החגיגה נגמרת: על פרשת לינדזי לוהאן
אביה הפיץ את השמועה שהיא חולה באיידס. אמה ניצלה אותה כדי להשיג תוכנית ריאליטי לעצמה. האקסית שלה נעלה אותה מחוץ לדירה. אחרי כמה ימים בכלא, היא נשלחה לעוד טיפול גמילה. בעוד חודשיים, כשתצא בחזרה אל העולם, תצטרך לינדזי לוהאן, פעם ילדת פלא של דיסני, להחליט איך לעצור את מסלול ההתרסקות של חייה
בינתיים, בחלל הקבלה של בית המעצר החלה לינדזי לוהאן, בסך הכל בת 24, בתהליך הקליטה הראשוני שלה. תחילה עברה לוהאן בדיקה יסודית, בעירום, כדי לוודא שאינה מנסה להכניס חומרים אסורים - סמים, אלכוהול, טלפון סלולרי - לבית המעצר, ואחריה קיבלה הסבר קצר בנוגע לזכויותיה, חובותיה והכללים הנהוגים במתקן. כל חפציה האישיים (כולל תוספות שיער) נלקחו ממנה עד לאחר תום תקופת מעצרה. לאחר מכן הובלה לוהאן לאפסנאות, שם קיבלה את סרבל האסירים הכתום שתיאלץ ללבוש במהלך שהותה, שקית שמכילה שפופרות משחת שיניים וסבון, סדינים ומגבות. מכאן נלקחה לתא שלה, בו תשהה לבדה כ-22 שעות ביממה, באגף המיוחד של הכלא שנקרא כך כיוון שהוא נועד לארח אסירים בעלי פרופיל גבוה, כאלה שקיים חשש שיהוו מטרה לדיירים האחרים באגפי האוכלוסייה הכללית.
התא הספרטני שאירח את לוהאן, ארבעה מטרים לאורך על 2.5 מטרים לרוחב, כלל מיטה, אסלה וכיור בלבד. הוא בקושי הספיק למלא את מלוא ייעודו, שכן ב-2 באוגוסט, שבועיים בלבד לאחר מעצרה, שוחררה לוהאן בגלל מה שהרשויות בקליפורניה כינו "התנהגות טובה והעומס במערכת הכליאה". מיד לאחר שחרורה, בצו בית המשפט, היא נשלחה למרכז גמילה בניופורט ביץ', קליפורניה, שבו היא מחויבת לשהות תקופה של שלושה חודשים.
השהות בכלא בפעם השנייה (היא בילתה 84 דקות במעצר לפני כשלוש שנים לאחר שנתפסה נוהגת תחת השפעת אלכוהול) אמנם הייתה עבורה נקודת שפל בכל הנוגע לתדמית הציבורית ולרקורד ההסתבכויות המרשים שלה, אבל זו כנראה לא המילה האחרונה מצדה. כרגע, תחת מיסוך האבטחה של מרכז הגמילה וכחלק מהבידוד של תהליך ההבראה שלה, חבויה לוהאן מהתקשורת העולמית שעמה היא מנהלת בשנים האחרונות מערכת יחסים כה הרסנית. לשלל אתרי הרכילות וחדשות הבידור שמכסים בכפייתיות כל שעל שלה, לא נותר אלא להעסיק את עצמם בספקולציות שנוגעות להמשך דרכה ולהמתין בסבלנות עד שהכוכבנית תספק להם כותרת חדשה.
אם לשפוט על פי העשור האחרון, הכותרת הזאת לא תבושש להגיע, שכן אף שלוהאן נמצאת בהפוגה כפויה מהחגיגה הדקדנטית של חייה, כל הסימנים מצביעים על כך שהיא חותרת בנחישות לקראת הרס עצמי מוחלט. אולם בדומה לכוכבים צעירים אחרים מההיסטוריה ומההווה ההוליוודיים, לוהאן איננה האשמה היחידה והבלעדית בהידרדרותה: האמת מורכבת יותר, והאצבע המאשימה מופנית גם כלפי הוריה הבעייתיים, סוכניה, מנהליה ומפלצת הרכילות התקשורתית שחובקת אותה בחיבוק דוב כבר 12 שנה.
לינדזי לוהאן נולדה ב-2 ביולי 1986 בניו יורק, וגדלה בלונג איילנד. אביה, מייקל לוהאן, עבד כסוכן בורסה, ואמה דינה נדדה בין עבודות מזדמנות עד שהפכה למנהלת במשרה מלאה של בתה. כבר בגיל שלוש הצטרפה לוהאן הפעוטה - נדחפת בנחישות על ידי אמה - לסוכנות הדוגמניות הניו יורקית פורד, ובמהלך השנים הבאות הספיקה להופיע ביותר ממאה פרסומות, עד שהצטרפה בגיל עשר לצוות שחקני אופרת הסבון הוותיקה "עולם אחר". פחות משנה אחר כך, ב-1998, כשהיא נבחרת מבין 4,000 מועמדות אפשריות, לוהקה לוהאן לתפקיד כפול ב"אבא מתארס", רימייק הוליוודי לסרט המשפחה האהוב של דיסני.
"אבא מתארס" נהנה מהצלחה מפתיעה, הרוויח 92 מיליון
הסרט, שהופק בתקציב זעום של 20 מיליון דולר, הפך להצלחה מפתיעה וגרף כ-160 מיליון דולר ברחבי העולם. הוא סימן את המעבר של לוהאן בת ה-17 לז'אנר חדש, סרטי הנעורים. גם הפעם, שלל תשבחות הורעפו עליה, כשרוג'ר איברט המוקסם משווה אותה לג'ודי פוסטר הצעירה ובמאי הסרט, מארק ווטרס, מעיד בראיון כי "לינדזי עשתה עבודה מדהימה עם הדמות שלה".
אחרי "שישי הפוך" לוהקה לוהאן לסרט נעורים נוסף שלא ממש זכה להצלחה, "וידוייה של נערה מתבגרת", אולם מאוחר יותר באותה שנה זכתה בתפקיד הראשי בסרט שיהווה את אחד מהישגיה הבולטים ביותר: "ילדות רעות". גם את הסרט הזה, קומדיית נעורים שנונה וחתרנית (שכתבה טינה פיי, הגאונה שמאחורי "רוק 30", בתסריטה הקולנועי הראשון), ביים ווטרס, והמריא איתו להצלחה גדולה: 129 מיליון דולר בקופות העולמיות, ביקורות מצוינות והכתרתה של לוהאן כמלכה החדשה של הז'אנר.
לוהאן התבגרה למעשה אל מול עדשות המצלמה. לנגד עיני צופי הקולנוע והטלוויזיה ברחבי העולם היא עברה את המטמורפוזה מילדה מנומשת וחמודה לאישה בוגרת וסקסית ולכוכבת הוליוודית זוהרת, וכלי התקשורת פשוט לא הצליחו לשבוע ממנה. אחרי הצלחת "ילדות רעות" והאלבום שהוציאה, היא החלה לאמץ את תדמיתה החדשה כשהיא חוגגת כמעט בכל לילה במועדון הוליוודי אחר, מבלה עם חברות חדשות כמו פאריס הילטון ונתפסת על ידי גדודי הפפראצי שמלווים אותה בשלל פוזות מביכות.
עם המעבר הסופי מניו יורק ללוס אנג'לס ומחזקת אמה לחייה העצמאיים - נמנעה לוהאן מרכישת בית משלה ובילתה כשנתיים בבתי מלון הוליוודיים, בעיקר בשאטו מרמונט שבמערב העיר, המקום שמארח מאז שנות השישים כוכבי רוק מתרסקים ואת הנשים שאוהבות אותם. "לא רציתי להיות לבד", סיפרה בראיון ל"מארי קלייר" ב-2008, "ובמלון יכולתי פשוט לרדת ללובי ולהיות עם אנשים אחרים".
אבל היא המשיכה לחגוג ללא הפסקה, והצרות לא איחרו לבוא: בזמן העבודה על "חיפושית בהילוך גבוה", עוד רימייק לסדרת הסרטים המצליחה של אולפני דיסני, אושפזה לוהאן בשל דלקת כליות שנבעה, על פי דובריה, מ"תשישות ולחץ", אולם הספקולציות בכלי התקשורת גרסו שהרעלת אלכוהול היא שגרמה לאשפוזה. במקביל, בשל החגיגות הליליות, היא נעדרה מימי צילום וגרמה לבעיות בלו"ז, מה שגרם לראשי האולפן להקטין את תפקידה של לוהאן במסע הפרסום של הסרט בנימוק של "התנהגות שאיננה ראויה לדיסני", כפי שהתבטא אחד מהם בנושא. כל אלה לא מנעו מהסרט מלהיהפך להצלחה מסחרית.
לקראת סוף 2005 הוציאה לוהאן את אלבומה השני, (A Little More Personal (Raw. האלבום לא נמכר היטב כקודמו אבל הצליח בכל זאת להגיע למעמד אלבום זהב, כשהסינגל הראשון שלוהאן שחררה ממנו, "וידויים של לב שבור (מהבת לאביה)", פותח צוהר לאחד ההיבטים הבעייתיים ביותר של חייה: הוריה. בקליפ שהתלווה לסינגל (שלוהאן ביימה בעצמה), מתחבאת לוהאן בשירותים בעוד הוריה מתקוטטים בסלון, כשמתישהו מתברר כי הסצנה כולה מתרחשת לעיני סקרנים בחנות גדולה. הסמליות שברעיון ברורה, ואפילו מקטרגיה הקבועים של לוהאן לא יכולים לטעון שלמערכת היחסים הבעייתית בינה ובין הוריה אין חלק נכבד בהידרדרותה.
ב-1990 נשפט מייקל לוהאן (50), אז סוכן בורסה בוול סטריט, לשלוש שנות מאסר עקב ביזוי בית המשפט, לאחר שסירב להעיד נגד עמיתים שנחשדו בהטיה בלתי חוקית של מסחר במניות. לאחר שהשתחרר חבר מחדש לאשתו ולשלושת ילדיו (לינדזי היא הבכורה ואחריה מייקל ג'וניור, הצעיר ממנה בשנה, ואלי בת ה-17), אולם לתקופה קצרה: ב-1995 נפרדו בני הזוג אחרי מריבות בלתי פוסקות, ובמהלך פרידתם ניהל לוהאן רומן עם מסז'יסטית ממונטנה (כמה שנים אחר כך היא תטען שלוהאן הוא אבי בתה בת ה-15).
ב-1996, כמה חודשים אחרי שחזרו זה לזו, ילדה דינה לוהאן את דקוטה "קודי" לוהאן, הצאצאית הרביעית של בני הזוג, אולם כעבור זמן קצר נשלח מייקל שוב למאסר - הפעם לתקופה של שנה - אחרי שהפר את תנאי השחרור בערבות שלו. גם כשיצא מהכלא המשיך לגרום לצרות, וב-2005 נעצר שוב על ידי המשטרה לאחר שהכה את אחיה הצעיר של אשתו במסיבה שנערכה לכבוד טקס אכילת לחם הקודש של בנו הצעיר. עברו כמה ימים ולוהאן נתפס כשהוא נוסע שיכור, והפעם נגזר עליו מאסר של שנתיים וחצי. לפני שנכנס לכלא בפעם השלישית, נפרדו מייקל ודינה באופן רשמי, ולינדזי ניתקה עם אביה כל קשר, לפחות "עד שיתחיל להתנהג כאדם בוגר", כפי שסיפרה בראיון ל"מארי קלייר".
למרות שהקשר ביניהם ניתק, מייקל לוהאן נוהג לצוץ בתקשורת לעתים קרובות, נזעק לפרשן את התנהגותה של בתו, לגלות אפיזודות מביכות מעברה ולאשר או להפריך שמועות כאלה ואחרות לגביה. האחרונה, אולי המרושעת מכל, נפלטה לפני כמה חודשים כשפרסם בטוויטר שלו (ואחר כך טען כי האקר פרץ לחשבון שלו) שלינדזי חיה עם נגיף האיידס. היא, מצדה, התראיינה קצרות לאתר Gossipcop.com והסבירה שמדובר בבדיה מוחלטת וכי אביה "רוצה רק כסף... והוא משתמש בי, בשם שלי, בסטטוס שלי, באמא שלי ובמשפחה שלי כדי לשלם על עוד חתונה".
התקרית אירעה שבוע אחרי שלוהאן האב פרץ לביתה של לינדזי יחד עם שוטרים ממשרד השריף של לוס אנג'לס, בניסיון "התערבות" לצורך הצלת בתו מחיים של סמים ואלכוהול. "אני לא אוותר, ואעשה הכל כדי להשיג עבורה את העזרה לה היא זקוקה", סיפר, בקושי 24 שעות אחר כך, לאתר רכילות ברשת. לינדזי, ששהתה בדירה עם אחותה הצעירה אלי ועם חברה והייתה מבועתת מהתקרית, דיווחה על הכל בטוויטר שלה זמן קצר לאחר ההתרחשויות: "אין לי בעיה להפוך את כל זה לפומבי, כי זה לטובת הביטחון שלי ושל אחותי: אבא שלי פשוט נכנס לדירה שלי היום, נכנס למקום שאמור היה להיות חסין מפני דברים כאלה... עורך הדין שלי לא עונה ואני צריכה צו הרחקה".
הדרמה לא נפסקה שם: גם בעת שלינדזי בילתה בכלא הצליח מייקל לוהאן לעשות גלים. תחילה הואשם בתקיפת ארוסתו הנוכחית, כתבת רכילות בשם קייט מייג'ור, ואחר כך עוד הספיק להקליט - בקולו שלו - שיר תמיכה באסירה הטרייה שהפיץ לכל עבר ברשת.
אם השפעתו של מייקל לוהאן על חיי בתו הייתה ועודנה הרסנית, השפעתה של דינה לוהאן - שמנהלת את התדמית הציבורית שלה באופן נבון בהרבה מבעלה והייתה גורם מכריע בבניית המותג של בתה - היא בעייתית לא פחות. דונאטה "דינה" לוהאן, בת 48 ושחקנית כושלת בעצמה, תפקדה כמנהלת דה פאקטו של לינדזי מאז שהחלה את דרכה בשואו ביזנס ועד 2007, כשבתה פיטרה אותה. העילה לפיטורים הייתה סדרת הריאליטי "ליבינג לוהאן" שתכננה דינה להעלות בערוץ !E.
הסדרה נועדה לכסות את חייה עם אלי, אחותה הצעירה של לינדזי, שעושה את דרכיה הראשונים בתעשייה ומנסה להקליט אלבום. מעבר לרמז הציני שנקשר ביוזמה - כאילו הקריירה העתידית של אלי לוהאן אמורה לבוא במקום זו של הבת הבכורה והמתפרקת ולפרנס את האם החמדנית - שימשה סדרת הריאליטי עצמה כסיבה לפקפק במניעיה של דינה. כשהסדרה עלתה לאוויר בקיץ 2008 התברר כי לינדזי סירבה להופיע בה, ותהליך בידודה ממשפחתה נמשך.
דינה, שהתפרנסה מהצלחתה של לינדזי במהלך 17 השנים שבהן שימשה כמנהלת שלה, המשיכה לנסות להפיק ממנה את המקסימום, ולא רק באמצעות סדרת הריאליטי (שירדה אחרי עונה אחת בלבד). במאי 2007 פורסם כי לוהאן האם נשכרה על ידי תוכנית הטלוויזיה הוותיקה "אנטרטיינמנט טונייט" (ET) כדי לדווח בשידור חי מהשטיח האדום בבכורת סרטה של לינדזי, "החוק על פי ג'ורג'יה". זמן מה קודם לכן, כשלוהאן שהתה בגמילה במכון "וונדרלנד" בלוס אנג'לס, הגיעה דינה לביקור מפתיע כשהיא חמושה באלי ובצוות צילום של ET, למרבה זעמם של בתה ושאר המטופלים.
כמו בעלה לשעבר, גם דינה לוהאן מרגישה צורך להתראיין תחת כל עץ רענן בכל פעם שלינדזי מסתבכת ולספר לעולם מה באמת עובר על בתה; בזמן המאסר האחרון של לינדזי היא העניקה שפע של ראיונות "בלעדיים". ובתווך , בין שני הטיפוסים האלה שאתרע מזלה לכנות "הורים", ניצבת לוהאן, אישה צעירה ובעייתית שאינה יכולה לסמוך אפילו על בני משפחתה הקרובים ביותר.
ב-2005, אחרי ש"חיפושית בהילוך גבוה" הצליח בקופות, החלו מתרוצצות שמועות וספקולציות באשר למצב בריאותה של לוהאן. מספר פעמים היא צולמה כשהיא רזה באופן מבהיל, ובתחילת 2006 אושפזה בשל "התייבשות". בסוף אותה שנה החלה לוהאן לפקוד פגישות של אלכוהוליסטים אנונימיים, אבל בינתיים קריירת המשחק שלה החלה לנוע בכיוונים מפתיעים ומבטיחים: רוברט אלטמן ליהק אותה לצד מריל סטריפ ולילי טומלין ב"המדריך לחיים בכפר", סרטו האחרון ועטור התשבחות, ובמקביל עשתה לוהאן צעד נוסף בכיוון הקולנוע העצמאי האיכותי עם הופעתה ב"בובי", הביוגרפיה הקולנועית של רוברט קנדי שביים אמיליו אסטבז.
אבל לוהאן פשוט לא הצליחה להתמיד: אחרי שני הפרויקטים האלה (כשבתווך שיחקה גם בקומדיה נשכחת בשם "אני והמזל שלי") פנתה השחקנית בת ה-21 לעבר התפקיד העסיסי של הבת המרדנית של פליסיטי האפמן בדרמה "החוק על פי ג'ורג'יה". במהלך צילומי הסרט, שבו מופיעה גם ג'יין פונדה, נעדרה לוהאן מכמה ימי צילום עקב "תשישות נפשית" כפי שהסבירו דובריה. למפיק הסרט הוותיק ורב ההשפעה, ג'יימס ג'. רובינסון , היה רעיון אחר לגבי סיבת היעדרותה מהצילומים. "את והנציגים שלך סיפרתם לנו כי האיחורים וההיעדרויות שלך מהצילומים הם תוצאה של תשישות ומכת חום", כתב לה במכתב חריף שדלף לרשת והכה גלים, "אבל כולנו יודעים שהמסיבות שאליהן את הולכת מדי לילה הן הסיבה האמיתית ל'תשישות' שלך".
בינואר 2007 נעצרו צילומי דרמת האימה "אני יודעת מי רצח אותי" כשלוהאן עברה ניתוח להוצאת התוספתן והתאשפזה, מעט אחר כך, במכון "וונדרלנד" לגמילה מסמים ואלכוהול. אחרי שסיימה את תוכנית 30 הימים של המכון, היא שבה לעבודה, ושבועות מעטים אחר כך הסתיימו צילומי הסרט שנטשה. "אני יודעת מי רצח אותי" התקבל בבוז כמעט מוחלט על ידי המבקרים והקהל, ולוהאן אף זכתה בשלושה פרסי "ראזי" בטקס המסורתי שחוגג את הסרטים הגרועים של השנה: שני פרסי "ההופעה הגרועה ביותר" ופרס "הצעקה הגרועה ביותר" עבור אחת משלל הסצנות הנלעגות שסיפק לה הפרויקט הכושל. ובזמן שהקריירה הקולנועית של לוהאן לקחה תפנית אומללה, המשיכו חייה האישיים במגמת הקריסה שלהם.
חודשים מעטים אחרי האשפוז ב"וונדרלנד" ואחרי עוד בילוי במועדון לילה והעימותים הרגילים עם הפפראצי, איבדה לוהאן שליטה על מרצדס הספורט שלה, עלתה בפראות על אי תנועה, רמסה שיח והמשיכה בדרכה. בעקבות חיפוש ברכב נמצאה כמות קטנה של קוקאין, השוטרים עצרו את לוהאן בבית החולים, לשם הגיעה כדי לבדוק ששום נזק גופני לא נגרם לה. האירוע עלה לה ב-45 ימי גמילה נוספים, הפעם במכון Promises ("הבטחות"), מהיעדים הקבועים של הסלבריטאים ההוליוודיים.
"האירוע הזה מצער", סיפר בראיון הבמאי מארק ווטרס, שעבד עם לוהאן ב"שישי הפוך" וב"ילדות רעות", "כי בניגוד לסלבריטאים אחרים שנמצאים בחדשות לאחרונה והולכים לכלא, לינדזי היא אדם בעל כישרון אמיתי, מישהו שבאמת טוב במה שהוא עושה".
ב-2008, אחרי השנה הזוועתית שחוותה, ניסתה לוהאן להירגע מעט, לחדול מהמסיבות הבלתי פוסקות ולנסות לאסוף את השברים. אחרי שניהלה כמה מערכות יחסים מתוקשרות וכושלות עם גברים - בהם השחקן ווילמר ולדראמה, המסעדן הארי מורטון ומגיש הטלוויזיה הבריטי קאלום בסט - היא החלה לצאת עם הדי-ג'יי הלסבית סמנתה רונסון. גם החיים המקצועיים האירו לה פנים: אחרי הקטסטרופה של "אני יודעת מי רצח אותי", בחרה לוהאן בתפקיד משנה בגרסה האמריקאית הפופולרית של "בטי המכוערת", כשהיא מצליחה לשחזר שמץ מהחינניות שאפיינה אותה כילדה-כוכבת.
עוד באותה השנה החלה לוהאן לשווק ליין הלבשה משלה, 6126 שמו, יחד עם המעצבת קריסטי טיילור. השם מציין את תאריך הולדתה של מרילין מונרו, מושא הערצה של לוהאן, שאף שחזרה במסגרת סשן צילומים ב"ניו יורק מגזין" את פרויקט הצילומים המפורסם האחרון של הכוכבת המנוחה.
במרס 2009 הגיעה לסיומה מערכת היחסים בינה ובין רונסון - שידעה עליות ומורדות פומביות כמו כל אספקט אחר בחייה של לוהאן כאישה בוגרת - כשרונסון נועלת את לוהאן מחוץ לדירתה ומונעת ממנה להיכנס למסיבה שערכה לכבוד אחותה, מעצבת האופנה שרלוט רונסון. לוהאן שוב מצאה את עצמה לבד.
במאי 2010 טסה לוהאן לפסטיבל קאן כדי להיראות ולהודיע לעולם על שובה לזירה, הפעם בתפקיד הפרובוקטיבי של כוכבת הפורנו הראשונה לינדה לאבלייס, שהתפרסמה בזכות "גרון עמוק" הידוע לשמצה. את הטיול לצרפת ערכה בעת שהיה אמור להיערך לה שימוע לצורך בדיקת התקדמותה בגמילה, וכשלא התייצבה הטיל עליה בית המשפט צו מאסר. בשימוע שנערך לה ב-6 ביולי - ולאחר שטענה כי דרכונה נגנב ולפיכך לא הייתה יכולה הייתה לשוב לארצות הברית - נגזרו על לוהאן שלושה חודשי מאסר.
כשהשופטת מרשה רוול קראה את גזר הדין, פרצה לוהאן בבכי שתועד על ידי המצלמות בבית המשפט ושודר בכל מקום אפשרי, כך שאפילו הזכות המינימלית להתמודדות פרטית עם חוויה שכזו נגזלה ממנה. לילה קודם התפטר עורך דינה המפורסם, רוברט שפירו (שייצג את או.ג'יי סימפסון) כשהוא מסרב לפרט את הסיבות, ואף על פי שהפרקליטה שקדמה לשפירו הסכימה להגיע לבית המשפט בתור נציגתה ובהתראה קצרה, לוהאן שוב מצאה את עצמה לבדה במערכה. ב-20 ביולי, בשעות הבוקר המוקדמות, הגיע לביתה הרכב המשטרתי שהוביל אותה לבית המעצר המחוזי סנצ'ורי.
כמו ילדים כוכבים רבים לפניה (האחרון שבהם קורי היים, כוכב סרטי הנעורים מהאייטיז שהתמכר לסמים, איבד את כל כספו ומעמדו והלך לעולמו לפני כארבעה חודשים בגיל 39), דומה שגם לינדזי לוהאן עלולה למצוא את עצמה מובסת בידי נסיבות חייה. דומה שהכסף, הפרסום חובק העולם, גילה הצעיר והיעדר היד האחראית והמכוונת חברו יחד לשלוח אותה במסלול מוכר מדי אל האבדון. "היא מהווה סיכון עבור חברות הביטוח שמבטחות סרטים", אמר עליה לאחרונה מייקל לווין, מבכירי היחצנים בהוליווד, בראיון לפוקס ניוז, ואכן: אחרי הסתבכויותיה החוזרות והנשנות והתכיפות שבה היא נכנסת ויוצאת ממרכזי גמילה, לוהאן מתקשה לקבל הצעות לתפקידים.
ללוהאן עדיין נותרו אוהדים. "היא מאירה את המסך", מגן עליה הבמאי רוברט רודריגז שביים אותה ב"מצ'טה", שאמור לצאת בספטמבר. בראיון ל-Access Hollywood ממשיך רודריגז ואומר, "לינדזי הייתה נהדרת... אתה שומע כל כך הרבה על אנשים ועל החיים הפרטיים שלהם, עד שאתה שוכח שיש להם גם חיים מקצועיים ושיכול מאוד להיות שהם גם שחקנים מוכשרים".
לוהאן אמורה להישאר בביטחון היחסי של מרכז הגמילה לפחות במהלך החודשיים וחצי הבאים, ואף שאחרי כישלונותיה הקולנועיים האחרונים היא אולי צריכה להוכיח את יכולותיה מחדש, אתגרים נוספים וקריטיים לא פחות עוד עומדים בפניה: הראשון מביניהם הוא ההתמודדות עם משפחתה ההרסנית. הסמים, האלכוהול וההסתבכויות הם רק הסימפטום, אחרי הכל, ונדמה שהפעם לוהאן - בסך הכל בת 24 - ניצבת על ספה של פרשת הדרכים הגורלית מכולן: מצד אחד ממתין קאמבק מפואר שראוי לשחקנית מוכשרת שפשוט תעתה בדרכה, ומצד שני הגורל העגום של מי שלא השכיל לנצל את מה שנתן לו האל. ההחלטה, בניגוד לכל כך הרבה מחייה מוכי הפלאשים, נשארת שלה בלבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם