לא כולל שירות: על "פותחים מסעדה"
כל השלבים בשרשרת ההקמה של מסעדה מתועדים ב"פותחים מסעדה" של ערוץ האוכל: העיצוב, בחירת התפריט, מיון חומרי הגלם, יחסי הציבור והתוכניות העסקיות. לפעמים זה מייגע. לרוב מדובר בהצצה מרתקת
''פותחים מסעדה'', ד', 22:00, ערוץ האוכל

התוכנית, ראשונה מסוגה בארץ, עוקבת במשך ארבעה פרקים אחר כל השלבים בהקמתה של מסעדת UNO בתל אביב. המסעדה מתמקדת בשף המוביל ניצן רז, שעבד בעבר בסושיסמבה ברמת החי"ל וקיבל את הכשרתו בניו יורק, אחר המשקיע ההיסטרי גורן טסה וכן הצוות מסביבם.
כל השלבים הברורים מאליו זוכים פה לתיעוד משמעותי: בחירת הלוקיישנים, ישיבות התפריט, הקפריזות של השף בעיצוב התפריט, שיקולים כלכליים (כן פינת קפה, לא פינת קפה), בחירת חומרי הגלם, גיבוש התקציב, יחסי הציבור ולבסוף – ערב הפתיחה.
בניגוד למפוברקות האחרות, פה יש הרגשה של אותנטיות. נכון, המצולמים עושים קצת עוונטות למצלמה (בולט במיוחד השף ניצן חן, ועליו בהמשך), אך זה טבעי בהתחשב בסיטואציה המלחיצה של נוכחות צוות צילום ברקע. כשמנפים את גורם הלחץ, ניתן לראות את האמת שמאחורי הפעילות. באמת יש פה שיקולים כלכליים שעומדים על הפרק, וזה משפיע. הלחץ של הבחירות ניכר והתוכנית מצליחה להעביר את הריגוש של המעורבים ואת התהליך, המייגע לעיתים, בביצוע כל החלטה.

הרגשה של אותנטיות. ''פותחים מסעדה''
יח''צ
לא תמיד זה מעניין. תיעוד הישיבות והלבטים של המעורבים יכול לעיתים לשעמם ולעייף. הרי רובנו חווים קשיים דומים בחיינו המקצועיים, בין אם זה עולם המסעדנות, התקשורת, הנדל"ן וכו'. צפייה בהם בטלוויזיה אינה תמיד אושר גדול, במיוחד לא בערוץ שאמור לספק אסקפיזם שכולו חגיגה של ריחות, צבעים וטעמים.

חבר, אתה חופר. ניצן חן שי בן אפרים
כנראה שזה הסטריאוטיפ של השף הקשוח והבלתי מתפשר, אבל ראבק. בסדרה שאמורה להיות בערוץ די אנין, ולפנות מן הסתם לקהל סמי אליטסטי,
שף קריזיונר בפוזת מג"ב פחות מתאימה לתפאורה.
ועדיין, ההשקעה ניכרת, הן ברמת העריכה והן ברמת איסוף החומרים. "פותחים מסעדה" היא תיעוד די מקיף על התהליך המרתק של פתיחת מסעדת צמרת בישראל. היא משלבת מרכיבי לייפסטייל מכל התחומים: בישול (יש מתכונים והרכבי מנות), עיצוב וארכיטקטורה, שיווק ומעט כלכלה ומנהל עסקים. מי שיצלח את הקטעים היבשים יחסית, יהנה פה מתבשיל שחומם והוגש היטב.