"מספיק מבט אחד והכל חוזר": ראיון עם אסף אמדורסקי
שנתיים אחרי "הרי את", חוזר אסף אמדורסקי עם "איפה את היום" שיר ראשון מתוך אלבום חדש. בראיון מיוחד הוא מספר על תהליך העבודה העצמאי ועל ההשראה מאביו המנוח. "שומעים את ההשפעה של האלבומים של פעם", הוא מסביר
לא תלוי באף אחד. אסף אמדורסקי צילום: יניב אדרי
"פעם בארבע שנים יש מונדיאל", מספר אמדורסקי בראיון ל"מעריב". "ובתקופה הזו כל מי שאני מדבר איתו מדבר איתי רק על זה. מכיוון שזה ממש לא עניין אותי, החלטתי שזמן הזה, בסוף יוני, אני סוגר את עצמי באולפן. הדלקתי את המזגן, העמדתי כמה מיקרופונים בסלון והתחלתי להקליט".
והצלחת להקליט בזמן הקצר הזה?
"ידעתי שזה אפשרי כי אני הבן של בני אמדורסקי. אבא שלי הפיק הרבה אלבומים בשנות השישים ולטעמי את כל אלבומי המופת הישראלים כמו של 'החלונות הגבוהים' למשל, עשו בשלושה ימים. אז נכון שעכשיו זה יותר קשה, אבל צריך לתת עוד קצת זמן וזה עובד. זה עניין של החלטה, לעבוד עם מה שיש. צריך לבנות מסגרת מסוימת של זמנים וזה עוזר לבנות קונספט".
לוחות זמנים זה משהו שאתה רגיל אליו או שזה חדש לך?
"הרבה זמן שלא עבדתי ככה. בגלל שלא היה לי אולפן הקלטות, אז גם לעבוד עם דד-ליין לא היה חלק מסדר היום. ככה אתה לא תלוי באף אחד, אתה לוחץ על הכפתור האדום ומתחיל להקליט - ואין את מי להאשים".
לעבוד עם אנשים נוספים לפעמים זה מאוד עוזר. לא חששת לעבוד לבד?
"זה בדרך כלל נכון, אבל היה לי חשוב לעשות את זה עכשיו. אלבומי המופת של שנות השבעים שאני גדלתי עליהם נעשו בצורה מסוימת ורציתי ליצור אותם בצורה דומה. למשל, שיהיה צד א' וצד ב'. אתה שופך את כל הרעיון ויוצא לדרך".
גם מבחינה מוזיקלית יש דימיון לאלבומים של פעם?
"שומעים את ההשפעה של האלבומים של פעם, אבל הסאונד הוא עכשווי כי אחרי הכל אנחנו לא בסבנטיז, אז למה שזה ישמע ככה? ובכל זאת, יש בזה משהו סנטימנטלי".
סאונד עכשווי. אמדורסקי
צילום: יניב אדרי
"מאוד אמדורסקי מצדי"
עשית סדרה בעקבות אבא שלך וגם הופעת עם ישראל גוריון, זה עורר בך את החשק לחזור לעשייה של פעם?
"בשנה האחרונה חידשתי את הקשר עם המורשת של אבא שלי. גם באמצעות העבודה הנפלאה עם ישראל, שמאוד חששתי ממנה אבל בסוף עשיתי את זה, וזה בהחלט שינה אצלי דברים. למשל, כמו שציינתי שאבא שלי היה מפיק אלבומים, זה בא ממנו.
"אורך השיר זה לא משהו שהטריד אותי". אמדורסקי צילום: רותם ואחניש
אבל עדיין יש שם שירים ארוכים.
"נכון. לא הגבלתי את עצמי ויש שירים שהם גם יותר משש דקות, אבל לואי להב מכין לי גרסאות מקוצרות לחלק מהם. אורך השיר זה לא משהו שהטריד אותי במהלך העבודה. רציתי לתת לכל שיר את האורך שהוא צריך בלי
להתחשב במדיה, כי זה אלבום לאנשים שרוצים להקשיב לאלבומים. כשאני שם תקליט, אני רוצה לקבל ממנו הכל ולא שיעצרו אותי באמצע. אתה נכנס לחוויה וכשתרצה לצאת תצא. לא להסתכל על השעון כל שלוש דקות".
על מי נכתב השיר החדש?
"הוא נכתב על תחושה ולא על בן אדם. משהו שקורה הרבה בגיל שלי. לפעמים אתה פוגש אדם שהיה יקר לך, אחרי הרבה שנים, אז אתה ישר מזהה את הדבר הזה שנמשכת אליו. תמיד אפשר לזהות את הניצוץ הזה שמלכתחילה משך ביניכם. מספיק מבט אחד והכל חוזר".
התחלת כבר לחשוב איך לתרגם את האלבום למופע?
"אני עוד לא יודע. זה כיף לעשות אלבום עם כל הכלים ואחר כך כשאתה בא למופע אתה רואה שזה לא ממש אפשרי, אבל יש לי עוד זמן לחשוב על זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם