבים טרנד לוהט כמו היום, אבל לג'קסון היה את הכישרון לחבר בין הקלילות של עולם הפופ לבין ההערצה לנושאים שכפי הנראה באמת ובתמים רדפו והטרידו אותו, ולגרום להם להיראות ולהישמע כמו הדבר הכי מגניב בעולם. תרומתו היא גם אבן דרך להפיכת הנושאים הללו למשהו שנחשב היום לקונצנזוס ולכמעט אופנה (כי מכוניות היברידיות ומיחזור זה קול).
הקליפ היה חלק מהקמפיין הבינלאומי שלו heal the world, והוא צולם בארבעה לוקיישנים מסביב לעולם: ביערות הגשם באמזונס (שבוע לאחר שהקליפ הושלם חלקת היער שתועדה הושמדה), בהשתתפות שבט מקומי, באזור מלחמה בקרואטיה, בטנזניה ובשדה תירס בקרבת ניו-יורק. אולי זו אותנטיות הצילומים שלא צולמו באולפנים, אולי זה השיר קורע הלב או התקווה שניתן להזיז את הזמן לאחור רק אם ניצרח ונרקע ברגליים מספיק חזק, אבל כשהקליפ הזה יצא מעט מאוד עיניים נשארו יבשות.
במאי: סטן וינסטון
שנה: 1997
נראה שג'קסון לא הצליח להגיע לשלווה אלא אם כן קליפ שלו לא היה זוכה בתואר כלשהו או שובר שיא כל הזמנים. כשבאמת שעמם לו הוא היה פשוט שובר את השיאים של עצמו, והפעם מה שעמד על הפרק הוא יצירת הקליפ הארוך ביותר בהיסטוריה.
בקליפ הזה, שאורכו המלא הוא 39 דקות לשיר בודד, ג'קסון חזר למחוזות סרטי האימה שהופיעו בקליפים ישנים שמו Thriller, כשהפעם הוא משתמש בהם כמטאפורה לחייו ולהקבלה ביניהם לבין היחס התקשורתי שהופנה אליו, במהלכו הוצג כמפלצת. ג'קסון משחק כאן ארבע דמויות ונראה שרק אורכו הכמעט בלתי נסבל גרמו ליצירת המופת הקטנה הזו לא להפוך לקלאסיקה. נראה אם יש לכם אומץ לצפות בקליפ במלואו.
חלק שני
חלק שלישי
חלק רביעי
במאי : ספייק לי
שנה: 2009
זה הוידאו קליפ הרשמי האחרון שיצא לג'קסון וביים אותו אחד הבמאים האהובים עליו, ספייק לי, שגם ביים ב-1996 גרסה אחת מתוך שתיים לשיר They Don't Care About Us, שכונתה גירסת בית הכלא.
קליפ הזיכרון שערך לי לזכר חברו מזכיר קצת את קליפ הזיכרון ששודר בשבוע שלאחר רצח רבין שוב ושוב בערוץ 2, והוא מצליח לרגש בעזרת החיבור בין נקודות שיא בקריירה של ג'קסון לבין צילום מקום הולדתו לבין המוות והאבל שהשתלט על שכונת מגוריו לאחר מותו.
- השנה שחלפה מאז מותו של ג'קסון
- הקאמבק של ג'נט ג'קסון
- המעריצים בישראל מציינים את יום השנה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם