אמריקה קרובה: על האלבומים של יניב הורוויץ, קולולוש ועוזי רמירז
האלבום של יניב הורוויץ הוא אמנם עוד אלבום פולק-אמריקאי, אבל הוא מעניין וכן, עוזי רמירז מצליח להביא את אמריקה של שנות ה-50 לישראל המודרנית וקולולוש חוזרים עם אלבום רמקסים ייחודי. מתחת לכל ביקורת
יניב הורוויץ, ''סיפורי דרך''
וחציו באנגלית, מספר סיפורים קטנים שעטופים בסאונד חם והפקה מינימליסטית של אייל דיין וסוחפים את המאזין למסע חורפי מעניין ונעים.
משתתפים: אייל דיין, אמיתי וילק, עמוס צימרמן, ניר וטשטיין, יפתח קונסקר, אביעד בן יהודה, אורן צור, גל פרנקל ויאיר ורמוט.
פלוס: סאונד נעים וטקסטים כנים ומורכבים.
מינוס: בדומה לאלבום של עמוס צימרמן (שמנגן גם כאן), הבעיה העיקרית היא השתייכותו המוזיקלית לז'אנר הסינגר-סונגרייטרים-שעושים-פולק-אמריקאי-באנגלית הפושה בקרב מוזיקאי השוליים בישראל עד שמרוב עצים לא רואים את היער.
שורה מנצחת: "אמת מוגשת על מצע של אקורד חלק/ נקוד קידה לצעיר/ נשב ונקשיב/ לשקיפות של המילה/ למיתר שנמתח לעייפה/ להשתהות של הזרימה" (מתוך "סיפור דרך").
מדד דציבלים: בינוני.
ברחבי הרשת:מייספייס
הופעות קרובות: 22 בנובמבר בפסטיבל הפולק בעשן הזמן בבאר שבע. ב-2 בנובמבר תתקיים הופעה משותפת של הורוויץ עם אייל דיין באוגנדה בירושלים.
יניב הורוויץ
צילום: רועי לינדנבאום
קולולוש, ''Remixed''
קולולוש הוקמה ב-2003 והגיעה לתודעה היותר רחבה דווקא בשל סיבות פוליטיות כאשר חבר הלהקה, הראפר רבל סאן, עמד בפני גירוש מהארץ דבר שגרם למחאה של אמנים מהסצינה המקומית. המוזיקה של קולולוש משלבת היפ הופ, פ'אנק, ג'אז, סול והשפעות מסוימות של מוזיקה יהודית וים תיכונית, כאשר את רוב הטקסטים כותב סאן והוא גם זה ששר אותם.
לאחר סיבובי הופעות נרחבים באירופה ובקנדה חזרו חברי הלהקה לארץ והם משחררים עתה מארז חדש שבו מוצע אלבומם מ-2008 לצד אלבום רמקסים (קונספט די ייחודי בנוף המוזיקה הישראלית), שביחד עונים גם על הצרכים של מי שמעולם לא שמע על הלהקה ומעוניין להכיר, וגם על צרכיהם של חובבים מושבעים של קולולוש.
משתתפים: יובל גרשטיין, רבל סאן, אורי וינוקור, אריאל לוי, יוגב שטרית, ספי ציזלינג, ג'ו לאם, דיוויד אייבורי, פאבלו באטיסטה, סאבו, יונתן (ג'וני) גולדשטיין, אמיר סגל, שגיא זקס, מארקי פאנק, Exaile, Ijo & Shalter, DJUVRay, בנו הנדלר, באני סיגלר, רבקה קאנטר, דיוויד חכם, מעין סמית, אלן קובינגטון ו-Dedy Man Cohen.
פלוס: חלק מהרמקסים בהחלט נותנים פרשנות מלהיבה ומלאת גרוב לשירי האלבום. בכלל, מדובר בעסקה די משתלמת מאחר והאלבום עולה בסך הכל עשרה שקלים יותר מהגרסה הרגילה.
מינוס: בתקופת הקופי-פייסט שבה אנחנו חיים יש תחושה שאפשר לעשות בכמה לחיצות עכבר רמיקס לכל דבר. האלבום הזה אמנם עשוי ללא חת, אך האם הוא תורם לאמנות של קולולוש? לא בטוח.
מדד דציבלים: גבוה.
ברחבי הרשת: 1) אתר הבית 2) מייספייס
קולולוש
צילום: יח''צ
עוזי רמירז, ''Lick My Heart''
עוזי רמירז צילום: יח''צ
מדובר באלבום ארוך באופן יחסי (מעל לשעה) שבו עושה רמירז כאוות נפשו ומדלג בין קטעי נגינה ארוכים שנשמעים כמו ג'אם שהוקלט במקרה, לבין שירים קצרים שנשמעים כאילו נכתבו, הולחנו ובוצעו בזמן הפסקת סיגריה בתחת דלק ארעית כחלק ממסע מחוף לחוף ביבשת הגדולה.
משתתפים: מוטי ברכר, אונילי, ניר מנצור, שחם אוחנה, רועי ריק, עידן רבינוביץ, יהוא ירון, אורי כינורות, יהונדב הלוי, ספי ציזלינג, שלומי אלון, יאיר סלוצקי, יובל צולוטוב, איל תלמודי, מאיה בלזצמן, חן שנהר, ניצן קנטין ונעם חיימוביץ ויינשל.
פלוס: אלבום שמראה את הצד החיובי של התפרקות חברות התקליטים הגדולות שמעולם לא היו מאפשרות לאמן כמו רמירז להוציא אלבום המכיל 20 שירים ולא מתחשב בשיקולי זמן, כסף או רדיו. האלבום הזה מאפשר למאזין להרגיש שהוא בתוך מסע ברחבי אמריקה ויכול לשמש פסקול לקריאה בספר "בדרכים" של ג'ק קרואק.
מינוס: כמו תמיד באלבומים מסוג זה יש חוסר אחידות וחוסר קוהרנטיות שפוגעים בשלמות היצירה. זה המחיר שאמנים רבים משלמים כאשר הם משחררים את האמנות שלהם בפראות לעולם מבלי להתחשב בשיקולי עריכה וסינון. ובכל זאת אנחנו מעדיפים אמנות פחות מזוקקת על פני היעלמותה בכלל מעל פני האדמה.
שורה מנצחת: "She's so young young young/ And I'm so old old old/ Getting tired tired tired/ Think I'll fold fold fold/ Like the wind wind wind/ She blew my brain brain brain/ Gonna pack my bag and take the next train" (מתוך " She's so young").
מדד דציבלים: בינוני.
ברחבי הרשת: 1) מייספייס 2) עוזי רמירז מתארח בסוכה של nrg
הופעות קרובות: 23 באוקטובר בקומפורט 13 בתל אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם