קלוד היפה: פרידה מקלוד שברול
הוא היה במאי אלגנטי ופרובוקטיבי, שידע להשחיז מבט כלפי הבורגנות היהירה של צרפת מלאת הסודות והנשמות האפלות. מאיר שניצר נפרד מקלוד שברול
קלוד שברול AFP
- מת הבמאי הצרפתי קלוד שברול
שברול, תמיד אלגנטי ופרובוקטיבי ולועג למעמד העשירים, נכנס לתולדות התרבות בשנת 1958, כשיצר בזה אחר זה את הסרטים "סרג' היפה" ו"הדודנים", שנחשבים לחלוצי הזרם שניער את האבק המעופש שנצטבר על גבי היצירה הפילמאית באירופה.
מבטו הרענן ופזילתו אל הישגי הקולנוע המושלם מבית היוצר של אלפרד היצ'קוק ואורסון וולס, איפשרו לשברול להתמקם בחזית המהפכה שהשחילה סיכות חדות בעכוזו של הקולנוע הבורגני של צרפת, שהתנמנם בכורסתו הנעימה לאחר שוך קרבות מלחמת העולם השנייה. עשר שנים מאוחר יותר, עם סרטים כמו "בוני וקלייד" ו"הבוגר", תקעה המהפכה הקולנועית הזו יתר נאמן גם בהוליווד, וכך שונתה לעד ההבעה הפילמאית.
סרטו הראשון.
מתוך ''סרג' היפה''
שברול ביים כ-70 עבודות לקולנוע ולטלוויזיה, ובשיאו ידע להשחיז מבט כלפי הבורגנות היהירה של צרפת, הרובצת על סודות כמוסים, משפחתיות רקובה ונשמות אפלות. בסרטים כמו "האשה הבוגדנית", "הקצב", שהחיה תמות", "הטקס" או "פרחי הרוע", נסק שברול למדרגה של מבקר חברתי נקמני, השואף לתקן את
העוולות סביבו על ידי החרבת הקיים, ובה בעת באמצעות שימורו השמרני.
סתירה מוחלטת זו, שיש בה כדי לבטא סוג של מהפכנות דה לוקס, התאימה מאוד לשברול, שידע להתבונן במציאות כמו בנשף מסכות נצחי, שככל שמשתתפיו מסירים מעל פניהם את כסותם הבדויה, תמיד דובקת בהם עוד מסכה רמאית אחת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם