המוות נאה לו: על "תכריכים"
הדרמה "תכריכים", שתוצג במהלך פסטיבל הקולנוע בירושלים, מציבה את הבמאי שלום הגר בין קולנועני הדור הבא

גיבור "תכריכים" הוא גבר דתי, נחום שמו, שעושה צעדים ראשונים בעולמם של הקברנים. יונה, אשתו של נחום, מצויה בחודשי הריונה האחרונים, ואילו הוא הולך בדרך ההפוכה - משתלם אצל ותיקי החברה קדישא בטכניקות של קרצוף מתים, אריזתם בתכריכים ובאופני כרייה של קברים טריים. במהלך העלילה מתגלה כי לבני הזוג שומרי המצוות נולדה בעבר תינוקת שנפטרה בהיותה בת שנה. אפשר להניח שהתמסרותו של נחום להוויית הקברנות, יש בה סוג של תיקון דתי לנפשו הנסערת.
הגר, בן 36, עשה דרך ארוכה מימי שירותו הצה"לי בקורס לזיהוי גופות מטעם הרבנות הצבאית, דרך בתי הספר לקולנוע בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. כיום הוא מרצה לאמנות הקולנוע, ו"תכריכים" הוא למעשה סרטו המקצועי הראשון שמציב אותו במקום טוב בין קולנועני הדור הבא.
"תכריכים" נע בין שלושה מעגלים שגיבורו נחום ניצב במרכזם. המעגל הראשון, המשפחתי, האינטימי והשברירי, מתאר את מערכת היחסים ההדוקה בינו לבין אשתו המצויה בשמירת היריון. מעגל נוסף, פתוח יותר, מתאר את המרקם החברתי, הנסתר לעתים מעיני הציבור, המבצע את שגרת הקברנות. מעגל שלישי, חרישי, כמעט אילם, מציב את נחום בדיאלוג עם בוראו, ובה בעת בפונקציה של בורא בעצמו. שהרי בעברו הקרוב הוא עצמו היה כבר אב, ובעתיד הנראה לעין הוא
ידו הבטוחה של הגר כבמאי מקבלת תמיכה איתנה מעבודת הצילום המחושבת של עופר ינוב ומהמלחין אופיר ליבוביץ' - שהכין ל"תכריכים" פסקול מדויק - המשלים מבלי להתבלט יתר על המידה את הטקסט החזותי המאופק.
עוד שותפים לעבודה קולנועית זו: קייס נאשף ("גן עדן עכשיו") המגלם את נחום, ושירי גדני המגלמת את יונה בהיריון. חבר הקברנים - אורי קלאוזנר, דב גליקמן ואריה מוסקונה - משלים כהלכה את האנסמבל המפתיע.