בגוף שני: על האלבום החדש של רובין

רובין משחררת חלק שני ל-"Body Talk", שמזכיר מאוד את האלבום הקודם: קצר, פופי, כיפי ועמוס בלהיטים בפוטנציה. התוצאה באמת סקסית ומקפיצה, אבל מריחה קצת מניסיון לגרוף כסף קל

נמרוד דביר | 5/10/2010 17:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

רובין, ''Body Talk PT2'', הליקון

משהו פעיל במיוחד עובר על הזמרת השוודית רובין. לא התאוששנו מאלבומה הקודם, "Body Talk", שיצא רק בתחילת הקיץ, וכבר נוחת בחנויות "Body Talk PT2", המשך ישיר לאלבום ההוא.


דאנסינג קווין: ראיון עם רובין

למעשה מדובר בשני אי-פיז, אלבומים קצרים בני שמונה שירים כל אחד, שמהווים חלק מטרילוגיה. רובין, בפרץ יצירתיות, החליטה לעבוד חזק באולפן, להנפיק עשרות שירים ולשחרר את הטובים בהם בשלושה מיני אלבומים, כשהשלישי ייצא אף הוא בעוד כמה חודשים (ועד סוף השנה, כך היא מבטיחה).

לכאורה, להיט. כל כמה חודשים אנחנו מקבלים מנה חדשה מבית היוצר של זמרת הפופ החמודה הזו, שהתחושה היא חזק על הטריות - יוצא מהאולפן, נארז ונשלח לצרכנים. גם העטיפה משקפת את הקונספט, עם אווירה ביתית שהאלבום נראה כאילו הכינו וצרבו אותו במחשב הביתי (כולל סימני טושים על העטיפה).

מצד שני, אי אפשר לחמוק מתחושת הגרידיות הקלה האם באמת היה פה רצון לספק לצרכנים סחורה טרייה היישר מהאולפן או שמא הכוונה הייתה לחלק אלבום אחד לשלושה חלקים ובכך להגדיל את הרווחים? הרי 24 השירים שבסופו של דבר ירכיבו את שלושת האלבומים היו יכולים לעבור עריכה וצמצום, ואז לצאת באלבום אחד מינוס כמה שירים.


rankin
עוד לא התאוששנו. רובין rankin

מה גם, שבניגוד לסדרות אלבומים אחרות (של פייתלס למשל), אין כאן הבדל בסגנון המוזיקלי בין החלק השני לחלק הראשון. השירים ב-"Body Talk" השני דומים מאוד לאלה שבראשון - פופ קליל, קליט, סוכרייתי, עם טקסטים פסאודו מתוחכמים, עטיפת קלאב נעימה, בלדה רכה לסיום והקול הצפצפני של רובין שעוטף את הכל.

ובכל זאת, קשה להכחיש: רובין יודעת מה היא עושה. גם באלבום הזה מצליחה הזמרת לנפק סדרה לא רעה בכלל של שירים, כיפיים לשמיעה רציפה ברקע או ליווי קופצני באוזניות ברחוב. בולטים במיוחד השיר הפותח והאופטימי "In My Eyes", שיר הדיסקו בעל המילים המדכאות/ריאליות "Love Kills", בו היא מתפייטת

על כך שאם אתם מתכננים להתאהב כדאי שתצטיידו מראש בלב מברזל, הלהיט "Hang with Me", שלא יוצא מהראש, והבלדה השקטה (והמסורתית) שמגיעה בסוף "Indestructible".

אין ממש מאפיין שמבדל את האלבום הזה מקודמו אבל בסוף ההאזנה (גם השנייה והשלישית) אי אפשר להכחיש שמדובר במיני אלבום טוב ומשובח, שעומד בזכות עצמו. רובין הוכיחה שהיא חרוצה וגם ספקית להיטים מקצועית, קו שככל הנראה ימשיך גם באלבום השלישי ועדיין, עדיף היה אילו הצליחה הגברת להתאפק ולדחוס את כל הכישרון שלה לאלבום אחד, במקום לפזר אותו על שלושה. כי עם כל האהבה שלנו, שלושה פלסטיקים לגברת אחת בכמה חודשים זה בהחלט הרבה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/music/ -->