מסיבת גן: ביקורת על "רק לא את"
אם אתם טינאייג'ריות בנשמה, או סתם מתגעגעים לגימנסיה, אז "רק לא את" הוא סרט בשבילכם
''רק לא את'', ארה''ב 2010
מתבזות. ג'יימי לי קארטיס וסיגורני וויבר ב"רק לא את" צילום: יח''צ
בכל זאת, הנה ניסיון אמיץ להתמודד עם הסרט שבשלב זה של העונה מוביל את המירוץ לתואר זיבורית השנה.
כריסטין בל הייתה המחלואה של הכיתה. פצעי בגרות, משקפיים בלתי אופנתיים, ברזלים בשיניים ושיער קש יבש השיגו עבורה את התואר הזה. לעומתה, אודט יוסטמן היתה מלכת הכיתה. ביצ'ית שחורת שיער, יפה אש, עם חיוך מלבב. במיוחד אהבה יוסטמן להתעלל בבל האומללה. חלף לו עשור שלם, והמחלואה לשעבר, כעת יחצ"נית צמרת בעלת ביטחון עצמי רב, מגלה כי האויבת מימי התיכון עומדת להינשא לאחיה הבוגר, והכל נכנסים למצב כוננות. האם תחזורנה על עצמן ההתעללויות? האם תגיע הנקמה המאוחרת? מה יגידו ההורים? ועוד כל מיני כאלה.
אנדי פיקמן (שברזומה שלו הסרט "יש לה ביצים") מביים בעצלתיים את הקומדיה מזעיפת הפנים הזו, שבמהלכה מתבזות כמה פיגורות טלוויזיוניות מהעבר הרחוק (בטי ווייט מ"בנות גיל הזהב", קלוריס ליצ'מן מ"ספינת האהבה", פטריק דאפי מ"דאלאס"), כמו גם כוכבות הוליווד בולטות כג'יימי לי קרטיס וסיגורני וויבר. כולם/ן מתכנסים פה יחד להשתעשעות חסרת חן בשלולית הבוץ, שנותרה בגן הילדים עדיין זורם בדמם. ולקינוח מצורפים גם כמה קטעי סלפסטיק מבישים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם