שרה מהלב: ביקורת הופעה של רובין
רובין, אלילת הפופ משוודיה, הגיעה לביקור בלונדון ונתנה שם הופעה מקפיצה ועמוסת אדרנלין. כתבנו היה וניסה לפצח את סוד הקסם מאחורי האישה והלהיטים
דאנסינג קווין: ראיון עם רובין
בגוף שני: על האלבום החדש של רובין
בין השאר הספיקה לשתף פעולה עם בכירי סצינת הפופ האירופאית, כמו גם עם סנופ דוג (שהחזיר לה טובה והקליט איתה שיר לאלבומה החדש), להקליט דואט עם הצמד הנורווגי המשובח רויקסופ ("הנערה והרובוט" המצוין משנה שעברה) ועם הבת של סטינג, קוקו סאמנר, ולהוציא השנה שני אלבומים, בזה אחר זה, Body Talk 1+2, חלק טרילוגיה שהשלישי שבה ייצא בחודש הבא.
בשישי האחרון הגיעה השדונה השוודית ללונדון, לאולם "שפרד'ז בוש", ונתנה הופעה סוחפת וגדושת אדרנלין לכל אלו ששמרו לה חסד נעורים, וגם לאלה שרק שמעו עליה בשנים האחרונות, מפרק ב' בקריירה. לידי, למשל, עמד גבר בשנות ה-50 לחייו ואילו בתור עצמו המתינו ילדות בנות שש עם אביהם המגניב, תמהיל לא מאוד נדיר, אגב, בסצנת ההופעות הלונדונית.
אלה וגם אלה יצאו נשכרים: רובין עלתה לבמה בטייטס צמוד ובוהק, חגורות ניטים מוזהבות, חולצת טריקו שחורה וארוכה עם חורים בכתפיים ונעלי פלטפורמות אימתניות. מעין מחווה לא מודעת למארי פרידריקסון, מהצמד השוודי "רוקסט".
פה מסתיימת ההשוואה המעט לא מחמיאה הנ"ל כיוון שרובין היא ההיפך הגמור מהצמד המעייף ההוא. מדובר בפצצת אנרגיה שמוכנה לשיגור בכל רגע נתון במהלך השעה וחצי שבהם היא רקדה כרובוטית מתוחכמת שיצאה משליטה, מגובה בארבעה נגנים שוודים מזוקנים ולובשי סרבלים לבנים, שכל אחד מהם חלש על "מכונה" אחרת, מסינטיסייזר ועד תופים.
אלו נתנו למופע את הסאונד המועדוני המתבקש והעשיר, שהשתלב מצוין עם הקול המתכתי מחד אך המרגש והפגיע מאידך של רובין, שמעביר בפחות מ-4 דקות של שיר מה שזמרות אחרות הפועלות כיום בפופ העולמי
כל שיר אותו בחרה לבצע, רובם ככולם מהאלבומים האחרונים שיצאו השנה, היה ראוי לכינוי "להיט", ושמר על רמת התלהבות גבוהה בקהל, שלא נשאר לשבת בכיסאותיו הצפופים ("השפרד'ז בוש" הוא אולם ובו קומת קרקע בה הקהל עומד ושתי קומות ישיבה).
הגדולה האמיתית של רובין ומה שהופך אותה לכה ייחודית במפת הפופ העולמי, בנוסף לסגנון ההגשה הבוגר בו היא ניחנת ממרום 31 שנותיה, היא היכולת לכתוב שירים שמצד אחד מתפקדים כפופ לכל דבר, קלילים ולא מחייבים, ובו זמנית מעצימים את הנפש, או לחילופין, מסוגלים לדבר על שיברון לב גם על ביטים של האוס ותופים - ז'אנר שכבר זכה לכינוי heartbreak disco. היינו, הלב המדמם שולח את בעליו להטביע את יגונו ברחבת הריקודים הקרובה.
אחד מרגעי השיא במופע היה כמובן שייך ל-With Every Heartbeat, שהקים גם את אלה שהתעקשו לשבת וגרם לצמרמורת קולקטיבית בקרב הקהל, שכבר היה מאוהב בשלב הזה. העובדה שמדובר בשיר ללא פזמון של ממש, ושכגודל הציפייה לאותו פזמון שלא מגיע כך גודל הכאב שבסופו, רק מוסיפה לעוצמתו - ואיזה כאב מתוק זה היה.
חמשת השירים שהגיעו בעקבותיו, ושבוצעו על פני שני הדרנים, האחרון שבהם היה ביצוע אירוני ומקסים ללהיטה הראשון, Show Me Love (לא להתבלבל עם רובין ס. האמריקאית, שיר שונה לחלוטין) הבהירו סופית שרובין, שנראתה מאושרת מהיענות הקהל לבקשתה בשיר, היא פה בשביל להישאר, ושגם בעוד 10 שנים, הרבה אחרי שקישה ושות' ייעלמו חזרה לקניונים של אל.איי, היא תמשיך לתת בראש וללטף את הלב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם