מי מכיר את האיש שבקיר: ראיון עם אילן וירצברג
יונה וולך הזמינה אותו לסקס אחר, חברי להקת הקליק רצו לכלוא אותו באינקובטור (בטור בטור), אריק איינשטיין דרבן אותו לשיר ושמוליק קראוס גזל ממנו (לטענתו) קרדיטים על שותפות בלחנים של כמה מלהיטיו. אילן וירצברג, מהמוזיקאים המוכשרים והחשובים ברוק הישראלי, מוציא אלבום אוסף חדש ומגלה כמה פרטים מעניינים על האמנים ועל הלהיטים שהיו אצלו בידיים
תחילת האייטיז, שעת לילה. מכונית רנו 8 בצבע תכלת ובתוכה יושבים המשוררת האגדית יונה וולך והמוזיקאי אילן וירצברג שמסיע אותה חזרה לדירתה בקריית אונו, לאחר הופעה משותפת שלהם עם שמעון גלבץ במסגרת "בציר טוב" ולפני שובו הביתה, לבת זוגו.
לפתע וולך נצמדת אליו בזמן הנהיגה. וירצברג מבין מיד מה היא זוממת. "יונה מחבקת אותי באוטו ומזמינה אותי לבוא אליה הביתה", מספר וירצברג, "האמצעים שלה הם פיתוי מיני, אבל אני מרגיש שמדובר בהזדקקות נואשת לחום, לאהבה ולקרבה. אני שם לה גבול ואומר לה שאני מאוד לא מעוניין להיכנס למקום הזה. יונה כועסת שאני לא נענה לה, ולאחר מכן מציפה אותי בטלפונים בטונים גבוהים, בלי להתחשב בכך שחייתי עם בת זוג. יונה נחשבה לטורפת גברים מהבחינה המינית, אבל אני חושב שהיא הייתה בעצם כמו ילדה קטנה, שלא גילתה את המין".
וולך התפוצצה מצחוק כששמעה מווירצברג וגלבץ על כוונתם
בשעה מאוחרת יותר, נסע משם וירצברג העייף וגלבץ נשאר. הם התעלסו כבר באותו לילה ופיתחו רומן שנמשך כחצי שנה. "יונה גרמה לשמעון לעזוב הכול: את הבית, את האישה והילדה, ואת משרתו כפקיד בנק. היה לו קשה עם זה, אבל הוא נסחף אחריה", אומר וירצברג. "מאותו יום התחלנו לשרוץ אצלה במשך כחצי שנה. זה הפך להיות המועדון שלנו, ובו התחלנו לגבש את השירים ולעבוד עליהם בהשראתה, כשהיא בסביבה כל הזמן. זאת הייתה תקופה מאוד אינטנסיבית". בין משחקי כדורגל ופינגמפונג הם יצרו יחד מופע ותקליט מופת, "בציר טוב".
הקלישאה על הפכים שנמשכים שוב תופסת. וירצברג המאופק והעדין עבד עם פרא האדם, שמוליק קראוס. הקשר ביניהם נוצר באמצעות ג'וזי כץ, שלה הלחין וירצברג את הלהיט "תני לי להחליט" (למילותיה של עדה נסטוביץ', אשתו הראשונה של וירצברג).
וירצברג הפיק ועיבד את אלבומיו "גלגל מסתובב", "אחרי עשרים שנה" ו"ידידותי לסביבה" וגם ניגן בהם חלקים משמעותיים בגיטרה. "שמוליק כלפי חוץ בוטה ומחוספס ובפנים הוא עדין. ואני כלפי חוץ עדין ושקט, אבל בפנים הסערה משתוללת", הוא אומר. "הסערה הפנימית באה לידי ביטוי למשל כשניגנתי בהשתוללות בהקלטת השירים 'אחרי עשרים שנה' ו'שיר הזמר'.
אני לא זוכר תקרית אלימה של שמוליק שהתרחשה לידי, חוץ מקללות פה ושם, אבל ראיתי אותו במצבים נפשיים לא טובים. פעם נסעתי איתו לחזרה כשהוא נהג באוטו שלו, והוא גלש להתקף פסיכוטי של לפני אשפוז. נורא פחדתי. הרגשתי כמו בכלא שאני לא יכול לפרוץ ממנו. הייתי צריך להגיד לו:'שמע, אתה כרגע בהתקף פסיכוטי, אתה צריך לעצור את האוטו ולהתאשפז, זה לא בסדר מה שקורה פה', אבל היה לי קשה להגיד לו. הלכתי איתו במין שפיטות כזאת. זאת היתה חוויה ממש מפחידה וקשה".
וירצברג טוען בראשונה כי לא קיבל מקראוס את הקרדיט על שותפותו לכאורה ביצירת לחנים של כמה מלהיטיו. "השיר 'רואים רחוק, רואים שקוף' לא הוקלט במסגרת אלבום", הוא אומר. "שמוליק קרא לי, אמר 'יש לי איזה שיר', והיה לו רק את הבית. לא היה לו עוד את כל החלק השני של השיר שבו אני מצטרף בשירה:'בן אדם כעץ שתול על מים/ שורש מבקש/ בן אדם כסנה מול השמים/ בו בוערת אש'.
הקטע הזה התגבש יחד איתי. ממש ישבתי איתו כשהוא לא היה עדיין מולחן לגמרי ועזרתי לו לסיים את העניין. לכאורה היה מגיע לי קרדיט כמלחין שותף. גם ב'השיר שהוא שר לי בגשם' הייתה לי תרומה בלחן. בשני המקרים רק שמוליק קיבל את הקרדיט". תגובתו של קראוס לדברים לא התקבלה עד מועד סגירת הגיליון.
באחד הלילות הקסומים של שנות ה-80 עבד וירצברג באולפני טריטון על סקיצה לשיר "הלילות הקסומים" שהלחין למילותיה של עדה נסטוביץ' אשתו. השיר יועד במקור ללהקת סקסטה, אבל אשר ביטנסקי, שהגיע לטריטון, שמע את השיר וחטף אותו לנורית גלרון.
דרך השיר הזה הכיר וירצברג את גלרון, קשר משמעותי מאוד לשניהם ולמוזיקה הישראלית בכלל. וירצברג הפיק את האלבומים "משהו בלבבה" (מתוכו הלחין בין השאר את שיר הנושא ואת "אתה הרי יודע"), את כל האלבום "ציפור הנפש" של גלרון עם יוסי בנאי (מתוכו הלחין בין השאר את "תחת עץ האהבה"), ואת כל האלבום "אחרינו המבול". בנוסף , הלחין ועיבד לה שירים גדולים כמו "מה יהיה בסופנו", " כולנו זקוקים לחסד", " זה לא זה" (שבו השתתפו בביצוע וירצברג וגלבץ) ו"עייפתי" המצוין מאלבומה האחרון.
"נורית גרה אז די קרוב אליי ונוצר בינינו גם קשר חברי", אומר וירצברג. "לפעמים היא הייתה קוראת לי באולפן 'רפי', בגלל האינטימיות בינינו. היא אמרה את זה כפליטת פה. אני מרגיש שיש משהו דומה במבנה הנפשי שלנו - הקונפליקט בין תהומות העצב ושמחת החיים. אם כי אצלה רואים יותר את שמחת החיים. הכתיבה שלי לנורית היא הכתיבה הכי קרובה לכתיבה שלי לעצמי. ולכן רק עם נורית יכולתי לתמרן עם השירים, כלומר שירים שכתבתי לעצמי לתת לה, ושירים שנתתי לה ומאיזושהי סיבה זה לא יצא בסוף, לבצע בעצמי".
וירצברג מביא כדוגמה את השיר המקסים "רוח חמה", שהופיע באלבומו המצוין "בלוז קוסמי" ב-2006. הלחן שלו הוצע במקור לנורית גלרון. הוא היה מועמד לכמה אלבומים שלה, אבל נשאר בחוץ. אני אומר לווירצברג כי למרות הלחן המצוין וסולו הגיטרה הנפלא, שירתו אינה לוקחת את השיר לגבהים שאליהם יכול היה להוביל קולה של גלרון. "אני מסצ כים בהחלט, נורית היא זמרת מצוינת. יש זמרות כמו ברברה סטרייסנד שהן זמרות גדולות, ויש זמרות שהן יותר בקטע האישי, לתת אינטרפרטציה משלהן לשירים. לנורית יש את שני הדברים".
וירצברג, על אף היותו מזוהה עם הרוק הישראלי, נאלץ גם להתפרנס בהשתתפות במחוזות ממוסחרים אחרים כמו הפקות קיטשיות של פסטיבלי שירי ילדים ואפילו - רחמנא ליצלן - כמה קדם אירוויזיונים. פעם למשל כתב שיר ליגאל בשן לקדם אירוויזיון. בפעם אחרת, כך הוא מגלה, שלח את לחן השיר "הכול עומד במקום" לקדם אירוויזיון עם מילים אחרות. השיר נפל על המקום. בסופו של דבר נסגר המעגל ולאחר שיעקב גלעד שמע את השיר והתלהב ממנו הוא נחת בידיה של מלכת האירוויזיונים, גלי עטרי.
"גלי עטרי באה מעולם רחוק מעולם הרוק הבריטי שאני הייתי בו", מודה וירצברג. "העבודה עם גלי הוציאה ממני אלמנטים מוזיקליים שלא היו אופייניים לי עד אז ולא אחר כך, יותר מוטיבים קלאסיים, שנסיונריים ועממיים. עם נורית התחברתי מהמקום של הדומה ועם גלי מהמקום של השונה. ואגב, בהקלטות של האלבום 'אמצע ספטמבר' השתתף פסנתרן חדש ועולה בתקופה ההיא בשם רמי קליינשטיין. הייתה לי תחושה שהוא עוד יגיע רחוק".
וירצברג מביע צער גלוי מכך שגלי עטרי הפנתה לו עורף לאחר שעיבד והפיק לה את האלבומים "אמצע ספטמבר" ו"צעד אחד לפני הנהר" שהזניקו לה את הקריירה. "התאכזבתי מכך שגלי התנתקה ממני לחלוטין, לא פנתה אליי להפיק ולעבד אלבום נוסף ואפילו לא פנתה אליי לשירים בודדים. חבל, כי נוצר קשר טוב ומקצועי איתה. יש משהו אכזרי במקצוע הזה. זה כמו ספורטאים. תמיד מודדים אותך לפי הדבר האצ חרון שעשית. גם נורית גלרון וגם גלי עטרי היו הצלחות מאוד גדולות, ואז הגיעו אלבומים שהפקתי ועיבדתי שהצליחו פחות: 'בראשית' של גלי עטרי שציפו שימכור איזה דאבל פלטינה וזה לא קרה. אמרו שזאת הייתה טעות לעשות קאברים לחוה אלברשטיין כי זאת נגיעה בפרה קדושה.
וכנ"ל היה עם נורית. האלבום 'אחרינו המבול' הצליח פחות. אמרו שזאת הייתה טעות לעשות את זה יותר מדי רוקיסטי. אומרים שסוסים מנצחים לא מחליפים, אבל סוסים מפסידים מחליפים. זה משהו אכזרי, שברגע שפעם אחת אתה פחות מצליח לא ממשיכים איתך. במקצוע הזה יש רגעים מאוד מתסכלים ומייאשים. אני מרגיש שכמעבד אני לא פחות טוב ממה שהייתי, נהפוך הוא, אני יותר בשל, מנוסה ומשתכלל כל הזמן, וגם מתעדכן בטכנולוגיה, אבל אני מבוקש הרבה פחות. זה פרדוקס. אפשר להסביר את זה גם בכך שהעולם שייך לצעירים, וגם בכך שפניתי למימוש עצמי ויכול להיות שפחות ברור לתעשייה מה אני".
"כשהייתי מוזיקאי ממש בתחילת דרכי, באתי יום אחד לביתו של שמוליק קראוס", אומר וירצברג, "ישבו אצלו אריק איינשטיין, ג'וזי כץ ויענקל'ה רוטבליט וגלגלו ג'וינטים. הייתי בהלם. כל הענקים האלה מדברים איתי כאילו שאני והם באותו מקום.
הרגשתי כמו ילד שנקלע לדיסנילנד. כמו הרבה מוזיקאים צעירים בתחילת דרכם, גם אני רציתי ששירים שלי יבוצעו על ידי זמר גדול. אז השמעתי לאריק שיצ רים שלי. הוא פרגן ואמר לי שאני צריך לשיר את השירים שלי לבד. אולי בהמשך זה דחף אותי לקדמת הבמה".
וירצברג הלחין לאיינשטיין את השיר "דורית הגפרורית", אבל העבודה המשמעותית ביותר שלהם יחד הייתה על השיר "סוס עץ", שאותו שר איינשטיין וקראוס הלחין. וירצברג עיבד את השיר וניגן בהקלטתו בכל הכלים מלבד התופים, והשיר נכלל בסרט בעל אותו השם. "יצרתי לסרט קטעים מוזיקליים נוצ ספים על פי מוטיב השיר'סוס עץ'", אומר וירצברג, "ולצערי גיליתי שלא קיבלתי עליהם קרדיט ולא קיבלתי כסף ממפיקי הסרט. כתבו שרק שמוליק קראוס הלחין את המוזיקה לסרט".
"היה המון מסתורין בעבודה שלי עם עפרה חזה", אומרה וירצברג, שעיבד והפיק את רוב שירי אלבומה "כל הנשמה" (1994) והלחין שישה שירים מתוכו. האלבום יצא לאחר תחילת הצלחתה העולמית ובתום שבע שנים שבהם לא הוציאה אלבום בעברית.
"עפרה הייתה כל כך מקסימה, הייתה בינינו כימיה מפתיצ עה, בצלאל אלוני והיא נשפכו על כל דבר שהבאתי, אבל היה דבר אחד מוזר איתה. לא התאפשר לי לדבר איתה לבד, לא קיבלתי את הטלפון שלה, לא יכולתי לבוא אליה הביתה. היה הייתה מאוד ממודרת. נראה היה שגם לבצלאל אלוני היא שמה גבולות, ולא רצתה שיטריד אותה. הייתה לי תחושה שההסתגרות שלה קשורה למשהו אפל שהיא מסתירה, על רקע שמועות שונות שהיו מסביב".
כדי לעבוד עם וירצברג המעורך הסכימו המון אמנים לעמוד בתור, בתור, בתור, בתור (הבדיחה האינפנטילית תובהר מיד). "בתחילת העבודה שלי עם להקת הקליק, חבריה היו חשדנים כלפיי, כי המפיק אשר ביטנסקי הצניח אותי עליהם כמבוגר האחראי. אני הייתי 'אחד מהאלה בתעשייה', למרות שבאתי מאותו מקום שהם באו מבחינת ההשפעות המוזיקליות. אבל נוצרו יחסים טובים. אחת ההברקות שנוצרה כתוצאה מהעבודה המשותפת שלנו הייתה בשיר 'אינקובטור': הדיליי החוזר במילה אינקובטור, להלן הרפטטיביות של ההברות 'בטור בטור בטור בטור'".
אי שם באייטיז, הופיע אלבום הסולו הראשון של וירצברג, "משני צדי הכדור", שחוגג עכשיו 25 שנה. והנה תאריך נוסף: בשנה הבאה ימלאו 60 שנה לווירצבגר בעצמו. מלחין מוכשר, גיטריסט משובח ומפיק ומעבד מבוקש מאוד בשנות ה-80.
בין השאר הוא הקליט עם חוה אלברשטיין, ג'וזי כץ, שמוליק קראוס, אריק איינשטיין, נורית גלרון, סקסטה, אריאל זילבר, מיסצ טר הארי, הקליק, יגאל בשן, מזי כהן, אפרים שמיר, גידי גוב, יהודית רביץ, יצחק קלפטר, גלי עטרי, טובה גרטנר, אבי טולדנו, דורית ראובני, עפרה חזה ואורנה ומשה דץ. אבל יותר מכול הוא נטמע בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית בזכות אלבום המופת "בציר טוב" שהלחין וביצע עם שמעון גלבץ למילותיה של וולך, וכלל את השירים "לא יכולתי לעשות כלום", "שיר קדמשנתי (סקס אחר)", "כשבאתי לקחת אותה מהעננים" ו"מפלצת האיילה".
"וירצברג חיבר כנפיים של מוזיקה לשירים של וולך", כתב יגאל סרנה בביוגרפיה של יונה וולך, ואין דרך יפה ומדויקת יותר להגדיר זאת. אחרי "בציר טוב", נטש גלבץ את עולם המוזיקה ומאז הוא מתעסק בתחומים אקדמיים. "אולי הוא עשה בשכל שהוא פרש בשיא ונח על זרי הדפנה", אומר וירצברג בחיוך. "אצלי המוזיקה זה הייעוד והמשמעות, החיים שלי זה לעשות מוזיקה".
המוות ליווה את וירצברג פעם נוספת, כשאשתו זהבה נפטרה בתחילת שנות ה-90. "הכאב תמיד נמצא מאובדן של אישה אהובה וחשובה. להיפגש עם המוות בצורה כזאת יוצר אפקט פוסט טראומתי שהתעצם בגלל החוויה הקודמת של האובדן. ליוויתי את זהבה והחזקתי לה את היד ממש עד הנשימה האחרונה. אנו שים מאוד מדחיקים את המוות, אבל אני חי אותו באופן מאוד מציאותי. זה מתבטא בתחושה שלי שהכול מאוד רעוע, שאנחנו כמו גפרור שנדלק ונכבה, ומאז אני מאוד חרדתי.
הפכתי להיפוכונדר הגרוע, זה שגם לא הולך לרופא לבדוק. ביום שזהבה נפטרה, חזרתי בערב מבית החולים הביתה ודווקא אז התמלאתי בתשוקה לחיים וברעב למין. אמרתי לעצמי: איך אתה מרגיש דבר כזה כשאתה צריך להיות מדוכא באבלך. כנראה זה היה מנגנון הישרדותי שמגן עליי מדיכאון. ובאמת, אחרי שבועיים, חזרתי להופיע עם שמוליק קראוס, וזמן קצר אחר כך יצרתי קשר עם אישה".
הטרגדיות המשפחתיות הוסיפו תוגה לכתבות על וירצברג, שתמיד היה בהן משהו עגום בשל חוסר הצלחתו המסחרית העומדת בניגוד לכישרונו האדיר. וירצברג מתעקש לא להיסחף למלנכוליה. "התגלגלתי להיות מעבד, אבל התעקשתי על אלבומי הסולו שלי כדי לשמור על מקום אמן הרוק והיוצר", הוא מסביר. "עשיית אלבומים מול חוסר הצלחה מסחרית לוותה בתסכול ובאכזבה לאורך השנים מכך שלא נתנו ברדיו את הצ'אנס להקשיב לשירים שלי כמו שצריך. זה כואב, אבל מה לעשות, המציאות לא תפוו רה לפי הצרכים שלי. יכולתי להתנחם בכך שבביקורות פרגנו לי מאוד".
איך הרגשת כשנינט ביצעה קאבר לשיר שלך, "לא יכולתי לעשות עם זה כלום"?
"הבנתי שהיא רוצה לעשות מהפך, מזמרת פופ שבאה לרצות את הסטראוטיפ שיצרו לה למישהי שנלחמת על הדבר האישי שלה. אז הייתי גאה בכך שהיא בחרה בשיר שלי כקרש קפיצה להמהפך הזה. אהבתי שני דברים בביצוע שלה. דבר ראשון, היא הביאה פרשנות חדשה. אני באתי מהמקום של חוסר אונים והחמצה והיא באה ממקום של צעקה ומרד. דבר שני, היא זמרת מדויקת כל כך לעומת הקול שלי, שהוא יותר מרוח. סוף סוף יכולתי לשמוע את הצלילים של השיר בדיוק, אחרי כל השנים. אגב, אחרי שנינט השתתפה במופע מחווה לחלונות הגבוהים שניהלתי מוזיקלית, היא שלחה לי אס. אם. אס וכתבה לי שאני 'גיטריסט על' (צוחק במבוכה)".
כיום וירצברג נשוי בשלישית, ויש לו ילד שחגג באחרונה בר מצווה. הוא משתכר באופן סביר מאגודות התמלוגים השונות, בעיקר אקו"ם, יוצר עיבודים לזמרים ולטלוויזיה, מופיע עם שליחי הבלוז במופעי מחווה לפינק פלויד, ממשיך לנפק אלבומים בקצב וממשיך לא למכור אותם. האוסף החדש משיריו, שיצא החודש, הוא אולי ניסיון אחרון לתקן עוול היסטורי של התעלמות הרדיו מיצירתו הנפלאה והרחבה.
אתה מצטייר כחנון וכאדם אפור. מה הדבר הכי פרוע שעשית?
"קשה לתאר אותי רוקד, אבל עם החברים שלי כשאני מרגיש חופשי אני יכול לרקוד כמו מייקל ג'קסון. פעם עשיתי קוקוריקו פראי בלי שום סיבה באירוע חברתי כדי לשבור את הסטיגמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם