רומנטיקה עתידנית: על האלבום של קלם סנייד

בועז כהן חושב שבאלבום החדש של קלם סנייד הלהקה מיישרת קו עם דילן ועם פול סיימון. הגזמה פראית? מחקרים מדעיים חדשים מוכיחים אחרת

בועז כהן | 24/10/2010 14:33 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מדענים באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה בדקו קבוצה של סטודנטים וסטודנטיות שנמצאו בשלבים הראשונים של קשר רומנטי. ומה אתם יודעים. ממצאי המחקר שפורסמו השבוע קובעים כי תשוקה של אוהב לאהובתו (ולהפך) יכולה להרגיע כאבים ממש כמו מורפיום או קוקאין. לא במקרה שרו רוקסי מיוזיק ב-1975 ש"אהבה היא הסם".

רק שיש שתי בעיות. האחת, שהדבר פועל אך ורק במוחם של אנשים שנמצאים בשלבים הראשונים של קשר רומנטי. הבעיה השנייה היא שאותה אהבה, כשהיא הופכת לאהבה נכזבת, היא המקור העיקרי לכאבי לב ולמיחושים גופניים. במקרים גרועים זה יכול להיגמר אפילו במוות. במקרים טובים זה נגמר באלבום מושלם.

וכזה הוא האלבום החדש של קלם סנייד. כל כולו עוסק באהבה מצדיה השונים, המשונים, המגוונים, המכאיבים, המענגים, כשלעתים העונג מכאיב (מרוב שהוא קיצוני) ולפעמים הכאב מענג (כמו הגעגוע והציפייה לאהובה שתבוא).

קלם סנייד (מקור השם הוא דמות מתוך "ארוחה עירומה" של ויליאם בורוז), בהנהגתו של הישראלי לשעבר יפאר ברזילי, מתאחדת אחרי כמה שנות הפוגה ושני אלבומי הסולו של ברזילי, והקאמבק הזה הוליד את היצירה השלמה והעמוקה ביותר שלה מאז אלבום הבכורה מ-1998.
צילום: יח''צ
היצירה השלמה והעמוקה ביותר שלהם. קלם סנייד צילום: יח''צ

הדרך לקרוא את "The Meat Of Life" היא פשוט לצלול לתוכו ולשחות לאורכו ולרוחבו ולעומקו מספר פעמים. ייתכן שהשחייה הראשונה לא תגלה את המטמון הצפון מתחת לפני השטח. האלמוגים היפים ביותר ייחשפו רק לעיני מי שייקח אוויר ויסכים לרדת למטה למטה למטה.

The Meat of Lfe
The Meat of Lfe עטיפת האלבום
האלטרנטיב-קאנטרי הרך של קלם סנייד היה תמיד אטרקטיבי מפני שברזילי יודע לכתוב מלודיות משובחות ולא מסתפק בהפקות אופנתיות, אבל הפעם נדמה שהצליח לו במיוחד מכיוון שבחדש שלו יש אותה נגיעה נדירה ב"נקודת הכאב", אותו אומץ צרוף שאמנים מליגה בכירה באמת (בוב דילן, ליאונרד כהן, פול סיימון, לו ריד, רנדי ניומן) ניחנו בו.

ברזילי מצליח בעיקר בשירים כמו "Stoney" ו"Song For Mary" להמריא גבוה מאוד אל מעבר לקשת בענן כשהוא מתכתב - ואף מיישר קו - עם דילן (שימו לב לכינור הדומיננטי כל כך בשירים החותמים את האלבום ומזכירים כל כך את דילן של "Desire", הקשיבו להרמוניות הקוליות המושלמות בשירים הפותחים את האלבום ומזכירים את העבודה הווקאלית של סיימון עם גרפונקל).

יאמרו שהפרזתי בהשוואה הזו של ברזילי לכותבים היהודים הגדולים ששינו
את המוזיקה הפופולרית באמריקה. אבל קשה להישאר מתון ומאופק מול תצוגת הכתיבה והביצוע של ברזילי וקלם סנייד באלבום השביעי של הלהקה. יופי טהור הוא קיטש כשהוא נטול משמעות נלווית, כתב פעם תומס קולקה ("על קיטש ואמנות", הוצאת י.ל. מאגנס, 2001). הקיטש לפי קולקה מתאר אובייקטים או נושאים טעוני רגשות, אבל אינו מעשיר את האסוציאציות שלנו בכל הנוגע להם.

אם להתייחס בכובד-ראש להגדרה הזאת אז קלם סנייד אכן מרחיבים את נקודת המבט על האהבה, שהיא הסם, שהיא הכאב, שהיא המרפא, שהיא מושא התשוקה, שהיא הגורם לכאב. כל שנותר לי לעשות הוא רק להפנות את הזרקור אל תוך החושך. שם בפינה מונח אלבום המאיר באור יקרות את האפלה הגדולה. אלבום שאפשר לגדול איתו ולצאת ממנו למסע לתוך הלב הענק של יפאר ברזילי ובו בזמן אל תוך נפשך שלך.

קלם סנייד, "The Meat Of Life", היי פידליטי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/music/ -->