תרמנו בבית: על "אהבה בהחלפה"
מה כבר יכול להיות טוב בסרט עם ג'ניפר אניסטון? כלום. ובכל זאת, גישה מקורית מצליחה להניף לרגע את "אהבה בהחלפה" אל מעבר לרף הנומך המקובל בקומדיות רומנטיות
''אהבה בהחלפה'', ארה''ב, 2010
- לראיון עם אניסטון ובייטמן
אבל נמצא פה מי שידפוק את הפרויקט המבטיח. התסריטאי אלן לואב, שנטל סיפור קצר מאת ג'פרי יוג'ינדס, שפורסם לפני כ-15 שנים ב"ניו יורקר", והלביש עליו דמויות שרירותיות, לא אמינות, וטלוויזיוניות בעליל, ובכך שלף את העוקץ מהחידוש המרענן שמציעות הסיטואציות הדרמטיות בסרט חצי-קומי זה.
אניסטון הינה רווקה ניו יורקית בשלהי שנות ה-30 שלה, שתקועה כנראה בתוך הדמות שאותה גילמה בסדרה "חברים". היא לא רוצה להינשא, היא רוצה צאצא זעיר שיתרוצץ סביבה, והיא אף מצוידת בחבר-הכי-טוב, שממנו היא רק דורשת כתף תומכת. לא, לא אהבה ובטח שלא סקס. והחבר הזה, ג'ייסון בייטמן ("תלוי באוויר", "ג'ונו"), מהוסס ותועה בדרכי החיים לא פחות ממנה, דווקא מחביא עמוק עמוק בתוכו את אהבתו הבלתי נגמרת לידידה שרוצה להישאר רק כזאת.
הצד שלו, הצד שלה. אניסטון ובייטמן
צילום: יח''צ
והנה מגיע רגע ההכרעה. אניסטון הולכת על תרומת זרע כפיתרון אחרון לסוגיית האב העתידי של התינוק שלה. לאחר סקירה אינטרנטית של מועמדים הולמים מצביעה אניסטון על פטריק וילסון ("צוות לעניין", "ילדים קטנים"), שכולו הוויה בלונדינית מעצבנת, כעל המזריע האידיאלי. ובייטמן הפחדן, אך האוהב הנאמן, נחמץ ליבו.
דמות מורכבת של זכר בעולם עכשווי. בייטמן צילום: יח''צ
מסיבה שלומיאלית כזו או אחרת מחסל בייטמן את צלוחית הזרע הטרי של וילסון, וטומן בתוכה את תנובת אשכיו הוא. אניסטון, כמובן, לא יודעת מכלום, והעלילה מדלגת בבת אחת שבע שנים קדימה, כשהיא מנופפת בגאווה בסבסטיאן - בנה בן השש - ובייטמן, אביו הביולוגי של הזאטוט, מנוע מגילוי עובדה זו ברבים.
למרות שאניסטון, שחקנית קלושה בדרך כלל, הינה כוכבת הסרט, לפחות על פי מחלקת קידום המכירות ויחסי הציבור של "אהבה בהחלפה", ברור שהדרמה מצויה על כתפיו של בייטמן. וזה למעשה מזלו הטוב של הסרט. בייטמן עגום הסבר (שדומה להפליא לסטיבן ג'רארד, כוכבה של קבוצת ליברפול), משכיל לדלות מתוך התסריט הלקוי די חומרים על מנת לעצב מהם דמות מורכבת של זכר, שאבדה לו בכורתו בעולם
העכשווי. מערכת היחסים המעניינת שמתפתחת בינו לבין בנו הביולוגי - שניהם היפוכונדרים ורואי שחורות - מאפילה על ההתקשקשות הרומנטית המפוהקת שבינו לבין אמא אניסטון.
צמד הבמאים ויל ספייק וג'וש גורדון, שעברם הקולנועי היה בתחום האנימציה, ביימו יחד את "אהבה בהחלפה", ובמספר סצינות מרכזיות בסרט הם מתגלים כקולנוענים מיומנים - הן בתחושות הזמן הפסיכולוגי, הלא קומי בעליל, שמאפיינות סצינות אלה, והן ביכולתם לתרגם את הקדחתנות של החיים במנהטן אל תוך המרקם האנושי המאתגר פה את המושג "משפחה". ג'ולייט לואיס וג'ף גולדבלום, שסוחבים עליהם את תפקידי המשנה כפויי הטובה, אינם מוסיפים מאומה לסיפור הכולל. תסריטאי מוצלח יותר היה בוודאי מתגבר גם על המלכודת הזו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם