אין מקום לשניים על עמוד החשמל
מלחמת גוג ומגוג. אלי מגן וגבי שושן הודיעו על איחודה של להקת אחרית הימים המיתולוגית, כמעט 40 שנה אחרי פירוקה, אבל היא מונה רק שניים מבין חמשת חבריה המקוריים. יצחק קלפטר סירב להצטרף לאיחוד. מירי אלוני וזוהר לוי, המייסד, אפילו לא עודכנו לגביו, ומתפוצצים מזעם. מגן, בתגובה: "יש לנו לגיטימיות מוסרית לאיחוד הזה"
הוא התקשה להבין איך הם נושאים את השם "אחרית הימים", בלי שישתתפו באיחוד שלושה מבין חמשת חבריה המקוריים: יצחק קלפטר (שקיבל פנייה משושן ומגן אבל סירב להשתתף), מירי אלוני (שלא קיבלה מהם פנייה אבל הייתה מסכימה לו היו פונים אליה), וזוהר עצמו (שלא קיבל אפילו עדכון, ולדבריו לא היה מסכים לקחת חלק באיחוד גם אם היה בריא). במשך כל חייו התפאר לוי בהתנגדותו הנחושה לכל הצעות האיחוד של אחרית הימים שהופנו אליו, מכיוון שלדעתו אין לכך צידוק אמנותי. ואם למישהו עוד הייתה תקווה קטנה שזוהר יתחרט ויתקמבק, היא נופצה באכזריות לפני שלוש שנים בערך, אז לקה בהתקף לב ובאירוע מוחי במקביל שגרם לשיתוק בחצי גופו השמאלי.
"זה מעצבן אותי, הם עושים משהו לא יפה", הוא אומר. "אלי מגן וגבי שושן לא התקשרו לבקש את רשותי, ובכלל לא דיברו איתי. איך הם יכולים לקרוא לעצמם 'אחרית הימים' אם יהיו רק שניים מחברי הלהקה המקורית?! הם מנצלים את המצב שלי, שאני לא יכול להגיב. אם לא הייתי על כיסא גלגלים, הם היו פונים אליי, ואז הייתי מחליט אם כדאי לעשות את זה או לא.
"לאורך השנים הרבה אמרגנים הציעו לי לאחד את אחרית הימים ואני לא הסכמתי, כי אני חושב שהלהקה כבר עשתה את שלה ולא צריך לתפוס טרמפ עליה. אין סיכוי שהם יצליחו לשחזר את ההצלחה מהעבר. זה לא ילך להם, בטח ירדו עליהם. כל מי שמכיר את אחרית הימים וילך להופעה, יראה שזה חארטה. לא הולך להם כזמרים, לגבי שושן ולאלי מגן. אז הם עושים את זה רק בשביל הכסף והפרסום שחסר להם. זה מעצבן אותי. שיילכו להזדיין".

כמו זוהר לוי, גם מירי אלוני שמעה על האיחוד הצפוי מהטלוויזיה, ולא ממש עלצה. "זה צורם לי", היא אומרת, "ששני החבר'ה האלה קוראים לעצמם 'אחרית הימים', כי זאת לא להקת אחרית הימים האמיתית. זה שניים מתוך הלהקה ששרים שירים שלה. הקסם, שנוצר אז מהצירוף המיוחד והפנומנלי הזה בין חמש הדמויות שהיינו, לא יכול לקרות שוב. כי עכשיו אין את רוב המרכיבים האלה.

מבחינתם של זוהר לוי ושל מירי אלוני, אם כן, אין מקום לשניים על עמוד החשמל, וגם אין מקום לאחרית הימים 2. "הביקורת של מירי אלוני לא רלוונטית בעיניי", הודף בתגובה גבי שושן. "לא פנינו למירי אלוני כי היא עזבה את אחרית הימים ראשונה, מרצונה, עוד לפני פירוק הלהקה. היא לא מצאה את עצמה בלהקה וכמעט ולא הופיעה איתנו. עכשיו היא רוצה לחזור למשהו שהיא עזבה? ליצחק קלפטר פנינו והוא לא רוצה. ולזוהר לוי לא פנינו כי הוא לא יכול, וגם לו היה יכול, לא היה רוצה".
זאת אינה החזית הראשונה במלחמה האופיינית לאחרית הימים. ביוני האחרון, בראיון של זוהר לויל"תרבות מעריב", הוא העביר ביקורת חריפה כנגד חברי אחרית הימים שעזבו את הלהקה. "אני כועס כי אחרית הימים הייתה צריכה להצליח, אבל ללהקה לא הייתה סבלנות. הם רצו להתפרנס, אז הם הלכו לחלטורות. אלי מגן חלטוריסט בדם. היינו אמורים לעשות אופרת רוק, חנוך לוין הסכים, ובדיוק אז הם לא רצו להמשיך וזה לא יצא לפועל". אלי מגן מצדו, טען בכתבה כי הוא ויצחק קלפטר לא קיבלו את הקרדיט המגיע להם בכתיבת ההרמוניות וחלקים מהלחנים של השירים.

עתה, מגן יורד שוב להגנה. "אי אפשר לשפוט בנאדם כשהוא במצב כזה. הוא מתוסכל וממורמר", הוא אומר השבוע. "ישפטו המבקרים בהופעה אם זה לגיטימי או לא שקראנו לעצמנו 'אחרית הימים 2', כמה זה טוב או כמה זה רע. כל ההתמרמרות של זוהר וכל ההאשמה הזאת כלפינו, כאילו שאנחנו הרסנו לו את החיים ואשמים בכל מה שקרה לו, אלה טענות מגוחכות. אם הוא היה כזה גאון יצירתי, אז למה הוא לא המשיך לעשות? אנחנו עצרנו אותו? הרי עשינו את כל העבודה בשבילו".
בעיני רבים בתעשיית המוזיקה אין איחוד אמיתי של אחרית הימים בלי זוהר לוי.
מגן: "יש לנו לגיטימיות מוסרית לעשות את האיחוד הזה, כי הייתי שותף מלא של זוהר להקמת הלהקה. הוא עשה את הלהקה איתי".
יצחק קלפטר סירב להצעתם של גבי שושן ושל אלי מגן להצטרף לאיחוד אחרית הימים. אבל בניגוד לזוהר לוי ולמירי אלוני, הוא אינו נסער מהמהלך. "זה לא מפריע לי כל כך שהם קוראים לעצמם 'אחרית הימים'. שיעשו מה שהם רוצים, אני לא יכול להסביר את המניעים שלהם. יש פה עניין שהאחרים לא מתפקדים: זוהר לוי לא בריא, ואני ומירי חיים בעולמות שלנו. אני לא רואה פה עבירה על החוק".
מדוע סירבת לחבור לניסיון הקאמבק?
"מטעמים אישיים", אמר ולא הוסיף.

הלהקה, שמעוררת כאן כל כך הרבה מחלוקת, התקיימה בסך הכל שנה אחת. "האמת היא שמי שפירק את אחרית הימים זה אני. לא יודע אם זה כבוד כזה גדול", אומר אלי מגן, "עשינו כל כך הרבה חזרות, באמת ניסינו להצליח עם הלהקה, ובאיזשהו מקום היא הייתה תקועה. באותה תקופה לא הבינו אותנו. היינו להקה שלא התפשרה. בעצם פעם אחת כן התפשרנו, ויצרנו את השיר 'יום הולדת' במטרה שיהיה שלאגר, והוא זכה להשמעות אבל גם זה לא עזר. בנוסף, באופן אישי, הלהקה הפסיקה לעניין אותי מוזיקלית, הרגשתי שאני צריך להתקדם ויותר נמשכתי לג'אז ואחר כך למוזיקה קלאסית".

מגן: "אני לא מצטער על שום דבר. אני יודע מה היה קורה אם לא הייתי עוזב: זה היה ממשיך עוד כמה חודשים באותה מתכונת ושום דבר לא היה משתנה. עדיין לא היו מעכלים אותנו. להקות הרוק הצליחו רק שנים רבות אחר כך".
שושן : "יש משהו שאני מצטער עליו. היה שיר של חנוך לוין שזוהר הלחין, שנקרא 'אדון סמרטוט' ולא הספקנו להקליט. וחבל לי על כך, כי מאוד התחברתי אליו וקיוויתי שאשיר אותו בהקלטה. זאת תחושה של החמצה".
להקת אחרית הימים 2 של גבי שושן ואלי מגן, הכוללת גם את עדי רנרט בפסנתר, את עמוס הדני בגיטרות ואת גיא בן ברק בתופים, תקיים החודש שלוש הופעות ראשונות ההופעה הקרובה ביום רביעי ה-13 באוקטובר בזאפה בהרצליה). בהופעה צפויים להישמע שני שירים חדשים, שיוצגו כשירי אחרית הימים, שאלי מגן הלחין למילותיו של חנוך לוין.
איחודה החלקי של אחרית הימים מצמצם את הרשימה הקצרה גם ככה של הלהקות שטרם התאחדו (עדיין רשומים בה החלונות הגבוהים, בנזין ונוער שוליים). המניע לאיחודים הוא לרוב כלכלי, מה שלא בהכרח אומר שיש לו צידוק אמנותי. גבי שושן טוען בנחישות שזה לא המקרה כאן. "אנחנו עושים את האיחוד הזה ממקום של אהבה והנאה. בניגוד לזוהר, אני חושב שלא עבר זמננו, ויש מקום לאחרית הימים 2, שם שרומז לכך שאנחנו רק שניים מההרכב המקורי".
אי אפשר להפריז בחשיבותה של להקת אחרית הימים, שהייתה הראשונה ששרה רוק בעברית. ימים יגידו אם גלגולה החדש יעמוד במבחן הזמן. פשפוש בוויקיפדיה העלה את הטריוויה הבאה: לפי ספר הזוהר, תחיית המתים תתרחש 40 שנה לאחר ביאת המשיח בתקופת אחרית הימים. לפי זוהר לוי, לעומת זאת, לא תתקיים שום תחייה אמיתית ללהקת אחרית הימים 40 שנה לאחר היווסדה. ולא בשום זמן אחר.